גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיצחק הרצוג

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

האם המדינה יכולה לדרוש תשלום ממי שנעלם? השאלות שעולות מפרשת מלי וליאל יהלומי

מלי וליאל יהלומי, אם ובתה, אותרו בארגנטינה לאחר שבוע של חיפושים בינלאומיים, כשהן בריאות ושלמות וללא חשד לפלילים ● הפרשה, שלוותה בצו איסור פרסום ובחרושת שמועות, מעלה שאלות על סמכות המשטרה, שיתוף-הפעולה עם רשויות זרות והעלות שנושאת המדינה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

הגאות בשוק ההון הקפיצה את רווחי מיטב: "הרווח בשנת 2026 יגדל ביותר מ-25%"

בבית ההשקעות הגדול בישראל הציגו ברבעון האחרון צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, הודות לעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים ובדמי הניהול שהיא גובה בקרנות הפנסיה, הגמל והנאמנות ● מנכ"ל מיטב, אילן רביב: "בטוחים ביכולתנו לעבור את התחזית השנתית שלנו"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

הזיהום בשדה דב: רמ"י סיפקה תשובות מעורפלות, והפלונטר המשפטי מסתבך

רמ"י דיווחה כי בדיקות הזיהום בשדה דב מתקדמות, אך טרם פרסמה ממצאים או מיפוי, ולכן חלוקת הקרקעות נותרה תקועה ● בעלי זכויות מזהירים כי היעדר מידע ברור פוגע בעסקאות הנדל"ן ובוודאות סביב הפרויקט ● במקביל, רוכשי דירות מבקשים לבטל הסכמי אופציה ולהשיב כ־1.55 מיליון שקל, בטענה כי לא ידעו על הזיהום בעת החתימה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה באדום, בצל המתיחות הגוברת מול איראן והעלייה במחירי הנפט

ה-S&P 500 נחלש בכ-0.5% ● ברקע למסחר: פקיעת הפסקת האש בת ה-60 יום בין ארה"ב ואיראן והתגברות במתחים בין השתיים ● מחירי הנפט טיפסו, תשואת האג"ח הממשלתית ל-30 שנה עלתה לשיא של כשני עשורים ● דיווח על תוצאות כספיות ראשוניות חזקות של חברת ה-AI אנתרופיק הקפיץ את מניות השבבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

בשורה חיובית למשק: יחס החוב־תוצר מתעדכן כלפי מטה

בעקבות נתוני הצמיחה שהפתיעו את המשק לטובה, במשרד האוצר מתכננים לעדכן את יחס החוב־תוצר כלפי מטה בכ־0.5% ● עם זאת, הנתון עדיין גבוה יחסית לעבר

בנקים בישראל

הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות

חמשת הבנקים הגדולים הגישו ערעור על החלטת הממונה על התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות • לטענתם, רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת בנק ישראל, וההתערבות דווקא עלולה לפגוע בתחרות

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

מיליארד דולר בשלוש שנים: כמה ירוויחו המייסדים מאקזיט הענק

עסקת הענק לרכישת הסטארט־אפ הישראלי לחברת אנתרופיק מתקדמת ● האחים לייטרסדורף ומשה שלו צפויים לשלשל לכיסם סכום, שיצרף אותם למועדון המיליארדרים בנוסף למייסדי וויז ● המדינה צפויה להרוויח ממסים על העסקה יותר מ־4 מיליארד שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הדרישה יוצאת הדופן מהמוסדיים: דווחו על כל הצבעותיכם ב־3 השנים האחרונות

רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים את נתוני ההצבעות באסיפות החברות הציבורית ב־3 השנים האחרונות ● מדובר במאות הצבעות מכל גוף, והמוסדיים פנו לגוף המייעץ להם בהצבעות על נושאי שכר, כדי שיסייע להם לעמוד בדד־ליין של הרשות

הצבעות פריימריז של הליכוד / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפריימריז: כל מועמד קיבל 380 אלף שקל מהמדינה

המדינה מממנת, בעלי ההון נשארים בחוץ: לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, החוק קובע כי ח"כים יכולים לקבל מימון מאוצר המדינה עד תקרה של 380 אלף שקל, ומגביל את האפשרות של מועמדים לגייס תרומות פרטיות ● מה המצב בקרב מועמדים שאינם חברי כנסת, ומה יקרה לכסף אם לא ייבחרו?

