גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיצחק הרצוג

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות AI)

מדריך לצופה: המסעות הליליים של וורן באפט במחילת הארנב של יוטיוב

סרטונים של גלן קלוז. פרסומות משנות ה־50. הגרסה האוזבקית של "America’s Got Talent"● המשקיע האגדי לא מצליח לעמוד בפני האלגוריתם

הפנטהאוז שנמכר במגדל אינפיניטי / צילום: קבוצת חג'ג'

חג'ג' מכרה פנטהאוז במגדל אינפיניטי בתל אביב ב-55.5 מיליון שקל

הרוכש הוא יהודי אמריקאי שקנה את הדירה למגורים. המחיר אינו כולל עבודות גמר ● העסקה מתפרסמת לאחר מבצע שכלל מקדמה של מיליון שקל ודחיית יתרת התשלום, על רקע מכירת דירה אחת בלבד בפרויקט במחצית הראשונה של השנה

ניסים זוארץ, נשיא הבורסה ליהלומים / צילום: טל גבעוני

יותר נמוך מדובאי ומבלגיה: ההסכם החדש בין רשות המסים והבורסה ליהלומים

רשות המסים והבורסה ליהלומים חתמו על הסכם מס הקובע שיעור מס נמוך וקבוע על הכנסות יהלומנים ומבטל את רצפת ההכנסה המינימלית ● המטרה: להחזיר את סוחרי היהלומים של העולם לבורסה הישראלית ● ההסכם מציב את ישראל מול בלגיה ודובאי בשעורי המס, ובמדדים שונים לפניהן

רפאל מציגה בסלון האוירי של מרקש / צילום: דוברות רפאל

דיווח: מדינה ערבית במו״מ לרכישת מערכת הגנה במיליארדים מישראל

בצל ההתקרבות הביטחונית בין ירושלים לרבאט, מרוקו מנהלת מו"מ לרכישת מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" מרפאל בעסקה שעשויה להגיע למיליארדי שקלים ● אם תיחתם, תצטרף המערכת לשורת מערכות ישראליות שכבר משרתות את צבא מרוקו, ובהן ספיידר, ברק MX ו-PULS

ראטן טאטא (משמאל) וסיירוס מיסטרי / צילום: ap,  Rafiq Maqbool

חיזוי גירושים תוך שלוש דקות: האם המחקר רלוונטי גם לשותפות יו"ר ומנכ"ל?

החוקר ג'ון גוטמן חזה גירושים על בסיס שלוש דקות שיחה, לא מתוך מה שנאמר אלא מהדרך בה בני הזוג מתקשרים ● אותם דפוסים שמנבאים קריסת זוגיות, נוכחים גם ביחסי יו"ר ומנכ"ל חברה ● ומה אפשר ללמוד מ"הגירושים העסקי" של ראטן טאטא וסיירוס מיסטרי? ● עסק משפחתי, טור חודשי 

מטוס של אייר חיפה / צילום: אנתוני הרשקו

79 שקל לכיוון לאילת: הקו החדש של אייר חיפה

אייר חיפה פותחת את המכירה לקו נתב"ג-אילת, שיפעל החל מ-25 באוקטובר, עם מחיר היכרות של 79 שקל לכיוון ● בשלב הראשון תפעיל החברה שתי טיסות ביום לכל כיוון, ובמהלך נובמבר היא צפויה להגדיל את התדירות לשלוש טיסות

עמוס לוזון / צילום: People Photography

"בוננזה רצינית": עמוס לוזון התעשר מרכישת עסק בקשיים, וינסה לעשות זאת גם בארה"ב

עשור לאחר שקנה בנזיד עדשים את קבוצת הבנייה הקורסת א.דורי והביא אותה לשווי של 2 מיליארד שקל, ינסה לוזון לשחזר את ההצלחה עם קוהאן פרופרטיז, שנקלעה לסחרור לאחר שבעליה נטל ממנה כספים ● מקורב לעסקה: "מהלך חד ומהיר, שיש לו פוטנציאל אינסופי"

פרויקט MIA של חברת גיא ודורון לוי בבאר יעקב / הדמיה: OLIN

הדירה נמכרה ב־4.05 מיליון שקל: כמה שווה יחידת הדיור שבתוכה?

הדירה נמצאת בבניין בקומה ה־15 וכוללת דיורית בת שני חדרים וכן שתי חניות ומחסן פרטי ● הפער במחיר לעומת דירת 6 חדרים רגילה בפרויקט עומד על 250 אלף שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מחקר: סל המזון התייקר בעד 20% בארבע שנים, אך האינפלציה מסבירה חלק ניכר מהעלייה

חוקרים מאוניברסיטת ת"א בדקו את מחיריהם של 80 מוצרים ברשתות המזון ומצאו כי קצב ההתייקרות בארבע השנים האחרונות היה גבוה כמעט פי חמישה לעומת ארבע השנים שקדמו להן ● אלא שבאותה תקופה האינפלציה במשק הגיעה לכ-12.5%, ומדד מחירי המזון הרשמי מצביע על עלייה מתונה יותר ● מה עומד מאחורי המספרים?

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות

באזרבייג'ן לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות הגנה אווירית סיניות מוצבות לצד כאלו מישראל ● חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן חתמה על הסכם עם חברת מאסטוניה ● לראשונה הושלם ייצור מלא של מיירט כיפת ברזל מתוצרת אמריקאית ● ושר ההגנה לשעבר של אוקראינה השיק פרויקט לייצור צבא רובוטים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

בנק וואן זירו מפטר כ-10% מהעובדים בגלל "הבינה המלאכותית"

הבנק הדיגיטלי הודיע הבוקר לעובדיו על מהלך התייעלות הכולל פיטורים של כ-30-25 עובדים ● במכתב שנשלח לעובדים הסביר המנכ"ל אייל גפני כי "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה ארגונים עובדים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בת 108 הורישה את הנחלה לבת אחת מתוך שישה. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט ביטל צוואה שהעניקה את הנחלה לבת לאחר שקבע כי הייתה מעורבת בעריכתה ● אדם שחויב לשלם לעמוס לוזון כחצי מיליון שקל ביקש לעכב את התשלום עד להכרעה בערעור, אך בקשתו נדחתה ● והעליון ביטל חיוב של פרשמרקט ב־120 אלף שקל לאחר שקבע כי התביעה הייצוגית לא הביאה תועלת לציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

דנה עזריאלי וד''ר יערה קידר / צילום: מאיר כהן

עזריאלי משיקה את מוזיאון האופנה הראשון בישראל, בהשקעה של 8-10 מיליון שקל

הפרויקט הוא שיתוף פעולה עם האוצרת והיסטוריונית האופנה ד"ר יערה קידר ● המוזיאון ייפתח בתחילת 2027 בעזריאלי שרונה בתל אביב, וישתרע על פני שלוש קומות ● דנה עזריאלי: "החיבור בין מסחר, קולינריה, תרבות, תוכן ופנאי הוא חלק מההתפתחות של עולם הנדל"ן המסחרי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' מטיל "וטו" על רפורמת המס בהייטק. לא בטוח שהוא יכול

לאחר חשיפת גלובס על כוונת האוצר לחייב מימוש אופציות, השר מיהר להתנגד ● מומחים מסבירים מדוע אין משמעות להתנגדות ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום:  מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, גלעד קוולרציק

הסירוב של ברק, המבוכה של נתניהו: למה בישראל אין עימות בחירות?

כמעט כל המדינות המפותחות מקיימות עימותים טלוויזיוניים בין המועמדים המובילים בבחירות ● פעם גם ישראל הייתה ברשימה הזאת, אבל לפני כמעט שלושה עשורים נוצר התקדים שהוציא אותה ממנה ● והמחקרים מראים: איזה גורם קובע את זהות המנצח בעימות? ● המשרוקית של גלובס

הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם אלון סטופל, יו''ר רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

"הייטקיסטים דורשים משכורות של עמק הסיליקון. חברות עוברות לחו"ל"

שיחה עם אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות ● על הדרך שהובילה את ישראל ל־440 אלף מועסקים בהייטק מעבר לים, התייקרות העובד הישראלי והחיפוש אחר מנכ"ל חדש

מייקל אקרמן מנכ''ל סימילרווב הנכנס / איור: גיל ג'יבלי

קבלת הפנים למנכ"ל סימילרווב: חבילת תגמולים של מעל 10 מיליון דולר

מייקל אקרמן שיחליף את המייסד אור עופר, יזכה לתגמול שנתי במזומן של 1.6 מיליון דולר הכולל מענק חתימה חד פעמי, לצד מניות חסומות בשווי של עד 10 מיליון דולר ● מניית סימילרווב עלתה בכמעט 300% מהשפל באפריל

מימין: אדם סינגולדה, מייסד  ומנכ''ל טאבולה ודיוויד קוסטמן, מנכ''ל טידס (אאוטבריין לשעבר) / צילום: טאבולה, נועם גלאי

"אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה": אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ

חד-הקרן אופן ווב הגיש לאחרונה בקשה למינוי נאמן, ומניותיהן של טידס וטאבולה, הפועלות בתחום המלצות התוכן, נחתכו מאז ההנפקה ● הסיבה היא נהירת הגולשים למנועי הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות ששואבים למעשה תוכן מאתרי החדשות, וזו מובילה לצמצום משמעותי בשטחי הפרסום של אותם אתרים ● והעתיד? "למנועי ה-AI והחיפוש יהיו הסכמים עם אתרי חדשות - אבל אלה יהיו יוקרתיים וספורים מאוד"

אייל חומסקי / צילום: איל יצהר

דיסקונט ולאומי בוחנים השקעה במשרד הפרסום אדלר-חומסקי

זרועות ההשקעה של הבנקים בוחנות השקעה במשרד הפרסום הוותיק לפי שווי מוערך של כחצי מיליארד שקל ● בעבר נסחרו מניות אדלר-חומסקי בבורסה למשך זמן קצר, בטרם נמחקו ע"י בעלי השליטה ● ויקטור וקרט מלאומי פרטנרס מגיע מקשת 12 ומכיר היטב את משרדי הפרסום

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

ONE ZERO יצא לסבב פיטורים שלישי בגלל ה־AI. והוא לא היחיד

גל הקיצוצים של אחרי החגים מכה גם בעובדי המחקר והפיתוח של ההייטק, שנחשבו מוגנים יחסית ● חברות התוכנה מקצצות עשרות אחוזים מהצוותים ומעבירות את העבודה לכלים אוטומטיים