ניתן היה לצפות כי השילוב של "עם הספר" עם נטיותיו הטכנופיליות, יביא לכך שהישראלים יהיו בין הראשונים לאמץ לחיקם את הספרות הדיגיטלית. בפועל, זה לא קורה.
לפי נתוני מחקר רחב-היקף של חברת PWC, היקף שוק הספרים הדיגיטליים בישראל מוערך בכ-5 מיליון דולר לשנה (18.5 מיליון שקל) - פחות מאחוז מכלל ענף הוצאות הספרים, שמגלגל לפי הערכות כ-1.5 מיליארד שקל לשנה בישראל.
לשם השוואה, היקף שוק הספרים האלקטרוניים בגרמניה הוא 89 מיליון דולר לשנה; בבריטניה 23 מיליון דולר; בצרפת 16 מיליון דולר ובפינלנד 21 מיליון דולר. בהפרש קטן מעל ישראל ניתן למצוא את איטליה, הולנד, פולין, שוודיה ושוויץ. אירלנד, נורווגיה, אוסטריה, ספרד, רוסיה, טורקיה ומדינות נוספות עוד מאחורינו.
ביבשות אחרות בעולם נמצאות לפני ישראל גם קנדה, דרום אפריקה, סין, אוסטרליה - ובהפרש גדול גם יפן ודרום קוריאה. ארה"ב היא המובילה בעולם בפער ניכר, עם היקף שוק של 1.7 מיליארד דולר.
על-פי הנתונים הללו, ישראל אמנם נמצאת במקום טוב יחסית לעולם בצריכת ספרים דיגיטליים, אלא שעיקר מקורות השוק הזה בארץ אינו בספרים שכתובים בשפה העברית אלא בצריכת ספרים דיגיטליים הכתובים בשפות זרות - והפלטפורמה הבולטת לכך היא קינדל של אמזון.
מה למעשה מעכב את הפריצה של הספרות הדיגיטלית בשוק המקומי? מה הן הסיבות לכך שבמדינות כמו גרמניה, יפן וארה"ב הציבור כבר התמכר לדבר הבא, ופה זה עדיין לא קורה?
כמו בכל מצב שבו ניצבת בשער טכנולוגיה עם עתיד מבטיח, יש מי שממהר להקדים את השוק, ורוב הגורמים מחכים לרוב שהשוק יתפתח. כך קורה גם במקרה של הספרים הדיגיטליים.
בתחום הזה בולטת הנוכחות, בינתיים בעיקר בפוטנציה, של חברות הסלולר. אלה, לאחר שהשתלטו על ענף המוזיקה, בוחנות את הפוטנציאל של ענף הוצאות הספרים.
המיזם הבולט בארץ לקריאת ספרים דיגיטליים הוא Evrit מבית ניופאן, סטימצקי ו"ידיעות אחרונות", שהושק לפני שנה וחצי. לצדו, יש עוד מספר מיזמים שוליים יותר, כמו זה של חברת Foxit software - פלטפורמת הפצה חופשית, ללא מנגנוני ניהול זכויות קניין שמאפיינים את התוכן של "עברית".
ביקוש קשיח לעותק הקשיח
השחקנים הפוטנציאלים האחרים בשוק, חברות הסלולר והוצאות הספרים בעיקר, ממתינים ויושבים על הגדר, אם כי לא בחיבוק ידיים. כך, חברת פרטנר, בשיתוף עם הסטארט-אפ Touchoo, מציעה 12 ספרי ילדים אינטראקטיביים בקניון האפליקציות שלה. בנוסף, יש לה את "פרויקט החממה הספרותית" עם סטימצקי. מלכתחילה, מיזם זה כוון להציע לסופרים מתחילים לפרסם את ספר הביכורים שלהם, באופן שבו הוצאת הספר תלויה בהם ולא בהחלטת המו"ל (השלילית ברוב המקרים) אך גם ההוצאות - בהיקף של 11 אלף שקל, הן על חשבונם וחלק גדול יותר של ההכנסות.
עם זאת, אין להתעלם מההיבט הטכנולוגי של המיזם: לצד האפשרות להוציא את הספר ב"הארד קופי", עותק קשיח רגיל, יש גם אפשרות להפצתו בגירסה הדיגיטלית, שבה ניתן גם לקרוא את הפרק הראשון בחינם. כשמורידים ספר מסוים במסגרת זו, ניתן גם להוריד את האפליקציה המאפשרת את הקריאה.
כרגע השירות, שאפשרי בטאבלטים השונים וכן בסמארטפונים עם מערכות ההפעלה של אפל ואנדרואיד של גוגל, הוא רק ללקוחות פרטנר, אבל בחברה מבטיחים שהשירות יהיה אפשרי בקרוב עבור לקוחות כל החברות.
"לא בטוח שבארץ זה כלכלי"
באחרונה הצטרפה לשוק ספרי הילדים הדיגיטליים הקטנטן גם חברת פלאפון. מלכתחילה, נבדקה בחברה האפשרות להשיק קורא ספרים דיגיטלי בשיתוף עם הוצאות הספרים ומספר רשתות ויבואני מחשבים, אך ככל הנראה הדבר לא יתרחש בזמן הקרוב. בינתיים השיקו שם אפליקציה לספרי ילדים, שעולה 4 דולר ומתאימה לבעלי אייפון ואייפד, אך פרויקט זה עדיין בחיתוליו.
גם בצומת ספרים היו מחשבות על כניסה לפעילות בתחום, אבל בינתיים מסתפקים שם במיזם משותף עם סלקום להמרת ספרים, ובעיקר ממתינים לראות מה יילד יום.
אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, מסביר את ההחלטה להמתין ולא לקפוץ למימיו של התחום החדש: "אלה השקעות גדולות. בשוק גדול כמו ארה"ב יש יותר עניין, אבל פה זה שוק מצומצם, שבמצב טוב מוכר ב-15 מיליון בשנה. כניסה לתחום של ספרים דיגיטליים מצריכה רכישת זכויות מחדש, ולמרבית ההוצאות אין כסף לכך. זה מצריך גם המרה לשפה אחרת, ונדרשת התאמה לכל מסגרת - לסמסונג גלקסי, לאייפד וכו' - והדבר עולה עשרות אלפי דולרים להתאמה. באמזון פתרו את העניין עם מכשיר ייעודי - הקינדל, אבל עלות ההשקעה בו היא בהתאם. נכון להיום, מבחינת המוציאים לאור בישראל, עדיף המצב העכשווי על פני אי-ודאות".
- ומה עם ספרי ילדים בתור התחלה?
"שם ההשקעה הרבה יותר גדולה, כי צריך להפוך הכול לתלת-ממד, עם קריינים ופופ-אפים שקופצים - ולא בטוח שבארץ זה כלכלי".
לא נוח לקרוא ברכבת בישראל
בכיר בענף הסלולר, שמעדיף לשמור על עילום-שם, מנסה גם הוא להסביר את הפער בין ההתפתחות של התחום בישראל לבין מספר מדינות בחו"ל, וארה"ב בראשן: "לפני מספר שנים הייתה מחשבה להשיק ספרים אלקטרוניים בארץ, בעיקר סביב ההשקה של קינדל בעולם, שזכה להצלחה גדולה, אבל קרו כמה דברים. ראשית, ההשקה של האייפד יצרה מצד אחד פוטנציאל לספרים אלקטרוניים ומצד שני, עיקר השימושים כמו בסמארטפונים ובטאבלטים בשנה וחצי האחרונות, היו להורדת אפליקציות ומשחקים ורשתות חברתיות ופחות להורדת ספרים שלמים".
לדבריו, מעבר לעניין הטכנולוגי, בישראל לא נוצרת האטמוספירה לקריאת ספרים אלקטרוניים. "מכשיר כמו קינדל נועד להעברת זמן בנסיעות ממושכות, אז יש בו שימוש מוגבר במזרח אסיה, באירופה ובארה"ב אצל סטודנטים בנסיעות ארוכות ברכבת. בישראל, הרבה מאלה שמחזיקים בסמארטפונים, מחזיקים גם במכונית, כך שהם לא רלוונטיים לעניין קריאת הספרים.
"בארץ פחות מתאים לקרוא ספרים בתחבורה ציבורית, כי הנסיעה צפופה וקצרה. אנשים גם אוהבים לקנות ספרים ולא בהכרח לקרוא אותם. הם מתגאים בכך שקנו עמוס עוז, אבל לא מתגאים בכך שהורידו אותו. אולי דווקא אפליקציה לספרי ילדים תהיה היוצא מהכלל, משום שבתחום זה זמן הקריאה יותר קצר ולכן מתאים".
ובכל זאת, בישראל כבר יש מיזם אחד נרחב יחסית, הקורא האלקטרוני הייעודי Evrit. ניתן למצוא בחנות האלקטרונית הייעודית שלו כ-1,500 כותרים של רוב ההוצאות הבולטות בארץ, שאותם ניתן להוריד בכל מיני פורמטים. קינדל ישראלי? עוד לא.
"מגמה ברורה של השוק"
לדברי גורם ב"עברית", אלפים כבר רכשו את המכשיר, והיום יש כבר עשרות אלפי משתמשים, בין כאלה שהורידו את האפליקציה ובין כאלה שקוראים באמצעותה. "ככל שנכנסים יותר מכשירים לשוק", הוא אומר, "רואים גידול מרשים ברכישות של ספרים אלקטרוניים, דרך האתר או שמורידים ישירות מהאפליקציה דרך האייפד".
לדבריו, הביקוש למוצר רב וכבר אזל מסטימצקי וממקומות אחרים שבהם הוא מוצע. בחודש הבא צפוי להופיע הדגם הבא של "עברית".
בחברה מציינים כי יהיו בו שיפורים בתחומי החומרה והתוכנה, אך לא מפרטים מעבר לכך. גם ב"עברית" שמו לב לשוק ספרי הילדים ויצאו עם מיזם "עברית לילדים", שמציע ספרים אינטראקטיביים לפעוטות.
בינתיים יש שם 4 ספרים בלבד שכן לדברי אותו גורם, במקרים אלה אין מדובר רק בספר אלא בפרויקט מורכב יותר שכולל אנימציות ומשחקים.
- מתי נגיע לרמת הצריכה של הספרים הדיגיטליים כמו למשל בארה"ב?
"קשה להתנבא, אבל המגמה מכוונת לשם. משיחות עם צרכנים אנחנו רואים שמי שמאמץ את הקריאה הדיגיטלית, זונח את הקריאה הקודמת. הם מפסיקים לקרוא ספרי נייר וקוראים רק את הספר האלקטרוני.
"אנו רואים שקהל יותר מבוגר, שקשה לו לקרוא בגודל פונט קטן, מתחיל לקרוא בטאבלט, ומבחינתו זו פשוט הצלה. פתאום הם שוב יכולים לקרוא ספר. בסך-הכול יש פה מגמה ברורה של השוק, וניתן לצפות לאן זה הולך. יש מי שראשונים לקפוץ למים, ויש מי שמחכים לגל הבא".
