גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רינו צרור מציג - תקנון לתחקיר שלא יפורסם

תחקיר על בנק ישודר בטלוויזיה, כי הוא אף פעם לא יפסיק קמפיין ■ תחקיר על בית השקעות, לעומת זאת, ייגנז ■ תחקיר על רשות ממשלתית ישודר, כי אין שם מטרה אישית ■ תחקיר על איל הון? תחלמו ■ על רקע האיום על ערוץ 10, ראיון עם רינו צרור

ערוצי הטלוויזיה המסחריים מתקיימים מכספי הפרסומות, כספים המגיעים מכיסם של בעלי ההון. כשהכנסות הערוצים המסחריים נפגעות - וזה קורה לעתים תכופות - בעלי הערוצים נאלצים להתחנן לחסדיהם של נבחרי הציבור כדי לקבל הקלות.

על רקע מערכת היחסים התלותית בין המשולש הון-שלטון-תקשורת, ובטח לאור חדלונו של הערוץ הראשון והעמקת שליטת הפוליטיקאים ברשות השידור, לא ברור כיצד יכול הציבור להיות בטוח שהסיקור התקשורתי את דמויות המפתח במשק ובפוליטיקה הישראלית משקף מציאות מהימנה.

עד כמה תוכניות התחקירים בישראל, שמשודרות בערוצים המסחריים, יכולות לפעול באופן חופשי? אני שואלת את רינו צרור, מאנשי האקטואליה והתחקיר הבכירים בארץ, שעד לאחרונה ערך את תוכנית התחקירים של רשת "360".

"כמעט בלתי אפשרי", הוא משיב. "רוב אנשי הטלוויזיה בישראל שמחזיקים בתפקידים ניהוליים, כולל עורכים ראשיים, הם לא אנשי תוכן. הם אנשי שיווק, כספים, כלכלה. היתרון הגדול שלהם הוא לא בזיהוי הסיפור העיתונאי הנכון או בבחירת המגיש הראוי, אלא ביכולת שלהם לייצר טלוויזיה בידורית שאפשר לשווק לכמה שיותר צופים. הם נמצאים בטלוויזיה כדי ליהנות ולהרוויח כסף, ולא כדי שהיא תייצר עבורם בעיות. לכן, כשעל כף המאזניים מונחים מצד אחד כסף ומהצד השני טלפון זועם משטייניץ או מהמנכ"ל של נוחי דנקנר, הבחירה פשוטה. הבידור מנצח, בלי קשר למה הציבור רוצה או לתורת הטלוויזיה. אנשי המפתח של הטלוויזיה המסחרית חושבים מה נכון להם, ספציפית".

- הטלפון משטייניץ מגיע כשצריך?

"ברוב המקרים הוא לא צריך להגיע. אנשי השטח של תוכניות תחקירים למודי ניסיון, והסינון העצמי מגיע כבר מהמקליט, מהצלם, מהנהג של ההפקה. את יודעת כמה פעמים שמעתי מאנשי הפקה את המשפט: 'עזוב, בחיים לא יתנו לך לפרסם דבר כזה'? לצערי, ב-90 אחוז מהמקרים הם צודקים. לאורך כל הדרך, נתקלים בפונקציות שונות שמסבירות לך למה הסיפור לא יראה אור בסיכומו של דבר. ככל שמתקדמים בתחקיר, האמירה הזאת יותר צפופה, יותר הדוקה, יותר חזקה. צריך להיות נורא נחוש, מונחה לייזר, כדי לא לוותר ולהתעקש לספר את הסיפור".

"ישראייר פורסם כי לא היה דרמטי"

לדברי צרור, התחום הקשה ביותר לסיקור וטיפול בתוכניות תחקירים הוא, ללא ספק, בעלי ההון. להעמיד בסיכון תקציב פרסומי בגלל תחקיר של 40 דקות, חשוב ככל שיהיה, זו לוגיקה שבדרך-כלל לא מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי של קברניטי הערוצים המסחריים. "קשה מאוד לגעת בכסף", הוא אומר. "משהו מהסיפור יפורסם, אבל השאלה היא אם זה הסיפור שבאמת רצית לספר. הרבה יותר קל לקדם תחקיר צולב על רכבת ישראל, למשל, שגם מחזיקה בתקציב פרסום. אמנם מעורבים שם מכרזים של מיליארדים, אבל אין אדם ספציפי שזה ייפגע לו בכיס. על אותו משקל, בבנקים נוגעים יותר בקלות, לעומת בתי ההשקעות. בנק לא יפסיק כל-כך מהר את הפרסום, בעוד בתי השקעות מחזיקים את התוכניות הכלכליות. להון יש השפעה דרמטית על מה מתפרסם, ובעיקר על מה שלא מתפרסם".

לרבים זכור ודאי תחקיר "עובדה" על "כמעט תאונה של מטוס ישראייר בניו-יורק" מ-2005. מכתב שנשלח להנהלת קשת מבאי כוחם של נוחי דנקנר ואבי פישר, בעלי החברה, גרם לזכיינית להודיע על דחיית שידורו של התחקיר. בסופו של דבר, התחקיר שודר כסדרו.צרור לא מתרשם. "תחקיר ישראייר, מלכתחילה, הגיע לשידור כי הוא לא היה נורא דרמטי. הסיפורים הדרמטיים לא מתקרבים לפרסום. למה אף אחד לא מרים, למשל, תחקיר על דנקנר ומכירת "מכתשים אגן" לתאגיד הסיני כמצ'יינה? זה הרי סיפורי אלף לילה ולילה. מי קנה? מה קנה? מה יעלה בגורל אלפי העובדים מבאר-שבע בעוד 5 שנים? אני לא מבין את הסיפור הזה, וקשה מאוד למצוא תשובות בתקשורת. בעלי ההון כמעט בלתי נגישים".

