"אפילו הספר שאל אותי למה אני לא מקים צעקה על המשבר בהיי-טק. אמרתי לו 'מה אני אידיוט, תראה איך אכלו את חיים שני'. התלבטתי שוב והחלטתי לא לשתוק, כי אולי אם נגיד משהו מישהו מרפי השכל שמנהלים את המדינה יצליחו להבין שיש צורך מיידי ודחוף". כך אמר צבי סלונימסקי, יזם ומשקיע פרטי, שהחליט לפתוח את הפה.
"יש 40 שרים וסגני שרים, ולרובם לא הייתי נותן לנהל את המכולת השכונתית, כי היה הייתה פושטת רגל. אנשי האוצר, שכולם נהנים לחבוט בהם אינם אשמים, מי שאחראים למצב הם החברים בממשלה".
סלונימסקי יוצא כנגד המחסור בהון פנוי להשקעות בחברות סטארט-אפ, שפוגע בהמשכיות של תעשיית ההיי-טק הישראלית. הקולות בנושא נשמעים מכל עבר - עורכי דין, משקיעים, יזמים, מנהלי חברות, רואי חשבון - אך לטענתם את הבולענים הגדולים של ההיי-טק הישראלי נראה רק בעוד כמה שנים.
בינתיים, שורה של בכירים בהיי-טק הישראלי מבקשים להשמיע ב"גלובס" את הדאגה שלהם שכבר גובלת בייאוש. גדעון מנטל, מייסד ומנכ"ל חברת קומטץ' וכיום שותף מיסד בחברת First Life Research; צבי סלונימסקי, לשעבר מנכ"ל אלווריון וחבר באיגוד האנג'לים סטארט-אפ פקטורי; רמי הדר, מנכ"ל חברת אלוט; יואב כפיר, מנכ"ל חברת VAR; ויואל זנגר, יזם ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ ג'יראפיק, קוראים לחבריהם לחשוב יחד על פתרונות לפני שיהיה מאוחר מדי.
"הכוח היחידי שמושך את העגלה", אומר סלונימסקי, "זה ההיי-טק, ואחד הקטליזטורים של התעשייה הזאת הוא כספי המדען הראשי, שניתנות לחברות כהלוואה ומאפשרות להן להמשיך לצמוח. לצערנו, המדען הראשי במשרד התמ"ת הוא שק החבטות של כולם. כל פעם שצריך לקצץ בתקציב, הוא הראשון שמקבל תספורת. כשעושים קיצוץ רוחבי, אף פעם לא נוגעים בתקציב הביטחון למשל, אבל המסכן הזה רק מאבד תקציבים.
"הם לא מבינים שאם ימשיכו לחתוך בתקציבי המדען, ויותר מזה - אם לא יוסיפו כספים, בעוד חמש שנים תירשם ירידה של 30% בהכנסות המדינה ממיסים, ה-5% שנרשמו השנה זה רק הספתח. לא יישארו פה משלמי מיסים", אמר.
"זה לא מספיק רק לצעוק", אומר מנטל, "למרות שדעותיי הפוליטיות שונות, אני חושב שרק ביבי יכול לעשות מהלך. הוא זה שמכיר את הכלכלה, ומבין שההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של המדינה. אנחנו צריכים למצוא דרך להגיע אליו ולהסביר לו".
"עשינו מצגות וכתבנו שקפים עד שהם יצאו לנו מהאוזניים", אומר סלונימסקי, "זה לא עוזר. גם אם מציגים את היתרונות הברורים מתוספת תקציבית למדען הראשי, זה לא עוזר. אנחנו מציעים להגדיל את תקציב המדען ל-2 מיליארד שקל בשנה. זה סכום זניח מתקציב המדינה, שעומד על 360 מיליארד שקל. רק מהתקבולים הממשלה תקבל 20 מיליארד שקל. המודל פשוט, התשואה ודאית, רק אין מי שמקשיב ועושה".
גם שער הדולר ועלות המהנדסים
סלונימסקי, מנטל, כפיר והדר, מסכימים שיש איום מיידי על עתיד ההיי-טק הישראלי, למרות שכבר עשור תקציבי המדען נמצאים בתהליכי שחיקה.
"זה נכון שכבר שנים תקציב המדען נשחק", אומר מנטל, "אבל בשנים האחרונות קרו עוד כמה דברים שמקשים על חברות ההיי-טק הישראליות. שער הדולר ירד לרמה שמקשה על התחרות עם חברות בעולם, ועלות העסקת מהנדס יקרה היום ב-40% מאשר לפני ארבע שנים. צרה נוספת היא התייבשות קרנות ההון סיכון. התמהיל הזה הוא קטלני ואם לא תהיה הזרמה מסיבית של הון, זה ייגמר רע".
"בעבר המשקיעים העיקריים בקרנות ההון סיכון הישראליות היו זרים", מוסיף סלונימסקי, "וגם כשהיו רווחים הם לא נשארו כאן. המשקיעים המוסדיים לא אוהבים יותר את ההון סיכון. אין כסף בכל העולם".
"אולי הממשלה צריכה לשקול הקמת קרנות יוזמה או עידוד משמעותי יותר למשקיעים מוסדיים שישקיעו בקרנות ההון סיכון", אומר כפיר, "זה הפסד גדול כשאנחנו רואים חברות מצליחות נסגרות רק משום שלמשקיעים שלהם נגמר הכסף".
"החברות הטובות מגייסות הון מקרנות בחו"ל", אומר מנטל, "בעבר עוד היה איזון, אבל כיום, כשהקרנות המקומיות מתייבשות, אין ליזמים אפשרות אחרת. את הרווחים על החברות הטובות האלה כבר יראו במקום אחר".
"אני מסתובב בעולם ורואה שההיי-טק הישראלי נתפש כמעורר השראה", אומר הדר, "אלוט למשל לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה ללא הכספים שלווינו מהמדען. מערך התמיכה הזה הוא נדבך חשוב לתעשייה הזאת.
"חברות ענק זרות שולחות לכאן מהנדסים שינסו להעתיק טכנולוגיות שמפותחות כאן, ומהצד השני כורים לתעשייה הזו בור", מוסיף הדר, "הקמת חברת סטארט-אפ זה אתגר ענק, וקשה יותר לעשות את זה בישראל מאשר בסיליקון ואלי. למדינה צריך להיות אינטרס מובהק לתמוך בכוח האדם המעולה וביצירתיות".
* אולי אתם צריכים להבין שכללי המשחק השתנו?
סלונימסקי: "בשנות ה-90 לא היו כאן קרנות הון סיכון, ובכל זאת הוקמו שורה של חברות, למשל DSP גרופ. מאז ועד היום היא ממשיכה לייצר כסף למדינה, היא חברה רווחית שמעסיקה עובדים שמשלמים מיסים. אולי צריך לשרוף את הדור קודם, כדי שכולם יבינו כמה התעשייה הזאת חשובה לכולם".
זנגר: "כיזם שהקים חברה, לפני שלוש שנים כספי המדען היו משמעותיים. זה מנגנון חכם, גם אם לא פעם הוא נוגד את האינטרסים שלי כיזם".
הדר: "המדען לא נותן מענקים, אלא הלוואות ומקבל תמלוגים. אלוט כמעט החזירה את כל הסכום שקיבלנו, ובמשך השנים עזרו לנו לעגל את המשוואה".
סלונימסקי: "כל דולר שהמדען נותן מייצר 10 דולרים. רק צריך קצת סבלנות, עד שהחברה תתחיל לרשום הכנסות".