משה קצב לא אשם. הוא לא נגע, לא פגע, לא טעה. מי שאשם הן המתלוננות, בית המשפט, כל אלה שסרקו את בשרו במסרקות ברזל. זה המסר המצמרר מפי עבריין מין סדרתי מורשע ונשיא מדינה לשעבר, שהתנוסס על השערים של עיתוני סוף השבוע.
ובזה קצב באמת לא אשם. התקשורת אשמה.
אותה תקשורת שמקיימת כינוסי חירום כדי להלחם בתדמיתה הירודה, בחוקים הדרקוניים הנחקקים כדי להגביל את חופש פעולתם של העיתונאים, זו שמבקשת לקבל תנאי שכר הולמים. מצד אחד היא נלחמת על הדמוקרטיה - ומהצד השני דופקת לה נבוט בראש.
כי אם התקשורת לא מסוגלת להגביל את עצמה, אז מחוקקים קיצוניים מזנקים על המציאה ומחליטים להגביל אותה בדרכם הנוטה לפאשיסטית, בדמות שינוי דרקוני של חוק לשון הרע, שיפגע בעריכת תחקירים מפחד מפני תביעות ענק, ואיומים על ערוצי טלוויזיה שיסגרו להם את השאלטר אם לא יצעדו לצלילי המארש של השלטון.
לא ברור לי מה עבר במוחם של עורכי "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" שנתנו שוב במה לקצב, כדי שיאמר שוב את מה שכבר אמר עשרות פעמים בעבר, ועוד טרחו לקדם אותם - בשם התחרות המקצועית כמובן - במיני הקלטות ששודרו ברדיו ובטלוויזיה ובכל מהדורת חדשות אפשרית.
עם כל הכבוד לכבוד הנשיא לשעבר, יש אנשים שלא מראיינים. נקודה. לא משנה כמה רייטינג הם יכולים להביא. לא מראיינים פושעים שכלואים בתוך סורגים אידיאולוגים שבנו לעצמם, וכל פרסום שתתן להם רק יפיץ את שטנתם לכל עבר.
יגאל עמיר הוא אחד מהם. ברור שכל עם ישראל רוצה לדחוף את האף לתאו המבודד ולרחרח מה עבר עליו מהיום שבו ירה בראש הממשלה. אבל לא חייבים לתת לציבור כל מה שהוא מבקש. בדיוק כמו שלא תיתן לילד שלך רעל, רק כי הוא צורח ורוקע ברגליים. אתה המבוגר האחראי ומוטל עליך להגן עליו מפני עצמו. אם התקשורת תיתן לעמיר להפיץ דרכה את דברי ההבל שלו - היא הופכת את עצמה לשופר, לכלי בידיו.
אותו הדבר מרוואן ברגותי. גם הוא תקוע עמוק בתוך אידיאולוגיה הרסנית וקשה, שכולה שנאה ורשע כלפי ישראל, ולכן, למרות שהוא יושב בכלא ישראלי ואולי אפשר לקפוץ לבקר אותו בתיאום עם שלטונות שב"ס, אסור לתת לו את ההזדמנות להתיז את משנתו מעל גלי האתר או דפי העיתון. אסור לשתף איתו פעולה.
וחזרה לקצב. פרסום הראיונות איתו בסוף השבוע לא חידש דבר ולא הוסיף דבר, אלא רק עשה מעשה נבלה אחד: הוא אנס שוב, התעלל והשפיל את המתלוננות נגדו. איך א' ממשרד התיירות היתה אמורה להרגיש שוב מול צבר השקרים האלה?
לא הספיקו ההתקפות שלוחות הרסן, הלגיטימיות לכאורה, שניהלו נגדן צוות ההגנה של קצב והוא עצמו לאורך 5 שנות המשפט? היה צורך בעוד רמיסה אחרונה שלהן לפני שהוא נכנס לכלא? נדמה לי שהתבלבלה דעתה של התקשורת.
את גלעד שליט אסור לראיין, אבל על קצב כולם מתנפלים עם מיקרופונים שלופים. אז לפני שאנחנו, העיתונאים, באים בטענות לכל אלה שמנסים לפגוע בהתנהלות המקצועית שלנו, אנחנו צריכים לעשות קודם כל חשבון נפש עמוק ומייסר.