בעל המאה הוא בעל הדעה. אבל, כידוע, גם הפוליטיקאים לא תמיד תומכים בזכות הציבור לדעת, בטח לא כשמדובר בתחקיר שעשוי לפגום בפופולריות שלהם בסקרים. "לפני שנתיים-שלוש, הייתי אומר לך שעם פוליטיקה וביטחון אנחנו מסתדרים, פחות או יותר", אומר צרור. "כשהתחלתי לעבוד כעיתונאי, באמצע שנות ה-70, הבעיה של העיתונאים הייתה עם הפוליטיקה. היינו צריכים להתגבר על כל החארטות שהפוליטיקאים סיפרו לנו כדי לספק לציבור תמונה מהימנה. ואז הגיע ההון ובעצם לקח את כל האופציה הדיבורית האמיתית. במשך תקופה הסתובבנו בתחושה שעל הפוליטיקה והביטחון אנחנו משתלטים ורק ההון הוא הבעיה. בשנתיים האחרונות, השלטון והפוליטיקה שוב צברו כוח הרתעה משמעותי מול התקשורת".

"סיכוי גבוה שהערוץ יחדל מלהתקיים"

"אני אומר את הדברים הבאים באחריות לא מבוטלת: ערוץ 10 נמצא בקשיים. בפעם הקודמת שהערוץ היה בקשיים, ביבי תמך בשיקומו תמיכה מלאה. בלי תמיכת ראש הממשלה, לא הייתה תמיכה של שר האוצר ושר התקשורת, כעובדה. לתמיכה הזאת הייתה משמעות כלכלית אדירה. עכשיו, כשהערוץ שוב זקוק לתמיכת הפוליטיקאים להמשך קיומו, אין לי ספק שאחרי תחקיר 'ביביטורס' של רביב דרוקר, הערוץ לא יקבל סימפטיה או אמפתיה מהדרג הפוליטי. כלומר, קיים סיכוי גבוה שהערוץ יחדל מלהתקיים. ככה זה, כשגוף שידור סימפטי לפוליטיקאים, הם ידאגו להחיות אותו. כשהוא לא סימפטי, הם יתנו לו למות בלי שום בעיה".

- גם מהדורות החדשות מתמודדות עם אותן בעיות?

"בהחלט. אחד המקומות הראשונים שבהם הציבור מחכה לקבל אינפורמציה חדשה על בעלי ההון והפוליטיקאים זה במהדורות היומיות, דבר שבדרך-כלל לא קורה. זה מה שהמחאה החברתית אמרה לכל אמצעי התקשורת: כולכם חארטה! מי שמחובר לרשתות החברתיות יודע שהמחדלים האמיתיים לא מתפרסמים בתקשורת".

בעיה נוספת שמכבידה על מרחב התמרון של תוכניות התחקיר בישראל, לדעת צרור, היא המרדף אחרי הרייטינג. "לערוצים המסחריים יש היום דרישה מתוכניות הפריים להגיע לרייטינג של כ-25 אחוז, לא משנה אם מדובר בריאליטי או בתוכנית תחקירים. נוצר פער בין היכולת הממשית של תוכנית תחקירים להביא את המספרים האלה, באופן רציף ולא בפיקים, לבין הדרישה העקרונית של הזכיין למספרים של 'מאסטר שף'. זה לא עובד".

- אז איך מתמודדים עם זה?

"יש כתבות תחקיר שהן 'רייטינג טבעי' - כתבה על דודו טופז, ראיון עם רונה רמון, מכתבים מרון ארד. אבל כמה כאלה יש כבר? רוב כתבות התחקיר החשובות לא מספיק צבעוניות כדי להתחרות על תשומת-הלב הציבורית מול תוכניות ריאליטי. אז הזכיין או באי כוחו לוחצים על תוכנית התחקירים להיות קצת יותר אמפתיים ופמיליאריים. המערכת חייבת לדעת לעמוד בלחצים, כי תוכנית תחקירים שתשתמש לאורך זמן בסיפורים שסוחטים רייטינג באופן מאולץ לא תשרוד. המרוץ אחרי עוד נקודת רייטינג הרבה יותר דרמטי ומופרע ממה שנוטים להעריך. כמי שהיה עכשיו שנה בתוך הפריים, מדובר במחלת נפש. האנשים שמשחקים את המשחק הזה, הם הכי קרובים לקריסה רגשית שראיתי".

- בגלל זה הודעת במהלך העונה הראשונה של "360" כי לא תמשיך בעריכת התוכנית?

"לא. אפשר להתמודד עם רייטינג בהצלחה בלי להגיע לקריסה, וגם הצלחנו בזה. באשר לשותפות עם הזכיינית, היא לא עלתה כל-כך יפה".

- עד כמה לעובדה שאנחנו מדינה קטנה, שכולם מכירים את כולם, יש השפעה על צנזור כתבות תחקיר?

"ההון והשלטון מנצחים במערכה הזו לא בגלל שאנחנו מדינה קטנה. הם איבדו את אלמנט הבושה, וזה דבר שחייבים לתקן. שמים עלינו זין".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית