גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיצחק הרצוג

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

המדינה שרוצה לרכוש טנקים מצה"ל - וההתלבטות בישראל

קפריסין מעוניינת לרכוש טנקים ישראלים שיחליפו את הטנקים הרוסים המיושנים מדגם T-80, לאור המתיחות הגוברת מול אנקרה ● לא בטוח שישראל תספק את הטנקים לניקוסיה לאור הצורך המבצעי של צה"ל

העבריינים יודעים פרטים רבים על התקדמות הליך הבנייה / צילום: Shutterstock

משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים

בחודשים האחרונים מתרבות התלונות על עוקץ מתוחכם: אזרחים הממתינים שנים להיתר בנייה מקבלים שיחה מ"נציג עירייה", המציג מידע מדויק על התיק ודורש תשלום אחרון לקבלת ההיתר ● התרמית שהולכת ומשתכללת גזלה כבר עשרות אלפי שקלים מזוגות ומיליונים מיזמים ● מה עושה המשטרה?

מצלמת מהירות / צילום: Shutterstock

לאן הולך הכסף מהקנסות על מהירות?

בתוך סערת מצלמות המהירות, רבים דיברו על "הקופה הקטנה" של המשטרה ● אבל במציאות זה לא עובד ככה ● המשרוקית מסבירה

סניף דגל של פוטו הולדינגס בהונג־קונג. בעיגול: המייסד, ליף לי / צילום: רויטרס, SCMP, איור: גיל ג'יבלי

המיליארדר שהפך לצ'רלס שוואב של סין, ואז בייג'ינג החליטה לפעול נגדו

חברת הברוקראז' של ליף לי הפכה לאחת המטרות המרכזיות בקמפיין של הממשלה לשלוט בזרימת הכספים מסין לחו"ל

אמיר אלרו / צילום: יוסי לזרוף

חלוץ השקעות הלונג'ביטי בישראל מסמן את הטרנדים החמים בתחום

אמיר אלרואי, מחלוצי המשקיעים בתחום הוולנס בישראל, מסביר איך המושג "לונג'ביטי" משנה את עולם הבריאות, מצביע על הטרנדים החמים ואלה שעתידים לפרוץ, ומשתף בהמלצת הזהב שלו לאריכות ימים ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א 35 ננעל יציב ות"א 90 ירד; הביטחוניות צללו, הבנקים והאנרגיה עלו

המסחר בתל אביב ננעל במגמה מעורבת: ת"א-35 ננעל ביציבות, ת"א-90 ירד ב-1.1% ● סקטור הביטחוניות צלל ב-4% בהובלת אלביט שאכזבה בדוחות; נאייקס התרסקה ב-16% ● מנגד, דוחות בנק הפועלים הזניקו את מדד הבנקים ב-2.5% ● טבע בלטה בעקבות העלאת דירוג ממודי'ס ● הדולר נסחר מתחת ל-3 שקלים

סניף של רשת Sephora / צילום: Reuters, BELGA PHOTO MARIUS BURGELMAN

ספורה לא תגיע לארץ: "זו עסקת ריסייל חד־פעמית למוצרים שייצורם הופסק"

החגיגות בישראל לקראת הגעתה של רשת הביוטי הבינלאומית ספורה היו מוגזמות ● בעקבות ההכרזה המדוברת, במטה הבינלאומי מתכננים להבהיר כי לספורה אין כוונה להגיע בקרוב לישראל, וכי מדובר במכירה זמנית של מוצרים מצומצמים מהמותג הפרטי

מריה מילר / צילום: תמונה פרטית

המנכ"לית החדשה של אסטרהזנקה ישראל

חברת התרופות הבינלאומית ממנה את מריה מילר לתפקיד מנכ"לית השלוחה הישראלית, לאחר שאוהד גולדברג שכיהן בו בשמונה השנים האחרונות מונה למנכ"ל הפעילות בקוריאה הדרומית ● בורגר ראנץ' משיקה קמפיין חדש שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, בהשקעה של 3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נפלה המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

