גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור