"ישראל מבשלת", יום ד' 21:00, ערוץ 10
יום שידור של תוכנית בישול חדשה הוא עבורי יום חג קטן, במיוחד כשמדובר בישראל אהרוני, ובמיוחד כשהעזר-כנגדו הוא גיא לואל.
נתחיל באהרוני: אפשר שהוא אבי הגורמה הישראלי. שפים רבים הלכו בדרכיו, אפשר אפילו שהתעלו על המקור, אבל אהרוני היה זה שפתח את ראשו של הישראלי הממוצע לטעמי המזרח הרחוק, לטעמים הקלאסיים של צרפת, ובלי להפחית בכבודו של הבישול הביתי (שהרי אין בוכרי שלא יעשה כבוד לאוכל ביתי), העניק לנו קפיצה קטנה לחו"ל: אני עוד זוכר את עצמי חוסך מפי כדי לאכול, אחת לאיזה זמן, ארוחת צהריים עסקית ב"תפוח הזהב" שלו ברחוב קרל נטר פינת מונטיפיורי בתל-אביב.
הפורמט החדש שייך בכלל לשף אחר, גורדון רמזי, לשעבר כדורגלן בקבוצת הכדורגל של ווימבלדון, אנגליה, ואחד השפים הראשונים לנצל את המדיום הטלוויזיוני כדי להפוך למותג בינלאומי.
מדובר למעשה בשיעור בישול המוני (בחיזוק של סלב-תורן באולפן), אם תרצו, צעד אחד קדימה מעבר לתוכניות הבישול המוכרות לנו: רשימת מצרכים אפשר להוריד מאתר התוכנית, ובשעה היעודה מתייצבים עם רון בלב ועט ביד כדי להשתלם אצל אהרוני.
פרוטו-טייפ להאחדת הטלוויזיה והמחשב
לצידו של אהרוני יעמוד גיא לואל. הכרתי אותו לפני כמה שנים, כששנינו הזדמנו לסט של אותה תוכנית טלוויזיה, וחיבבתי אותו כמעט ממבט ראשון: יש בו אינטליגנציה וחוש הומור שמאפשרים לו, למשל, מעבר בין תפקיד בטלנובלה בסיסית, לתפקיד סאטירי ונפלא כמו של קוזו, היועץ הכול-יכול ב"פולישוק".
לא רק גרגרנותי הטבעית וחיבתי לבישול (הגם שהמנות הערב הן די בסיסיות, שלא לומר בסיסיות מדי לטעמי), תצמיד אותי הערב (ד') למסך של ערוץ 10, אלא גם הסקרנות: יבוא יום וניזכר בתוכנית הזאת כמעין פרוטו-טייפ פרימיטיבי בדרך להאחדת מסך הטלוויזיה עם מסך המחשב, את הכבלים או הלוויין עם האינטרנט.
מאחר שלא מדובר בתוכנית שניתן לקבל פרק ראשון ממנה לצפייה מוקדמת, הרי שלא ניתן לתת לה ציון, ובכל זאת, ולו רק בשם הסקרנות - את הפרק הראשון הערב אין סיכוי שאחמיץ.