גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיצחק הרצוג

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

מיהם הרופאים שעזבו את ישראל מאז 2023? / צילום: Shutterstock, Steve Cukrov

המוני רופאים ירדו מהארץ? בדקנו איפה הם למדו

מחקר על העזיבה של רופאים עורר סערה, כשהיו מי שביקשו לטעון שחלק גדול מהם ממילא לא התכוון להשתקע בארץ. האם זה נכון? ● המשרוקית מסבירה

אייפון / צילום: Shutterstock

המוצר שאפל עשויה להשיק היום לראשונה אי פעם

לקראת האירוע השנתי של אפל שייערך הערב, כלי התקשורת הבינלאומיים והאנליסטים הבכירים מציפים את הרשת בהערכות, הדלפות ודיווחים ● איך ייראו השדרוגים של אייפון 18, שצפוי לכלול שלושה מכשירים? צללנו לדיווחים

קרנות סל ממונפות, הכפלה ושילוש של תשואות אך גם הפסדים באותם היקפים / צילום: ap, Seth Wenig

אתם לא קשוחים מספיק כדי להשיג את תשואות הענק האלה

הטיעון האחרון להגנת קרנות הסל הממונפות לא מחזיק מים עבור רוב המשקיעים

צחי אבו, מנכ''ל ארי נדל''ן, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

צחי אבו רוכש מחצית מגרעין השליטה בוויי בוקס ב-76 מיליון שקל

העסקה תכניס את גפן לשליטה משותפת בוויי בוקס ותוסיף לצבר הפרויקטים שלה יותר מ-40 פרויקטים ואלפי יחידות דיור בתל אביב ובגוש דן ● למהלך יצטרף תמיר כהן, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי, שירכוש 5.4% מחלקה של גפן וייקח חלק בניהול וויי בוקס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בת"א; אלטשולר שחם מזנקת ב-15%, אנרג'יאן ב-8%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● מניית אלטשולר שחם קופצת בעקבות השמועות על אפשרות למכירת בית ההשקעות ● דיסקונט מבקש לבטל את עסקת המכירה של כאל ● גולדמן סאקס: מחירי הנפט עלולים לזנק ל-120 דולר לחבית ● בנק אוף אמריקה משנה כיוון: מעדיף את הין ומזהיר מהיחלשות המטבע האמריקאי

מנכ''ל אנתרופיק דריו אמודיי ומנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף / צילום:  AP - Markus Schreiber, עמית אלקיים

ביטול העסקה עם דקארט ותמרור האזהרה לחברות ה־AI הישראליות

עסקת הענק בין אנתרופיק לחברת ה־AI הישראלית דקארט - שהוקמה לפני פחות משלוש שנים ע"י שני בוגרי 8200, ותוך פחות משנתיים קפץ שוויה פי 40 - עלתה על שרטון ● בענף מצביעים על שלל סיבות אפשריות לביטול: החל מדרישה להעתקת הפעילות לסן פרנסיסקו ועד שיקולים אסטרטגיים לקראת הנפקת אנתרופיק ● כעת, לאחר שדקארט כבר סירבה בעבר להצעה אחרת מאנבידיה, היא עלולה להתקשות למצוא רוכשות חדשות

ניר צוק / צילום: טל גבעוני

ניר צוק גייס עוד רבע מיליארד דולר לחברת אבטחת הסייבר החדשה שלו

Cylake, שהקים ניר צוק במרץ, השלימה סבב גיוס בהיקף 245 מיליון דולר ומביאה את סך הגיוסים ל-290 מיליון דולר תוך פחות משנה

המסלול בקרן ההשתלמות שמבלבל את החוסכים

הרפורמה במסלולי ההשקעה יצרה שם אחיד שאמור להקל על ההשוואה: "עוקב מדדי מניות" ● אלא שבדיקת הנכסים בפועל מגלה תמונה שונה לחלוטין בכל גוף: מהחשיפה למט"ח ועד פיזור ההשקעה ● המעקב אומנם פסיבי, אבל בחירת המדדים והמשקלות נשארת בידי הגופים ● המחשבון

קומפלקס Sea One. בעיגול: מנחם אורן, יו''ר ומנכ''ל אורנים על הים / צילום: מתוך מצגת החברה

"ריזורט למבוגרים" מגיע לבורסה: יגייס חוב של עד 600 מיליון שקל

יזם הנדל"ן מנחם אורן פועל לגייס חוב בבורסה עבור מתחם הדיור המוגן Sea One שעל חוף ראשון לציון ● חברת הפרויקט מגיעה להנפקה עם גירעון של 525 מיליון שקל בהון החוזר ● דיירים במתחם ישלמו פיקדון של מיליוני שקלים לצד דמי אחזקה

מתחם אילת בשכונת גבעת הזיתים בלוד / צילום: כדיה לוי

החלטה אחת תשפיע על אלפי מיזמי פינוי-בינוי: פטור מהיטל השבחה על שטחי מסחר

ועדת הערר המחוזית קיבלה החלטה יוצאת דופן בנוגע לפרויקטים בעיר לוד, לפיה הפטור מהיטל השבחה בפינוי־בינוי יחול גם על שטחי מסחר ותעסוקה ● מאחר שיותר ויותר פרויקטים כוללים שילוב שטחי מסחר, מדובר בהטבה משמעותית ליזמים ומכה כואבת לרשויות המקומיות

רו''ח, עו''ד רותם זילבר, שותף מנהל BYNDbiz בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: מיכל מוסלר

עו"ד רותם זילבר: "כדי להרוויח חייבים לצלול ל־AI כבר היום"

שמאי המקרקעין ומייסד BYNDbiz הסביר בוועידת ישראל לנדל"ן איך מהפכת ה־AI משתווה לימי ההתחדשות העירונית הראשונים, ואיך היא יכולה לשפר את המו"מ עבור היזמים

עוז ברלוביץ, ליהי טולדנו ואבי נקש / צילום: גיא בר-און דוברות ארקיע

לראשונה בישראל: טיסות ישירות לפיליפינים. כמה זה יעלה?