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

ה"כריש" אורן דוברונסקי ייפרד ממיליוני דולרים? כך המס הזה עובד

אחרי ההודעה על שריון אורן דוברונסקי ברשימת הליכוד, רבים הזהירו שהוא יחויב בהון עתק ● ממה זה נובע, ומי עוד חשוף לתשלום הזה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"

לובי 99 הגיש את הערר בשם שני חוסכים שהגישו תלונות פרטיות למשטרה בטענה כי שודלו להעביר את כספם לסלייס בדרכי עורמה ● שלוש שנים לאחר חשיפת הפרשה שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים, בלובי 99 טוענים כי המשטרה לא מקדמת חקירה פלילית למרות מידע שברשותה

הטבת מס משמעותית למשקיעי הריטייל / איור: Shutterstock

מחזיקים תיק מסחר עצמאי? בקרוב תקבלו הטבת מס משמעותית

רפורמת חשבון ההשקעות האחיד שמקדם האוצר צפויה לכלול גם את משקיעי הריטייל שסוחרים עצמאית בניירות ערך ● המשמעות: אפשרות לדחיית מס ואף פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בכפוף לתקרת הפקדה של 200 אלף שקל

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת

המשק הישראלי התאושש ברבעון השני עם צמיחה בקצב שנתי של 15.4%, שהכתה את התחזיות ● למרות ההיבטים החיוביים וההתאוששות, הלמ"ס מציגה לראשונה פער מדאיג שמאחורי המספרים ● כך נראית הצמיחה כשמנכים ממנה את פעילות אנבידיה

חשבון החשמל בישראל צפוי לגדול / צילום: Shutterstock, Xiangli Li

השיטה החדשה של רשות החשמל, וההשפעה על החשבון החודשי שלכם

ברשות החשמל ובחברת נגה מפרסמים שימוע לשיטת תמחור חדשה ליצרני החשמל הפרטיים • התעריף יעלה, לצד צמצום פיצויים ותשלומים שהם מקבלים היום • הרציונל: הגברת הוודאות שתאפשר הגדלת כושר הייצור בטווח הבינוני והארוך • ההשלכות בטווח הקצר: התייקרות אפשרית לצרכנים של ספקי החשמל הפרטיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה אדומה לשבוע המסחר: ת"א 125 איבד כ-1%, הבנקים והנדל"ן הובילו את המימושים

הבנקים רשמו ירידות בעקבות תוצאות מזרחי טפחות ● המניות הדואליות נסחרות בפער מעורב: טאואר זינקה, קמטק ונייס ירדו ● מיטרוניקס: מגעים בין חברת ניקוי הבריכות לבין קרן פימי של ישי דוידי להעברת השליטה בחברה, לאחר הפסקת המסחר, המניה זינקה ● הדולר נחלש בעולם לרמתו הנמוכה מזה כחודשיים והתאושש לקראת הנעילה

ארז דהבני, יו''ר בלדי, ועובדי המפעל (ארכיון) / צילום: דן פרץ

מכה לבלדי: משרד החקלאות חוזר בו - ואוסר יבוא עוף מברזיל

משרד החקלאות ביטל את אישור המפעל של בלדי בברזיל, ובשלב זה לא יאושר יבוא עופות מברזיל לישראל ● המהלך פוגע בתוכנית של בלדי, שהשקיעה 21 מיליון שקל במפעל וציפתה להגדיל משמעותית את הכנסותיה מהיבוא ● ההחלטה התקבלה על רקע התנגדות יצרני העופות בישראל

נתי אמסטרדם / צילום: ניב קנטור

יזמים עמדו אצלו בתור, עכשיו הוא צריך להשכין שלום. מאחורי המעבר המסקרן בתעשיית המחשוב הישראלית

מי שהיה אחד מאדריכלי מהפכת ה-AI בישראל, מתמנה כעת לעמוד בראש מיקרוסופט ישראל, בדיוק כשהחברה נאבקת על אחיזתה בממשלה ובמערכת הביטחון

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ללא שינוי; בעלי השליטה יקבלו 300 מיליון שקל

הבנק החמישי והאחרון מדווח: מזרחי טפחות מסכם את הרבעון השני עם רווח של 1.43 מיליארד שקל, בדומה לשנה שעברה ● השחיקה בתשואה להון ל-16% הושפעה בין היתר מהמס המיוחד שהטיל האוצר ● הבנק יחלק דיבידנד בגובה של 714 מיליון שקל, האחים דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר יקבלו ביחד 300 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ שיגר מסר לאיראן - ומאיים להפציץ את עומאן

טראמפ איים על משטר האייתוללות: "הם שחקני פוקר טובים אבל מתים"; הוא שיגר איים מפתיע גם לעומאן: "אם הם יפריעו לנו - נפציץ אותם" ● גורם רשמי במועצת השלום: "הפגישה של קושנר עם נתניהו הייתה פורייה מאוד - סיכמנו על מתווה להמשך הדרך ● בכיר איראני לרויטרס: טהרן החליטה לעבור ממצב של מדיניות הגנתית למצב של מדיניות התקפה מלאה • עדכונים שוטפים 

אלכס סקלר וצביקה נווה / צילום: תמר מצפי, איל יצהר

צביקה נווה שוב תובע את סקלר: דורש מיליון שקל ואת הסרת הפרסומים המכחישים

עניינה של התביעה הוא בשישה פרסומים מתוך מה שמכונה "מסע הכפשה" שמנהל המיליונר אלכס סקלר נגד צביקה נווה, בעל חברת המודיעין העסקי CGI, שנשוי כיום לגרושתו של סקלר ● תביעה זו מתווספת לתביעה קודמת שנווה הגיש מול סקלר בסך 10 מיליון שקל, אשר עדיין מתנהלת ● סקלר בתגובה: "שקרים, ספינים ומצגי שווא"