גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקיזים את דמה של הדמוקרטיה

אם חוק לשון הרע יאושר, כלבי השמירה של הדמוקרטיה יהפכו מדוברמנים לפודלים

בעוד 20-50 שנים, כאשר הוויכוחים הפוליטיים של ההווה כבר יעלו אבק, יוכלו היסטוריוני העתיד לקבוע ביתר פשטות אם התקופה הנוכחית היא אכן נקודת מפנה במעבר החברה הישראלית מדמוקרטית לחברה בעלת מאפיינים פשיסטיים, כפי שטוענים רבים באחרונה. לנו, אנשי ההווה, לא נותר בינתיים אלא לנסות לנחש את המגמות בהווה שיהפכו לפרקטיקות המחר.

מתוקף מהותה, העיתונות מדווחת מדי יום על המציאות וחושפת בפני הציבור את החלקים שהם בדרך קבע נסתרים. בפרפרזה על דבריו של הפילוסוף וולטר בנימין, ניתן לומר כי תפקידה של העיתונות הוא "להבריש את המציאות נגד כיוון הפרווה" ולחלץ מתוכה את כל אותן אמיתות חבויות שכוללות לעתים רבות מדי שחיתויות, סיאוב וניצול מרות ושררה של האנשים שנמצאים אי-שם במעלה הפירמידה.

בניגוד למשטרים טוטליטריים בהם התקשורת משמשת לביסוס השלטון ולהסתרת השחיתויות בו, במשטרים דמוקרטיים תפקידה של התקשורת הוא לשמש מעין חייל שעומד על המשמר נגד ניצולו לרע של החופש שמעניקה צורת שלטון זה.

תומאס ג'פרסון, נשיאה השלישי של ארצות-הברית ומנסחה של הכרזת העצמאות האמריקאית, שידע דבר או שתיים על חשיבותה של הדמוקרטיה, התייחס פעמים רבות בנאומיו וכתביו למושג "עיתונות". לא תמיד הוא אהד אותה, אבל תמיד הוא הכיר בחשיבותה לקיומו של האדם הדמוקרטי.

"חירותינו תלויה בחופש העיתונות, ואם חופש זה יוגבל - לא נוכל להתקיים", כתב פעם, ובמקום אחר הוסיף כי "לו הייתי נאלץ לבחור בין מדינה שיש בה ממשלה ואין בה עיתונות, לבין מדינה שיש בה עיתונות ואין בה ממשלה - הייתי בוחר באפשרות השנייה".

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי ככל שנציגי השלטון ובעלי ההשפעה חוששים יותר מזרועותיה הביקורתיות של התקשורת ומנסים להצר את צעדיה - כך ישנה סיבה דחופה יותר לנבור במעשיהם.

היום (ב') תעלה להצבעה במליאת הכנסת הצעת התיקון לחוק לשון הרע, שאושרה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה בשבוע שעבר. התיקון, שהוצע על-ידי חברי כנסת מהקואלציה והאופוזיציה - חברי הכנסת מאיר שטרית (קדימה), יריב לוין (הליכוד), זבולון אורלב (הבית היהודי), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) וישראל חסון (קדימה) - מבקש להגדיל את סכומי הפיצויים שישלם גוף או אדם הפוגע באחר על-ידי הוצאת דיבה נגדו.

במצב הנוכחי רשאי בית המשפט לחייב את גופי התקשורת, אזרחים מן השורה או כל גוף שהוא עסקי או ציבורי, לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50 אלף שקל, ללא הוכחת נזק. באם הוכיח התובע כי לשון הרע פורסם בכוונה תחילה לפגוע בו, רשאי בית המשפט לפסוק עד 100 אלף שקל, וזאת ללא הוכחת נזיקין מצד התובע. יודגש כי באם הוכח נזק כלשהו יכול התובע לדרוש כל סכום שהוא.

הצעת התיקון, שזכתה לתמיכת ועדת החוקה, מבקשת לשנות את המצב הקיים, כך שבשלב הראשון רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בשיעור של עד 300 אלף שקל ללא הוכחת נזק מצד התובע, וכן פיצוי שלא יעלה על 600 אלף שקל אם הוכיח התובע כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע בו. נוסף לכך, בית המשפט רשאי יהיה לפסוק פיצוי שלא יעלה על מיליון וחצי שקל אם לא פורסמה תגובתו המלאה של התובע בצמוד לכתבה.

התומכים בתיקון לחוק טענו בשבועות האחרונים כי מדובר בהצעת חוק טובה וראויה, שמטרותיה הן הגנה על האזרח מפני דורסנותה של התקשורת מחד והגברת הזהירות של אמצעי התקשורת ועיתונאים מפני פגיעה בכבודו של אדם או חברה ללא כל הצדקה לכך.

ואולם, אסור לטעות בעניין זה: מדובר בהצעת חוק רעה שתשליך באופן מיידי על התנהלותם של אנשיי השררה, הממון והשלטון, שימשיכו לחצות גבולות אדומים ללא מורא ופחד מאיזה עיתונאי שינבור בתקינות מעשיהם. כי זאת יודע כיום כל עיתונאי - חרב דמוקלס מונפת כעת מעל ראשה של העיתונות.

לבסוף, כלבי השמירה של הדמוקרטיה יהפכו מדוברמנים לפודלים. כתוצאה מכך, כבר בטווח המיידי נצפה כולנו בהידלדלותה של הרוח העיתונאית בישראל.

לא עוד תחקירים שמפשפשים בהתנהלותם של ראשי ערים, חברי כנסת ושרים. לא עוד כתבות תחקיר שמתחקות אחר עוולות ציבוריות בחסות שלטון החוק. לא עוד "הולילנדים", "ביבי-טורסים" או חשיפה של עוולות כגון "הסיליקון בחלב של תנובה" או תחקירים על מלחמות בין גנרלים שמביאים לאסונות אדירים.

אולי ראוי לסייג את הדברים: "עובדה", "כלבוטק", ו"המקור" ימשיכו להתקיים - אבל בנימוס יתר.

בטוח הארוך, המפחיד יותר, אנחנו נחזה בתהליך של הקזת דמה של הדמוקרטיה הישראלית, שגם בימים כתיקונם היא כבר שותתת דם.

עוד כתבות

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

עלמה זק ואסי כהן בקמפיין מאוחדת / צילום: צילום מסך

דאבל בינה מלאכותית, דאבל אסי כהן: השחקן האהוב מוביל את הפסקת הפרסומות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לקופ"ח מאוחדת, שכהן הוא הפרזנטור הקבוע שלה, ובמקום החמישי בזכירות נמצאת בזק שהחתימה אותו כעת כפרזנטור - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

ממדאני לאחר נאום הניצחון שלו בניו יורק / צילום: Reuters, Jeenah Moon

אוטובוסים חינם, מס על עשירים: ההבטחות הגדולות של ממדאני יעמדו למבחן המציאות

הניצחון ההיסטורי של זוהרן ממדאני מבוסס על תוכניות כלכליות־חברתיות שאפתניות ● תומכיו רואים בהן עתיד חדש ומזהיר לעיר ניו יורק, המבקרים מזהירים מפער מסוכן בין הבטחות למציאות ● האם החזון הסוציאליסטי של ממדאני ישים? דוח של חברת ההשקעות ג'פריס בדק את התנאים החוקתיים והכלכליים למימושו

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

''הנוף העירוני'' השתנה ללא היכר בגרמניה / צילום: Shutterstock

גרמניה משנה כיוון: "אין יותר סיבה להעניק מקלט לסורים"

