גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נקודת הקריסה

אל תחכו לרגע קריטי של משבר כדי לצאת לרחוב. בקריסת דמוקרטיות אין רגע ברור כזה

הדמוקרטיה הישראלית נתונה תחת התקפה עזה. מה שהחל במושב הקודם בדמותם של חוק ועדות הקבלה, חוק הנכבה וחוק החרם - נמשך ביתר שאת עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, בהצעות חוק נגד ארגוני החברה האזרחית (חוק העמותות), נגד חופש הביטוי (ההצעה בדבר פיצויים עונשיים לשם הפחדה בגין לשון הרע) ונגד בית המשפט העליון - ההצעה להעביר את המועמדים לשפיטה במבחן נאמנותם לחזון ארץ ישראל השלמה.

גולת הכותרת היא חוק דיכטר, שמבקש לשנות את תשתיתה החוקתית של המדינה על-ידי עקירת נשמתה הדמוקרטית ומימוש יהודיותה, על חשבון זכותם לשוויון של האזרחים הערביים.

במקביל, בעקבות מגמות של התחרדות קיצונית, משתנה היחס כלפי נשים ברחוב, באוטובוס, בתרבות ובצבא. מתפשטות תפיסה ומציאות של הדרת נשים, כדי להגן על חסידותם של גברים שאינה יכולה לעמוד מול קול או מראה של אישה. גם כבודן של נשים היה למרמס.

תפיסה דלה ומעוותת של הדמוקרטיה

הכנסת פועלת כאילו לא הייתה בקיץ מחאה המונית, שתבעה צדק חברתי בגיבוי חברתי עצום. הכנסת מחריפה את תמונת המצב שחשפה מחאת האוהלים. בית הנבחרים, המורכב מנציגיהם של האזרחים, פועל מתוך נתק גמור מן הצרכים והמאוויים של הציבור הרחב. זהו כשל ענק בתפקידו של בית הנבחרים כנציגו של הריבון.

"חגיגת" החקיקה הזו מבטאת תפיסה דלה ומעוותת של הדמוקרטיה. היא נתפסת כשלטון בלתי מוגבל ובלתי-מרוסן של הרוב. לזכויות האדם והמיעוט, לעצמאות השפיטה, לשלטון החוק, לחופש הביטוי - אין כל מקום לפי תפיסה זו. ולהיפך. הצעות החוק משמיעות היעדר נכונות להתמודד עם ביקורת כלפי השלטון.

מכאן הרצון לסתום פיות - ולא רק בחקיקה: מכאן הנפת גרזן הכורת על ערוץ 10, מכאן המהלכים הננקטים ברשות השידור, מכאן המגמה לחסל באמצעות הפחדה בפיצויי ענק את העיתונות המתחקרת ואת ארגוני החברה האזרחית.

בית המשפט העליון הוא היסוד המרכזי במערכת האיזונים והבלמים הישראלית. הוא ממלא תפקיד ביקורתי כלפי הממשלה והכנסת. ככזה הוא לצנינים בעיני המחוקקים הנמרצים, המבקשים למלא את שורותיו באומרי הן.

הצעד הזה בא אחרי שהכנסת כבר עשתה לצחוק את הנוהג, שאחד מנציגיה לוועדה לבחירת שופטים הוא מן האופוזיציה, בכך שבחרה כאופוזיציה לממשלת ימין קיצונית נציג של סיעה שהיא קיצונית עוד יותר.

היחס למעשה החקיקה מעוות. יוזמות החקיקה הללו אינן באות להתמודד עם בעיות אמת בדרך רציונלית. יש שהן מיועדות לפגוע במיעוט הערבי - "סתם" למען ההרגשה הטובה של מי שחשים איבה כלפי האזרחים הערביים. ובהזדמנות זו מושג גם היעד של דה-לגיטימציה למיעוט הערבי.

יש שהחוק אינו אלא אמצעי ציני למניפולציה לשם השגת יעד כוחני: מי שצפויים להיבחר כנציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים אינם מקובלים על הממשלה. הבה נשנה את אופן בחירת הנציגים כדי להשיג תוצאה פרסונלית נוחה לשלטון.

איש לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו

כיצד ניתן לצפות שהציבור יגלה יחס של כבוד לחוק, שכך נוהגים בו מחוקקיו? הצירוף של כנסת דורסנית יחד עם בית משפט רופס, שיעניק הכשר לכל שרץ, הוא הגרוע מכל. הוא יביא לכך שתוך זמן לא רב ישתנו מן היסוד אמות-המידה החברתיות הבסיסיות ביותר: המישור יהיה לעקוב והעקוב למישור.

באחריות מלאה לאסון המומט על החברה הישראלית נושאים לא רק היוזמים של המהלכים החוקתיים הללו, אלא גם כל התומכים בהם, יהיו מניעיהם אשר יהיו, וכל מי שאינם נאבקים בהם. איש לא יוכל לרחוץ בניקיון-כפיו.

בה בעת מתרחשות תופעות חמורות נוספות: נמשך המחדל המהדהד באכיפת החוק נגד פוגרומיסטים יהודים, בעיקר, אך לא רק, בשטחים. המדינה (מערכת הביטחון והפרקליטות) מהתלת בבית המשפט העליון בכל הנוגע למאחזים הבלתי חוקיים, ובית המשפט אינו עומד בפרץ. ראש הממשלה מבקש להכשיר את מה שאינו ניתן להכשר.

האם מדובר בתופעות נבדלות - או שמא מתקיים ביניהן קשר? האם אפשר שכל מה שתואר לעיל אינו אלא אמצעים שתכליתם להבטיח את המשך שליטתה ואחיזתה לעד של ישראל בשטחים, ואת הפיכתה למדינה שלא תוכל להיות יהודית ולא תוכל להיות דמוקרטית?

אני משער שאזרחיות ואזרחים רבים מודאגים, אלא שהם מחכים לרגע קריטי של משבר כדי לצאת לרחובות. אך בקריסתן של דמוקרטיות אין רגע ברור כזה. מדובר בתהליך הדרגתי, שבמהלכו אנו משלימים היום עם מה שנראה לנו בלתי קביל אתמול. הרגע הוא, לכן, עכשיו.

הכותב הוא משפטן ישראלי, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית, מכהן כסגן נשיא לחקר הדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. סייע בכתיבת המאמר: עו"ד עמיר פוקס.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית