הנטייה הברורה אחרי התרסקות השיחות אתמול (ג') ב-NBA, היא לסמן באופן סופי את האובדן של עונת 2011/12.
זו לא רק התרסקות מוחלטת של המו"מ, אובדן האמון המוחלט בין הצדדים, קרבות אגו שפלשו לקרבות אישיים אכזריים, ההחלטה של הליגה לבטל את כל המשחקים עד ה-15 בדצמבר (סה"כ 324 משחקים בוטלו כבר), ובאופן כללי הגעה לנקודה שבה הקרע הוא טוטאלי. אלא ההחלטה של השחקנים להגיע לנקודת מוצא אחרונה בהחלט: לפרוש משולחן המו"מ ולהעביר את הסכסוך לבית המשפט. הלילה מימשו השחקנים את האיום והגישו שתי תביעות נגד הליגה - אחת בבית משפט בקליפורניה, תביעה שחתומים עליה חמישה שחקנים, ביניהם צ'ונסי בילאפס, קווין דוראנט וכרמלו אנתוני; השנייה תביעה בבית משפט במינסוטה עליה חתומים ארבעה שחקנים, ביניהם בן גורדון וקארון באטלר. מטרת התביעות בגדול: לתבוע את הליגה על אובדן היכולת לקבל שכר, תביעה שיכולה להגיע ל-2.4 מיליארד דולר. מטרת התביעות הגדולה יותר: להפעיל עוד לחץ על הבעלים כדי שהעונה בכל זאת תתקיים.
אז האם זה באמת נגמר? האם אוהדי מכבי יכולים כבר לרכוש חולצות צהובות של עמרי כספי? האם באמת אבד הסיכוי לקיים עונה?
***
מאחר שהסכסוך הזה איבד כל קשר רציונלי, קשה מאד להגיד מה יכול להציל את המצב. כי מה בעצם רוצים השחקנים: נאמר, אם פתאום יקומו הבעלים ויגידו שהם מוכנים, בצעד אחרון בהחלט, להעביר להם אחוז שלם מההכנסות ולעבור למודל חלוקת הכנסות של 51%-49% לטובת השחקנים, אז תהיה עונה? האם צ'ופרים אחרים קטנים ירצו את השחקנים ויגרמו להם למשוך את התביעות?
ובכן, מאחר והדיונים הם כבר לא על אחוז פה אחוז שם, ברמה הפרקטית יש בכל זאת כמה דברים שאמורים לפעול לטובת אוהדי ה-NBA. נתחיל מזה שאתמול, 15 בנובמבר, היה היום הראשון שבו היו אמורים השחקנים לקבל את הצ'ק הראשון לעונת 2011/12. והנה כבר אתמול, בפיי-דיי הראשון, נסדקה החזית ושחקנים התחילו לדבר יפנית כשהצ'קים לא הגיעו, מה שהדגיש את המחלוקת בין השחקנים לבין עצמם, ואת העובדה שלא בטוח שהם מעוניינים לשרוד עונה ללא משחקים. סמארדו סמואלס מקליבלנד קבאלירס, בחור בן 22 שסיים בעונה שעברה את עונת הרוקי שלו, סיפר את מה שארגון השחקנים מנסה להשתיק, כשאמר: "הרבה שחקנים נמצאים בפאניקה מוחלטת. אנחנו מדברים כאן על צ'קים שהפסיקו עכשיו להגיע. עם הצ'קים האלו אנחנו צריכים לשלם חשבונות. אני ילד בן 22, ויש לי הרבה אחריות". סמואלס מייצג מגזר די גדול בליגה של שחקנים, שלא מפרנסים רק את עצמם, אלא משפחות שלמות. סמואלס מכוון למי שמוביל את המאבק - כמה מהשחקנים העשירים ביותר, למשל פול פירס מהסלטיקס שעד היום לקח בקריירת ה-NBA שלו משכורות בסך 137 מיליון דולר. "קל מאוד לפול פירס להגיד שצריך ללכת עד הסוף", אומר סמואלס, "אבל כמה שנים הוא בליגה? יש לו כסף גדול שהוא כבר חסך, אבל מה עם שחקנים כמוני, שרק נכנסו לליגה ועוד לא שמו בצד כלום?", שואל-אומר סמואלס, שקיבל בעונת הרוקי שלו 500 אלף דולר בקליבלנד.