ארקיע תשיק בינואר קו ישיר לפיליפינים ותהיה לחברת התעופה הישראלית הראשונה שתטוס ישירות למדינת האיים ● וגם: חברת קרוז תור משיקה הפלגות נהר קצרות עם הופעות של אמנים ישראלים, ומצפה להגדיל את פעילותה בכ-15% בשנה הקרובה ● אירועים ומינויים

גיא אלמוג / צילום: רמי זרנגר

האזהרה של יועץ ההשקעות לרוכשי S&P 500

גיא אלמוג, מנהל יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, המליץ בעבר על שוק המניות בת"א, וגם כיום נותן לו עדיפות, בדגש על מניות פיננסים, תוך הערכה שהשקל יוסיף להתחזק ● המלצות נוספות שלו כוללות את הודו, שבבים וענף מקומי שהוא צופה לו "ביקוש כמעט ודאי של 100%"

המוזיאון הבריטי / צילום: Shutterstock

נותן חסות לתערוכה באנגליה מסתבך בנוגע להשקעות ביטחוניות בישראל

איראן פותחת חזית חדשה במפרץ: החות'ים והמיליציות בעיראק משתפים פעולה נגד סעודיה ● "השפל הנמוך ביותר זה עשרות שנים": המשבר בין ישראל לבריטניה מחריף ● המיליארדר שמימן את תערוכת הדגל של המוזיאון הבריטי והקשרים שלו לתעשייה הביטחונית בישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

אנרג'יאן חתמה על חוזה למכירת גז לתחנת הכוח שורק בכ־1.4 מיליארד דולר

במקביל לפרסום התוצאות, אנרג'יאן דיווחה על רווח נקי של 160 מיליון דולר במחצית הראשונה, זינוק של 45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● ההפקה ירדה ב־10% ל־124 אלף חביות שוות-ערך נפט ביום, אך תזרים המזומנים החופשי עלה ב־35% ל־250 מיליון דולר

שליחי תן ביס / צילום: שלומי יוסף

תן ביס: הפיילוט של JUST EAT בדרום יבוטל, תפטר 15 עובדים

תן ביס תסיים עד סוף השנה את פיילוט Just Eat שהפעילה בבאר שבע ובאשדוד, ולא תרחיב אותו לערים נוספות ● במקביל, החברה תיפרד מכ־15 עובדים ותמקד את המשאבים בפעילות מול חברות ועובדים ● לדברי החברה, הפיילוט הציג תוצאות חיוביות, אך הרחבתו לפריסה ארצית הייתה דורשת השקעה גבוהה מדי

בראש הטבלה: EY ו-KPMG / אילוסטרציה: Shutterstock

החברות הממשלתיות שילמו לפירמות רואי החשבון הגדולות 59 מיליון שקל ב-3 שנים

דוח של רשות החברות הממשלתיות חושף את שכר-הטרחה ששילמו החברות לפירמות ראיית החשבון בשנים 2023-2025 ● בראש הטבלה: EY ו-KPMG שהכניסו יחד כמעט 40 מיליון שקל ● ומי הייתה החברה הממשלתית ששילמה הכי הרבה על ביקורת?

גילעד אלטשולר / צילום: סם יצחקוב

האם אלטשולר שחם לקראת מכירה? התגובה הרשמית של החברה

על רקע דיונים על מכירת השליטה באלטשולר שחם, מניית בית ההשקעות מזנקת ● המייסדים גילעד אלטשולר וקלמן שחם מחזיקים ב-55% מהחברה, לאחר שנים של יציאת כספים מאסיבית וצלילה של יותר מ-60% במניה מאז השיא ב-2021 ● מטעם החברה נמסר: "בוחנים מעת לעת הצעות והזדמנויות שמגיעות אליהם ביחס לאחזקותיהם"

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

בהובלת בריטניה: 12 מדינות הודיעו כי יטילו חרם על מוצרים מההתנחלויות

בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה הודיעו על הצעד היום: "פעולות ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות של פתרון שתי מדינות" ● היצוא הישראלי לאירופה, שמקורו מעבר לקו הירוק, מוערך בכ-300 מיליון אירו בשנה ● שר החוץ גדעון סער הודיע על שורת צעדי תגובה, ביניהם סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

117 מיליארד דולר בשנה: טורקיה שמה את הביטחון במרכז

טורקיה מגדילה את תקציב הביטחון לשנים הקרובות, והמטרה ברורה: הרחבת העצמאות הביטחונית ● המומחית שמסבירה: "השאיפות של טורקיה דורשות סכומים נכבדים" ● וברקע, המצב הכלכלי בטורקיה בעייתי, עם מטבע שנשחק ב־15% בשנה האחרונה