הצעת החוק של חברי הכנסת זאב אלקין ויריב לוין מהליכוד, לפיה כל מינוי של שופט לבית המשפט העליון יותנה בשימוע פומבי למועמדים בוועדת החוקה של הכנסת - מעוררת סערה בקהילייה המשפטית.
אלא שהפעם - בשונה ממחלוקות עבר בזירה המשפטית - נראה כי יש תמימות-דעים בקרב המשפטנים: עורכי דין, אנשי אקדמיה ושופטים - כולם מתנגדים להצעה ומכנים אותה "קטסרופה" ו"איום על הדמוקרטיה".
שופט העליון בדימוס, אליהו מצא, מכנה את ההצעה "הצעה רעה" ו"סדק עמוק בתשתית הדמוקרטית". לדבריו, אם תתקבל ההצעה - "ההטיה של בית המשפט העליון תהיה בבירור פוליטית. הפוליטיקאים ירצו שופטים שיהיו פחות ביקורתיים, פחות עצמאיים, יותר נוחים למערכת השלטת - וזה דבר פסול ואסור במדינה דמוקרטית".
לדברי מצא, הצעת החוק מהווה חולייה נוספת בשרשרת הצעות חוק וניסיונות של המערכת הפוליטית להשתיק את כל המערכות שמבקרות את הרשות המבצעת, בהן גם התקשורת.
"זה חלק ממסכת הצעות שמיועדות לפורר או לפגוע ביכולת של גופים חוץ-ממשלתיים לבקר את הממשלה", הוא אומר. "אז אנחנו נחיה במשטר שבו כולם יהיו מרוצים ממה שהממשלה עושה, ואסור לבקר אותה. לצערי, בעניינים הללו הציבור לא כל-כך מודע למצב ולא קם על רגליו האחוריות - וחבל. לא תמיד רק המחיר של הקוטג' והריבית על המשכנתא הם הדברים החשובים בחיים".
"ניסיון השתלטות על העליון"
לדברי פרופ' עו"ד דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר, "ההצעה הזאת עלולה להיות מכת מוות לעיקרון של אי-תלות השופטים, וכרסום בעצמאותו של העליון. תוצאותיה יהיו שלכל שופט שיתמנה בעתיד יהיה תג פוליטי. זה יגרום לפיחות במעמדו של בית המשפט העליון ובאמון בו. הקואליציה מעוניינת בשופט שצפוי כי יתמוך בממסד. הם לא מעוניינים בבית משפט עליון חזק, שיפעיל את העקרונות של חוקי היסוד ויתערב בחוקי הכנסת ובהחלטות ממשלה".
לדברי ליבאי, "הוועדה לבחירת שופטים זו המצאה ישראלית, שזוכה להערכה בכל העולם המקצועי, דווקא משום שהיא מעצבת מערכת משפט לא פוליטית, עצמאית. יש למערכת המשפט שלנו יתרונות רבים, משום שהיא עצמאית ונקייה ומעוררת אמון בציבור. בוודאי יותר אמון מאשר מעוררת המערכת הפוליטית, שעכשיו רוצה להשתלט על העליון. אז מה רוצים, לסרס את העליון? ההצעה הזו ממש לא ראויה ומהווה פגיעה רצינית מאוד בשיטה הדמוקרטית שלנו".
ליבאי מעריך כי החוק, אם יתקבל, ישנה דרמטית את דמות המועמדים שיתמודדו לתפקיד. "מועמד רציני יהסס, אולי גם יימנע מלהציג את מועמדותו. כדי להיבחר לתפקיד יהיה על המועמד - שהוא במקרים רבים שופט מחוזי - לחזר אחר חברי הכנסת, שכן בחירתו תלויה בהם. אני מעריך ששופטי המחוזי לא יילכו לחזר אחריהם", ציין.
פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר-אילן, מזהיר אף הוא כי ההצעה פסולה ועלולה לפגוע לא רק בעצמאות השפיטה, אלא גם להרתיע אנשי מקצוע רציניים מלהתמודד על תפקידי שיפוט בעליון. "אני מסופק אם משפטן רציני יהיה מוכן לעמוד בחקירה ובמבחן פוליטי, כדי להתקדם לעליון", ציין.
תומכי הצעת החוק מפנים את מבקריה לארה"ב, שם נהוגה זכות השימוע, ומבהירים כי "מה שטוב לארה"ב טוב לנו". אלא שלדברי משפטנים בכירים, הם נוטים לשכוח כי בארה"ב יש איזונים ובלמים בין הממשל, הרשות המבצעת ובתי הקונגרס, שאינם קיימים בין רשויות השלטון בישראל".
"הצעה פגומה ולא ראויה"
עו"ד אלי זהר, יו"ר פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל, גולדפרב-זליגמן, מציין כי "דרך בחירתם של השופטים, כפי שנעשתה במהלך יותר מ-60 שנה, הוכיחה את עצמה מעל ומעבר. מערכת פיקוח של פוליטיקאים - שתעסוק בשימוע אודות אמונותיהם ודעותיהם של השופטים - היא פגומה, לא ראויה, והיא התערבות בוטה בכוונה הכללית לשמור על טוהר השיפוט בבית המשפט. אני מקווה שהרעיון ייפול כבר בשלביו הראשונים".
גם עו"ד פנחס רובין סבור כי מדובר בהצעה פסולה. לדבריו, "אין אבסורד גדול מזה. מדינת ישראל השכילה לעצב שופטים מהמעלה הראשונה, שהם מושא לקנאה בעולם הנאור. הם הוכיחו את עצמם לאורך כל השנים, הם, כמו גם שיטת בחירתם המאוזנת. אסור לערער, לסדוק או להבקיע את המבצר החשוב והמגדלור הגבוה המאיר על זכויות האדם בישראל ובשטחים. לפחות בתחום זה הצלחנו להיות אור לגויים, ומירושלים אכן יוצאת תורה כהלכה. אל תשלחו את ידכם אל הנער (המערכת) הזה".