ה-NBA היא הליגה שמשלמת את המשכורות הגבוהות בעולם, עם ממוצע של 5.8 מיליון דולר לעונה, אבל יש בה מאסה עצומה של שחקנים שמרוויחים כסף לא גדול בכלל במונחים של ליגה מקצוענית. וגם הסטטיסטיקה לא פועלת לטובת השחקנים הללו: קריירה של שחקן NBA נמשכת אמנם כחמש שנים בממוצע, אבל בקרב מגזר השחקנים שמרוויחים כסף קטן, ממוצע הקריירה קצר עוד יותר. עבור אלו, סטטיסטית ופרקטית, עונה שלמה בבית היא גזר דין מוות.
***
האם ההחלטה "הדמוקרטית" של השחקנים ללכת למאבק משפטי ולנטוש את שולחן המו"מ היתה באמת דמוקרטית? כנראה שלא. יו"ר ארגון השחקנים, בילי האנטר, ביקש אמנם לאפשר לשחקנים "להצביע באופן חופשי", אם ברצונם ללכת לבית המשפט ולא לקבל את הצעת הבעלים, עם כל המשמעויות הנלוות לכך. אבל ההצבעה נעשתה על-ידי 30 נציגי הקבוצות, נציג אחד מכל קבוצה. ומאחר שמי שמוביל את המאבק אלו השחקנים הכוכבים והעשירים יותר, הטענה היא שהצבעה דמוקרטית אמיתית שבה כל אחד מהשחקנים היה שם את קולו, היתה מביאה תוצאות חד-משמעיות אחרות לגמרי: כאלו שבהן השחקנים היו מעוניינים לקבל את ההסכם ולחזור לשחק, העיקר שהצ'קים יזרמו.
הקרעים הקטנים הללו בין השחקנים לבין עצמם הם משמעותיים. כי בעוד שבועיים הצ'ק השני לא יגיע, ובעוד ארבעה שבועות שוב לא תיכנס משכורת. עם כמה משכורות אבודות יכולים מגזר גדול של שחקנים להתמודד, מתוך ידיעה שההליכה למשפט לא מבטיחה להם כלום?
***
בצד השני יש את הבעלים. להם יש הרבה פחות מה להפסיד. בעיקר בגלל שבכל העונות האחרונות, רובם הפסידו ממילא כסף. מבחינתם הלחץ לקיים עונה הוא פחות גדול. את שמם הטוב, אם בכלל היה כזה, הם איבדו כבר ביום הראשון לסכסוך. איפה בכל זאת הלחץ עליהם? הליכה למשפט היא צעד שנועד לגרום להם לחשוש בכל זאת מהליכה עד הסוף המר וביטול העונה, מאחר שצעד כזה יכול במקרה קיצוני להיגמר בהחלטה משפטית שתקבע כי הם אכן יצטרכו לשלם לשחקנים את המשכורות האבודות של העונה, כל זה בשעה שהם לא הכניסו ולו דולר אחד בגלל ביטול העונה.
***
שורה תחתונה: העניין המשפטי הוא אמנם נקודת שבר בסכסוך. אבל אפשר לראות בו נקודה, כנראה אחרונה, לגרום לכולם לתפוס את הראש. המהלך הזה הוא שחזור אחד לאחד של הליך השיחות ב-NFL לפני שלושה חודשים. גם אז הכל התרסק על הרצפה וגם אז שררה פסימיות, וגם אז התיעוב בין הבעלים לשחקנים היה בלתי ניתן לפתרון, וגם אז השחקנים תבעו את הליגה בבית משפט. אבל בפועל, התביעה ההיא גרמה להאצת הדיונים מתחת לשולחן, שחקנים גם אז נחרדו מהעובדה שצ'קים יפסיקו להגיע, ומה שנוצר הוא אפקט לחץ שגרם לשיחות להפוך לפרודוקטיביות.
לוחות הזמנים בסכסוך ב-NBA הם אמנם אחרים, מאחר והכל נעשה בזמן שהליגה כבר היתה אמורה להתחיל. ואי אפשר להקיש את סכסוך X על סכסוך Y. אבל אם צריך להמר איך הסיפור כאן ייגמר - הרי שמאחר שאני לא רואה מצב שבו שחקנים הולכים לעבוד בקטיף גויאבות כדי להביא כסף הביתה, אני נוטה להאמין שהדבר הבסיסי ביותר יכריע את הכף: הלחץ של הילד הפשוט להביא משכורת הביתה.