יש הגורסים כי האופן שבו אהוד ברק מדבר על האיום הגרעיני לא נועד לאוזניים איראניות - אלא למתפקדי הליכוד, לקראת שריון אפשרי של סיעתו יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, מסובב את כולם על אצבע אחת - דבר לא יעמוד בפניו בהעברת החקיקה השנויה במחלוקת
רובי ריבלין נקלע השבוע לאחד המבחנים הפוליטיים הגדולים שלו כיו"ר הכנסת. מימין הוא מאותגר באמצעות הצעות חוק שמנוגדות להשקפת העולם הז'בוטינסקאית שלו, וגם באופוזיציה לא חוסכים בניסיונות לבודד אותו ולהכניסו אותו לסיטואציות שיבליטו את ההבדלים בינו לבין חברי הימין הרדיקלי בסיעתו.
"אם בשבוע שעבר האופוזיציה כעסה עלי כאשר דחיתי דיונים בגלל חג הקורבן, והשבוע כועסים עלי בקואליציה, כנראה שאני מתנהל בסדר", אמר השבוע יו"ר הכנסת, שלא נסחף בזרם הבליץ החקיקתי הימני, ומצא עצמו עם נסיכי הליכוד בני בגין ודן מרידור, מבודדים במפלגתם.
ביום שלישי בערב הגיע ריבלין לניחום אבלים במעון ראש הממשלה. יו"ר הכנסת ניצל את האירוע, והסב את תשומת לבו של נתניהו - שנעדר במשך כל השבוע החולף מהכנסת, כי ישב שבעה על מות חמיו - לזירוז החקיקה של הצעת החוק השנויה במחלוקת לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. הצעה זו נועדה למנות את ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, לחבר בוועדה, ובעצם כך להקנות רוב ימני בוועדה.
המאמצים העילאיים שעשו בימין להאיץ את החקיקה ולסיים את כל התהליך, מהקריאה הטרומית ועד לכניסת החוק לספר החוקים, בתוך שבוע וחצי - כדי להקדים את הבחירות שעורכת לשכת עורכי הדין לבחירת נציגיה בוועדה ביום שלישי הבא - גרמו לריבלין להתנועע באי נוחות על הכיסא. בה בעת שחוקים חברתיים תקועים זה שנים ואינם מקודמים, החוק הפרסונלי הזה - שהיה הרבה יותר נכון לקרוא לילד בשמו: "החוק למינוי דורון ברזילי לחבר בוועדה למינוי שופטים" - מאושר מהר יותר ממהירות הקול.
"האצת החקיקה באופן מתריס תוביל את הכנסת למהומה", לחש ריבלין לנתניהו שישב לצד רעייתו, והוסיף שאין בכוונתו אפילו לשקול לאשר את האצת התהליך, אלא אם יקבל מכתב חתום בכתב ידו של ראש הממשלה, שיורה לו לנהוג כך. ביום רביעי בבוקר נכנס יו"ר הקואליציה ומיוזמי החוק, ח"כ זאב אלקין, ללשכתו של ריבלין והודיע שנסוג מכוונתו להביא את ההצעה לאישורה באותו היום כמתוכנן.
אלקין הוא מעין הכלאה מוזרה בין איש אהוב ומקובל בכנסת, מוערך, אמין ודיסקרטי לבין נץ אידיאולוגי ימני-קיצוני. מצד אחד הוא מצליח לקדם את ההצעות הרדיקליות שלו, ומצד שני שומר על קואליציה יציבה. אלקין לא רק יזם שתיים מההצעות מעוררות הסערה; הוא גם האיש שדוחף אותן לחקיקת בזק ומגייס את כל הכוחות לשם כך. הוא מונע מאידיאולוגיה טהורה.
כחובב שחמט, הוא מתמרן היטב בין זיהויו כאיש האגף הימני בליכוד - שנהנה, בין היתר, מתמיכת הפייגלינים ואנשי יש"ע - לבין נאמנותו לראש הממשלה ומי שאמון ואחראי על התרגום הפוליטי של המדיניות שלו בכנסת. בד בבד, הוא נחשב מקורב גם לסילבן שלום.
יו"ר הקואליציה הוא איש מוכשר וחרוץ, שמסובב את כולם על האצבע הקטנה. הוא צופה תמיד שני מהלכים קדימה. אבל יש לו נטייה לראות שחורות. הוא חושב תמיד על תרחישי קיצון, ועליהם מבסס את כל המהלכים הפוליטיים שלו. גם לאפשרות שהליכי החקיקה להצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לא יושלמו עד ליום שלישי, כבר יש לו תשובה. פחות שבוע, עוד שבוע - ברזילי יהיה חבר בוועדה, ויהי מה.
זקוקים זה לזה
הקואליציה של נתניהו אמנם חזקה מאוד בזכותו של אלקין, אך בד בבד שברירית באותה מידה. כמעט כל מרכיב בה יכול לגרום לפירוקה.
זה אמנם לא הפריע לאלקין לבקש השבוע להטיל סנקציות של חקיקה ומניעת תקציבים ממפלגת העצמאות, שיצאה נגד יוזמת החקיקה המשפטית, אבל גם הוא מבין שאם ממרומי הספסלים האחוריים הרשתה לעצמה ח"כ עינת וילף לצייץ לעברו "אל תאיים על יונה ביין", כך במקור, לברק וארבעת הגמדים אין מה להפסיד.