חן גולן מנכ''ל נקסט ויזן, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף

איך אפשר להתאכזב מדוח מצוין? השיעור שקיבלו השבוע שתי חברות ביטחוניות

שתי המניות הביטחוניות הגדולות בבורסה בת"א הציגו תוצאות כספיות טובות אבל צללו בבורסה ביום הדיווח ● הסיבה: כשהתמחור יקר פי 2 מהממוצע בענף, תוצאות טובות זה לא מספיק ● "נבנה רף ציפיות גבוה סביב מניות הביטחון"

נתב''ג. חברות תעופה זרות חוזרות לפעילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

ענקיות התעופה חוזרות לישראל: כך זה ישפיע על מחירי הטיסות ליעדים פופולריים

חברות תעופה זרות החלו לשוב בזו אחר זו לפעילות בישראל - מסוויס השוויצרית, דרך ענקית התעופה KLM שתחזור בסוף החודש ועד יונייטד ודלתא האמריקאיות שישובו בספטמבר ● כמה טיסות שבועיות יפעלו, ומדוע המומחים חושבים שהמחירים יתחילו לרדת רק בטווח הארוך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

תקדים בינלאומי: בורסת הקריפטו שתובעת מצפון קוריאה 1.5 מיליארד דולר

בורסת ביביט תובעת בבית משפט פדרלי בוושינגטון את צפון קוריאה, בטענה שקבוצת ההאקרים לזרוס פועלת בחסות המשטר וגנבה ממנה חצי מיליון מטבעות אתריום בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● בית המשפט הורה על הקפאת הנכסים, אבל רוב הכסף כבר הולבן ונעלם ברשת

מערכת הביטחון נערכת לאיום הבא של הרחפנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: דובר צה''ל, shutterstock

טווח של אלפי ק"מ והשראה אוקראינית: הרחפן שיוצר איום חדש

מפא"ת פרסם קול קורא לקבלת מענים לגילוי רחפנים המופעלים ברשת הסלולר ● האיום החדש מנטרל יעילותם של אמצעי השיבוש המסורתיים, מספק טווח טיסה של אלפי קילומטרים ומאפשר שידור מהשטח ● דווקא הזיקה לתשתית אזרחית עשויה להיות נקודת התורפה שלו

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים החדשים שיעשו סדר בבית המשפט

הפרקטיקה המוכרת של ניהול דיונים וגישורים "מחוץ לפרוטוקול" זוכה כעת להסדרה מחודשת, במטרה להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור במערכת המשפט ● ההנחיות שקבע הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, מחייבות בין השאר תיעוד של הצעות פשרה ודיונים שהקלטתם נעצרה

לינקדאין (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

צמצומים ברשת החברתית בישראל: עשרות עובדים יפוטרו

לינקדאין מצמצמת את פעילותה במשרדיה בתל אביב, מה שיגרור לפי ההערכה לפיטורי עשרות עובדים ● עיקר הפגיעה צפויה להיות במרכז הפיתוח, בעוד שהמשרד ימשיך לפעול, והחברה תמשיך להעסיק עובדים בישראל ● המהלך מצטרף לקיצוץ עולמי של כ־5% מכוח האדם בחברה, כחלק מארגון מחדש

הכוחות החדשים שמניעים את שער הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

היבואנים ראו את הדולר צולל מתחת ל־3 שקלים והתנפלו

בעוד המוסדיים מכרו ברבעון השני של השנה סכום אדיר של 14 מיליארד דולר וצמצמו חשיפה למט"ח, במגזר העסקי רכשו סכום כמעט זהה - כך עולה מנתונים חדשים של בנק ישראל ● לשם השוואה, מדובר בקצב של שנה שלמה ● מה חלקו של הנגיד במגמה, למה עלויות הגידור זינקו, ומה מעריכים האנליסטים לגבי ההמשך?

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"ביקוש אדיר": מנכ"ל אלביט אופטימי, אז למה המניה נופלת?

אלביט מערכות הכניסה 2.29 מיליארד דולר, הרוויחה 199 מיליון דולר ברבעון השני ועקפה את ציפיות האנליסטים ● צבר ההזמנות הגיע לסכום שיא של 32 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס: "רואים צמיחה גדולה מאוד בביקושים, חלקם עוד לא באים לידי ביטוי אפילו בצבר" ● לידר שוקי הון על הצניחה במניה: "התגובה משקפת בעיקר את רף הציפיות הגבוה מאוד של המשקיעים"

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר