פלדמן בעט בשלטון החוקעו"ד אביגדור פלדמן מרגיז אותי. לא במובן האישי של הדברים, אלא במובן הציבורי שלהם.
זה למעלה מ-5 שנים אני נותן את ידי בכתיבה ב"גלובס". אני סוקר פסקי דין, מפרשן אותם ומביע את דעתי על עניינים משפטיים כאלה ואחרים. במבט לאחור, ניתן לספור על אצבעות יד אחת את המקרים בהם אדם כלשהו זכה באופן אישי לשבט ביקורתי. תמיד הבעתי את דעתי לגופו של עניין - ולא לגופו של אדם.
ואולי דווקא ידידי פלדמן זוכה לכך שזו הפעם השנייה שאני מביע כאן את דעתי השלילית על התנהלותו, לאור זאת שאני מחבב את הבחור באופן אישי. זוכר את הערכתי אליו מפעם. מצפה ממנו להרבה יותר.
עוד בתקופה בה שמות המועמדים לשיפוט היו נסתרים מעין הציבור עלה שמו של פלדמן, לא אחת, כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון. כה עצומה ההערכה לה הוא זוכה, שמא זכה, בקרב הקהילייה המשפטית - ולא רק בקרבה. דמותו של פלדמן עומדת לנגד עיני משפטנים רבים. הם נושאים אליו את עיניהם. חלקם רוצים להיות כמוהו.
ואולי לכן כה רבה אכזבתי נוכח הדברים החמורים שהרשה לעצמו פלדמן לומר למיקרופונים, אל מול המצלמות, מיד לאחר סיום הקראת פסק הדין של בית המשפט העליון בערעורו של עבריין המין משה קצב.
בחברה מתוקנת כשלנו, בה שלטון החוק שולט בכיפה, פסק דינו של בית המשפט העליון הוא סוף פסוק ואין אחריו. חזקה שהקביעות הנכללות בו הן-הן המציאות. שאם תאמר אחרת, תקרא לאנרכיה. לשלטון ההמון. ההיפך המוחלט משלטון החוק. אין ספק כי פלדמן יודע זאת היטב. ניתן לשער שדברים דומים יצאו מפיו לא אחת ברבות השנים.
ובכל זאת, הוא סירב לקבל את הדין. הוא רמז, ברמז עבה ובעיקר גס, כי תוצאת הערעור הייתה ידועה מראש. שכלל לא היה טעם בשמיעתו. הוא לא חסך את שבט ביקורתו הלא משפטית הן מבית המשפט המחוזי, שהרשיע את קצב, והן מבית המשפט העליון, שדחה את ערעורו.
לא מכבד את פסק הדין
"בית המשפט היה מאמין למתלוננת גם אם היא הייתה אומרת שהאונס התבצע על כוכב ונוס", לא הסתיר פלדמן את חוסר האמון הבסיסי שהוא רוחש לבית המשפט. הוא הודיע כי הוא אינו סומך על ה"אינטואיציה השיפוטית" של בית המשפט. "אם מציעים לך עסקת טיעון - קח אותה", אמר כשהבעה של גועל-נפש על פניו, ולא הותיר מקום לספק בנוגע לדעתו, שלפיה אל לנאשמים לסמוך על בית המשפט שיעשה עמם משפט צדק.
מדבריו הבוטים של פלדמן מתקבל הרושם העז שלפיו הוא אינו מכבד את פסק דינו של בית המשפט העליון. דבר אחד הוא לא להסכים עם תוצאתו של פסק דין. דבר אחר הוא שלא לכבדו.
פלדמן פשוט אינו מכבד את פסק הדין. מדבריו עלה בבירור כי הוא אינו מכבד את בתי המשפט בישראל, אפילו לא את בית המשפט העליון. נראה כי הוא ממש בז להם. למראה דמותו המתראיינת בטלוויזיה, רגע לאחר ההקראה, קשה היה לטעות בכך. לא היו אלה רק המילים. היו אלה גם ההבעות, התנועות, המחוות. אלה העניקו למילים הקשות יתר תוקף.
כמי ששמו עלה כמועמד למשרה הרמה של שופט בבית המשפט העליון, ניתן היה לצפות מפלדמן ליותר. דווקא ממי שלא נרתע מלהצהיר, אף זאת בטלוויזיה, כי הוא "בוחר לייצג את השקר" וכי חייו הם "נשף מסכות", ניתן היה לצפות שיכבד את חוקי המשחק. שיידע להפסיד בכבוד. שירכין את ראשו בכבוד ובהכנעה.
בסופו של דבר, לא פלדמן הוא שהפסיד, אלא הלקוח שלו. פלדמן מילא את תפקידו כסנגור. בעשותו כן הוא גילה מקצועיות ויצירתיות, כדרכו מימים-ימימה. קשה לייחס את דחיית הערעור לאופן שבו יוצג קצב בפני בית המשפט העליון. רק פרקליטיו הם אלה שהציתו ולו שביב של תקווה שמא הערעור יתקבל, ולו בחלקו.
זלזול במערכת בתי המשפט
אין לי ספק כי פלדמן מבין שזה המצב. לכן קשה לי הרבה יותר עם ההתבטאויות המבישות שלו באותו ראיון, רגע לאחר ההפסד. הרי זה לא שההצלחה והפרסום עלו לו לראש. אלה בוודאי לא השנים שנתנו בו את אותותיהן. מה שנותר הוא זלזול. זלזול במערכת בתי המשפט בישראל. זלזול בבית המשפט העליון שלנו. זלזול בחוקים ובכללים. זלזול בשלטון החוק.
כשדברים שכאלה יוצאים מפיו של "טייקון משפט" כפלדמן, הם מזרימים דלק למנועיהם של אלה ששלטון החוק, כפי שאנחנו מכירים אותו ושואפים אליו, הוא לצנינים בעיניהם. דבריו רק מחזקים את עמדתם של אלה הקוראים לפגוע בעיקרון הפרדת הרשויות, למשל. הם מעניקים "רוח גבית" לאלה המבקשים, ממש בימים אלה, לחזק את השפעתם של חברי הכנסת על מינויים של שופטים בישראל.
הראיון הספונטני (?), שהעניק פלדמן לתקשורת מיד לאחר דחיית ערעורו של הלקוח שלו הוא פגיעה קשה בשלטון החוק. לא פחות ולא יותר. פלדמן מבין זאת בעצמו. יותר מפעם אחת, במהלך אותו ראיון מיותר, הוא אמר - בבדיחות הדעת או שלא - כי ניתן לשער כי דבריו ה"מעליבים" את מערכת המשפט בישראל יובילו להגשתה נגדו של תלונה ללשכת עורכי הדין.
הוא עצמו ידע, בזמן אמיתי, שיצאו מפיו דברים שמוטב לעורך דין בישראל להימנע מאמירתם. לא בגלל שאנחנו חיים במדינה שחופש הביטוי הוא ממנה והלאה. ממש לא. אלא בגלל שדווקא מעורך דין כמו פלדמן ניתן לצפות כי יעשה כמיטב יכולתו על מנת לכבד את שלטון החוק ולחזקו - ולא לבעוט בו.
הבעיטה הזו הכאיבה לי, כאזרח המדינה, ואינני יכול שלא להוציא את זה החוצה. הנה, הוצאתי.
עו"ד אמיר טיטונוביץ הנו עורך דין פעיל, העוסק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי והמתמחה בעיקר בתביעות לשון הרע.