שר החוץ הגרמני עורר סערה כשאמר כי הוא אינו צופה שפליטים רבים מסוריה יחזרו "בשל מצב התשתיות" ● קנצלר גרמניה הבהיר כי בקרוב לא תהיה מניעה לגרש פושעים סורים וכי הוא מצפה ש"הסורים יעזרו לבנות מחדש את ארצם" ● הנשיא א־שרע יבקר בברלין כדי לדון בעניין

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פרופסור סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי

מחקר חדש מצביע על הבעיה הגדולה בתעסוקת החברה הערבית

מחקר שערך הפורום הכלכלי הערבי קובע כי צעירים שמוגדרים "חסרי מעש" נמצאים בהכשרות או בדרך לאקדמיה ● אולם בהמשך הם סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקה איכותיות ליד מקום המגורים

צוות פיטנגו / צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים

אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל מודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים - Pitango First ו-Pitango HealthTech ● מאז הקמתה השקיעה פיטנגו ביותר מ-300 חברות וביצעה כ-100 אקזיטים ● ומה הצעד הבא?

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה

רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי הוסרו, ונראה שבשנים הקרובות ייפתח מכרז חדש על זיכיון ים המלח ● המכרז יעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית חלק הממשלה ● כל הפרטים על הפשרה ועל הוויתורים שעשו הצדדים

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

מחירי הטיסות הקצרות ירדו, והרחוקות התייקרו: כמה עולה כרטיס טיסה בנובמבר?

עם פתיחת עונת החורף בתעופה, ולאחר תקופה ארוכה של פעילות מצומצמת, כ-50 חברות תעופה כבר חזרו לפעול מישראל ● הדבר השפיע על מחירי הטיסות ליעדי אירופה, שירדו בעשרות אחוזים, אולם ביעדים מרוחקים נרשמות עליות חדות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את ציפיות האנליסטים והרגיעה את החששות לגבי ההכנסות בארה"ב; המניה זינקה

ענקית הפארמה דיווחה על הכנסות בגובה של 4.5 מיליארד דולר ורווח נקי של 78 סנט ● מניית טבע נמצאת במגמה חיובית בחודשים האחרונים, ועלתה בכ-60% מאז השפל השנתי האחרון שאליו הגיעה בחודש אפריל ● המניה זינקה במעל 17% בת"א וב-20% בוול סטריט

טילים של חיזבאללה / צילום: ap, Hassan Ammar

הקבינט דן במצב בצפון: "אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה - ישראל תתקוף בכל לבנון"

הקבינט המדיני-ביטחוני דן אמש (חמישי) במצב בלבנון ובניסיונות ההולכים וגוברים של חיזבאללה לשקם את כוחו ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (בין חמישי לשישי) על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; ICL צללה ב-15%, נובה ב-8%

מחזור ענק בעקבות עדכון המדדים: 13.4 מיליארד שקל ● ICL נפלה בעקבות דיווח כי זיכיון ים המלח ייפתח בשנים הקרובות למכרז ● תוצאות שיא לנובה, אך תחזית פושרת הפילה את המניה ● טבע זינקה אתמול ב-17% אחרי פרסום הדוחות והפכה לחברה השנייה בגודלה בבורסה ● היום יתבצע עדכון המדדים בבורסה

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

שוק הביומד מתעורר? מורי ארקין מגייס קרן של 40 מיליון דולר

בין המשקיעים בגיוס של קרן ארקין דיגיטל נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל ● הסכום אומנם לא גדול מאוד, אך מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

BYD דולפין סרף / צילום: יח''צ

עודף מ־120 אלף שקל: כמעט ולא תמצאו מכונית חדשה במחיר הזה

לעירונית החשמלית של BYD, דולפין סרף, יש מחיר של "פעם", עיצוב צעיר ותא נוסעים מרווח ומאובזר לארבעה נוסעים. הטווח מוגבל יחסית אבל עונה על הצרכים היומיומיים והביצועים זריזים ● מבחן דרכים