להם אין תוחלת באופוזיציה, ולנתניהו אין מה לעשות בלעדיהם - חוץ מללכת לבחירות. נתניהו זקוק להם לא פחות ממה שהם זקוקים לו. אם הם פורשים הוא ברווז צולע שנשאר עם קואליציה של 61 חברים, ונתניהו יהיה נתון לחסדיהם של חבריו בליכוד, שעם מרביתם יש לו מערכת יחסים טעונה, במידה כזו או אחרת.
ללא ספק, ברק המציא מחדש את הביטוי "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". הסוגיה היחידה שהטרידה אותו ואת חבריו בישיבת הסיעה הייתה האם לברוח מההצבעה, או לפרסם הודעה רשמית על היעדרות.
בסקרים האחרונים שפורסמו לא עברה העצמאות את אחוז החסימה. בסקרים הפנימיים של המפלגה, היא זוכה לשלושה מנדטים. לפני חודש, מוכן מישהו להישבע, סקר אחד אפילו העניק להם חמישה. אם יקרה נס ויקבלו שישה מנדטים בסקרים, אולי יעדיפו לרוץ לבד, ולא יהיו תלויים באף אחד. אבל אם יירדו אל מתחת לאפס, לא יהיה זה מנותק לשער שנתניהו ינסה לחלץ את חברו מהסיירת מהבוץ, ויפעל לשבצו ברשימת הליכוד עם כמה מחבריו.
מדובר במהלך לא פשוט בכלל. בבחירות הקודמות נתניהו לא הצליח לשריין את בוגי יעלון, דן מרידור ובני בגין, שהתקבלו בליכוד בזרועות פתוחות, אז את ברק? בליכוד מעריכים ששעת הכושר למבצע תהיה אי שם בין מארס ליוני, אז תתכנס ועידת הליכוד. הוועידה הזו תתפקד במשך כמה חודשים, ובזמן הזה כל גורם שירצה יוכל להציע שינויי תקנון בחוקת הליכוד ולהעבירו ברוב רגיל, ולא ברוב של שני שלישים, כמקובל.
המתווה הוא שריון אחד של יו"ר התנועה בכל עשירייה. המהלך, שעלול לדחוק כתשעה ח"כים מכהנים - אם לא יותר - אל מחוץ לרשימה, מעורר מתיחות קשה במפלגה כבר עכשיו. שרים בליכוד מעריכים שהתשוקה של ברק לחדור לרשימה היא הסיבה ששר הביטחון שותק, גם כשהיה מצופה מסיעתו להתנגד לכל מיני מהלכים.
לדבריהם, האופן שבו הוא מדבר על האיום האיראני לא נועד לאוזניים איראניות אלא למתפקדי הליכוד. גם ניסיונותיו לחזק את הקשר עם חברי הליכוד לא נעלמים מעיניהם. פעם, הם מספרים, כששר בליכוד היה מנסה להשיג את שר הביטחון, הוא היה מחכה יומיים-שלושה עד שזה היה מחזיר לו טלפון. כיום זה לוקח עשרים שניות, הם מתלוצצים.
המהלך צפוי להיתקל בלא מעט קשיים. מי שמתכוון להתמודד לתפקיד נשיא הוועידה הוא ח"כ דני דנון, במטרה מובהקת לטרפד את השריונים. מדובר בתפקיד זמני, אך כזה שיאפשר לו לשלוט בכל שינויי החוקה. גם אם בסביבתו של ראש הממשלה מזלזלים, הם ודאי זוכרים איך דנון, עוד לפני שהיה בכלל ח"כ, התמודד על ראשות הליכוד העולמי, והביס את מועמדו של נתניהו לתפקיד, ח"כ יובל שטייניץ.
מצעד המנחמים
הפעילות הפוליטית הייתה דלילה מאוד השבוע. כמעט אפשר לומר שהושבתה. נתניהו ישב שבעה על מות חמיו, ולוח הזמנים כמעט בוטל כליל. לשכת ראש הממשלה התנהלה מהבית שברחוב בלפור, מעונו הרשמי של נתניהו.
השאלה אינה מי צעד במצעד המנחמים את הגברת נתניהו, אלא מי לא היה. קשה למצוא אחד כזה. שרים, חברי כנסת, אנשי עסקים (נוחי דנקנר, עידן עופר), אנשי משפט בכירים ולא מעט עיתונאים עלו לירושלים לניחום אבלים.
הבית והדף לא יכולים להכיל את הרשימה הארוכה. ספר המבקרים והצלם שהוצבו בבית המשפחה תיעדו הכול, גם את היריבים הגדולים - רוני מאנה, סילבן שלום, רובי ריבלין, ציפי לבני, רוני בר און ולא מעט אחרים שלחצו יד לגברת הראשונה.
לא מזמן נזכר מישהו איך באזכרה לאמה של גברת נתניהו, שהתקיימה עם כניסתו של בעלה לתפקיד ראש הממשלה, הוכפל או שולש מספר המשתתפים מהשנה שקדמה לה, כשהיה באופוזיציה.
אישיות פוליטית שמסוכסכת עמוקות עם גברת נתניהו אמרה השבוע כי "לא מדובר בעלייה לרגל. שבעה זו שבעה. צריך לשים את כל המחלוקות בצד".