הצעת החוק שאושרה השבוע מגבילה קבלת תרומות ממדינות זרות או מגופים בינלאומיים. בשפה מכובסת פחות קיבלה ההצעה את הכינוי "ייבוש מקורות המימון של השמאל".
מעניין בהקשר זה למצוא שאחת מיוזמות החוק, חברת הכנסת ציפי חוטובלי (ליכוד) מקבלת חלק בלתי מבוטל מתרומותיה מחו"ל. בבחירות לכנסת ה-18, למשל, היא קיבלה כ-23 אלף שקלים בתרומות מחו"ל. אבל חוטובלי מוגנת: החוק עוסק במדינות ובגופים בעוד התורמים שלה הם אנשים פרטיים.
האם לא מדובר בהפרדה שרירותית שתאפשר לחוטובלי ולשכמותה להמשיך ליהנות מהתרומות מחו"ל בעוד אחרים יוגבלו? לא על-פי חוטובלי. "בניגוד לגורם פרטי", מסר דוברה, "למדינה זרה יש אינטרסים הפוכים לזה הישראלי, וזה יוצר מצב בעייתי כשאינטרסים כאלו מכוונים את מדיניות ישראל. מדינות זרות יכולות לפעול בדרכים הדיפלומטיות הלגיטימיות, והניסיון ליצור מסלול עקיף דרך מימון עמותות אינו לגיטימי".
כך גם אפשר להסביר מדוע ראש הממשלה, שתומך בחוק, יכול להיות רגוע; למעלה מ-95% מהתרומות שלו בהתמודדות האחרונה בפריימריז בליכוד התקבלו מחו"ל.
"חוק העמותות עוסק בתרומות של מדינות זרות וישויות מדיניות זרות לעמותות בעלות אופי פוליטי מובהק", מסבירה דוברת הליכוד נגה כץ.
"לא מדובר ברדיפת שמאל אלא ברצון לאפשר למדינת ישראל לקיים דיון פנימי ללא התערבות ממדינות זרות". האם התערבות של אדם פרטי מסוכנת פחות מגופים ציבוריים? לאנשי הליכוד פתרונים.