גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיצחק הרצוג

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשהנוכל נשמע כמו הבן? הפיתוח שיגן על קשישים מעוקץ AI

נוכלים משתמשים ב־AI כדי לשכפל קול של בני משפחה, ולשכנע קשישים להעביר להם כסף ● אחרי שניסו לעקוץ את אבא של בת זוגו, היזם ירון שמש פיתח יישומון שמנסה להיאבק בתופעה

איסלנד / צילום: Shutterstock

העימות הבא מול ארה"ב? באיסלנד שוקלים אם להצטרף לאיחוד האירופי

על רקע איומי טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד ילכו לקלפיות ביום שבת הקרוב למשאל עם שיכריע אם לפתוח מחדש בשיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי

צילום: באדיבות אנבידיה

"השוק טועה לחלוטין": האנליסט שקורא להמר בגדול על אנבידיה

אנבידיה מגיעה מחר לדיווח התוצאות לאחר רצף ירידות חריג, כשברקע האנליסט סי.ג'יי מיוז קורא "לעצום עיניים ולהמר בגדול" ● למרות חששות המשקיעים ורף הציפיות הגבוה, בקנטור פיצג'רלד משוכנעים שהאסטרטגיה וההנדסה הפיננסית של ענקית השבבים יזניקו את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

קנו דירות בת"א, הפרויקט נתקע, ויקבלו את הכסף בחזרה: הפסיקה שתטלטל את ענף הנדל"ן

פרויקט תמ"א 38 בנאות אפקה בתל אביב נקלע לקשיים ומונה לו כונס ● כשנה לאחר שהדירות היו צריכות להימסר, שתי משפחות פנו לבית המשפט וביקשו להשיב להן את הכספים ● באופן חריג ולראשונה - השופטת קיבלה את הבקשה ופתחה דיון מחודש על כללי המשחק

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

טענות להפסדים של יותר מ־100 מיליון שקלים: אבישי נריה נגד שותפו איציק ברוך, בעלי קבוצת יובלים

קבוצת יובלים עדכנה בהודעה לבורסה על קבלת "מכתב דרישה למיצוי זכויות" מצד אבישי נריה, אשר טוען להפסדים בכמה חברות שבהן הוא וברוך מחזיקים במשותף ● ביובלים אומרים כי מדובר ב"טענות סרק שאין בהן ממש", המועלות לכאורה לאור הסתבכות כלכלית של נריה עצמו

בינה מלאכותית מוטמעת ברובוט כלב / צילום: ap, Joan Mateu Parra

הקפיצה הגדולה הבאה של הבינה המלאכותית היא אל העולם האמיתי

מהנדסים ומשקיעים מסתערים על "מודלים של העולם", המכונים גם "מודלי פעולה גדולים", בתקווה לחולל בתחום הרובוטיקה את המהפכה ש־ChatGPT חולל בכתיבה ובתכנות

אבטחה ממלכתית / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מחליטים מי יזכה לאבטחה ממלכתית?

שאלת אבטחתו של גדי איזנקוט לא יורדת מסדר היום הציבורי ● הדיון מתמקד בראש השב"כ דוד זיני, אבל הסמכות נמצאת בידי גוף אחר ● המשרוקית מסבירה

ישיבה בבני ברק (ארכיון גלובס) / צילום: רפי קוץ

האיום של רשות המסים נגד יותר מ־1,000 ישיבות

הרשות שיגרה החודש מכתבי אזהרה לישיבות שנהנות מזיכוי מס בגין תרומות, כשעליהן להצהיר שלא לומדים אצלן משתמטים ולהעביר רשימות תלמידים ותעודות זהות עד 11 באוקטובר ● מוסד לימוד שלא יעמוד בדרישות, הטבתו תישלל מיד: "ירגישו את החיסרון בכיס"

טילי ספייק / צילום: רפאל

אחדות אזורית מול טורקיה: החברות הישראליות משדרגות את חיל האוויר היווני

הקשר בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבין משרד ההגנה באתונה הולך ומתהדק ● יוון צפויה להשלים באוקטובר את הסמכת טילי ספייק NLOS של רפאל לשיגור ממסוקי אפאצ'י ● את המערכות האלקטרוניות של המסוקים משדרגת אלביט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב: מדד הביטוח קפץ בכ-3%, נאייקס זינקה בחדות

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מניות הביטוח קפצו בעקבות הדוחות הכספיים של הפניקס ומנורה ● נאייקס קפצה במעל 12%, לאחר שהודיעה על רכישה בגובה 350 מיליון דולר ● מניות הנפט איבדו גובה, על רקע הירידה במחירי הנפט בעולם ● השקל התחזק מול הדולר ונסחר סביב 2.97 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בלי עיכוב של 15 דקות: הבורסה עוקפת את הדיליי ההיסטורי

הבורסה בת"א משיקה אפליקציה שתאפשר לראשונה לכל הציבור לצפות ישירות בנתוני זמן אמת של תנועות כל המניות בבורסה ובחינם - במקום בעיכוב של 15 דקות ● האפליקציה תכלול גם את נתוני "כסף חכם", שעד היום היו נגישים רק למי ששילם על כך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

למה הסנקציות הדרקוניות של ארה"ב על איראן נידונות לכישלון?

כותרות העיתונים בעולם: מומחים בארה"ב קובעים כי אסטרטגיית "הלחץ המרבי" על איראן לא תוביל להכרעה; תחקיר חדש מטיל ספק באמינות הנתונים של ממשל טראמפ לגבי תנועת הנפט במצר הורמוז; ושמי סוריה הופכים לזירת עימות חדשה בין ישראל לטורקיה ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני (ארכיון) / צילום: ap, Evan Vucci

״דולר מול דולר״: התשובה הקנדית למכסים של טראמפ

קנדה מטילה מכסי תגמול של עד 50% על יותר מ־700 מוצרים אמריקאיים, בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, בתגובה למכסים שהטיל טראמפ ● המהלך מגיע לאחר שהמשא ומתן על הסכם סחר בין המדינות התפוצץ ברגע האחרון ● במקביל, אוטווה הכריזה על חבילת סיוע של 7.5 מיליארד דולר לעסקים ולעובדים שייפגעו

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

"הקשות בהיסטוריה": ארה"ב מציגה את חבילת הסנקציות נגד איראן

ארה"ב מגדילה את הלחץ: שר החוץ האמריקאי סקוט בסנט מאיים במסיבת עיתונאים הערב לנתק ממערכת הדולר גופים שיסייעו לאיראן להעביר כספים, ומזהיר כי גם מדינות וחברות שימשיכו לסחור עם טהרן יעמדו בפני בידוד ● סנקציות חדשות הוטלו על 60 גופים, אנשים וכלי שיט עם זיקה לטהרן

מייסדי ALICE  (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

אחרי המהפך ושינוי השם, הסטארט-אפ שמגייס 140 מיליון דולר

אליס, לשעבר אקטיבפנס, השלימה סבב גיוס בהובלת אפקס דיגיטל ● לגלובס נודע כי הגיוס נעשה לפי שווי של כ-800 מיליון דולר ● החברה מתקרבת לקצב הכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר, כשברשימת הלוקחות שלה גוגל, אנתרופיק, אנבידיה, מטא, טיקטוק ואמזון

לוקסמבורג / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בלבד: לוקסמבורג סוגרת את הדלת וישראל תחפש שותפה חדשה

החשב הכללי העביר רק לפני שנה את הנפקות אגרות החוב מסוג "בונדס" של הממשלה מאירלנד ללוקסמבורג, וכעת ישראל תיאלץ למצוא פתרון אחר ● הטיעונים למהלך הם לכאורה טכניים, אך מאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי שדחף "להעניש" את ישראל על מדיניותה במלחמה

צבי סטפק, גילעד אלטשולר, שמואל לב, דייב לובצקי, יוסי לוי / צילום: אילן בשור, איל יצהר, כדיה לוי, יח''צ

מחצית של שיאים בבתי ההשקעות: ההכנסות צמחו, שורת הרווח טסה – ומי נשאר מאחור?

בזכות הפקדות אוטומטיות, גאות בשווקים ומינוף תפעולי חזק - חמשת בתי ההשקעות הנסחרים רשמו זינוק של 52% ברווח הנקי המצרפי ל־651 מיליון שקל ● מיטב ואי.בי.אי מובילים בזכות פעילות המסחר העצמאי והשירותים להייטק, בעוד אלטשולר שחם נותר הרחק מאחור

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

אנתרופיק בדרך להנפקה הגדולה מכולן. החידה: בכמה היא מסבסדת לכם את קלוד

חברת הענק שמאחורי מודל השפה הפופולרי מכוונת לשווי של 2 טריליון דולר ואולי תחליף את ספייס איקס כמנפיקה הגדולה ● קצב הצמיחה שלה גבוה, והיא מציגה רווח תפעולי, אבל בשוק תוהים "האם אנתרופיק לא מממנת את השאילתות שלנו כדי שנחזור אליה על חשבון המתחרות"

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה מציבה יעדים חדשים: צמיחה של 73% בנכסים עד סוף העשור

במקביל לדוחות חזקים, חברת הביטוח מנורה מבטחים היא הראשונה להעלות את היעדים שלה באופן רשמי ● הרוויחה 785 מיליון שקל ברבעון השני עם תשואה להון של 34%, הגבוהה מחברות הביטוח ● צופה היקף נכסים מנוהלים של 750 מליארד שקל ב-2030, זינוק של 73% ביחס לסוף השנה שעברה, זינוק דומה ברווח ל-3 מיליארד שקל ותשואה להון של מעל 20%

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

"כבר לא על הנייר": שיחת המשקיעים שחושפת את הנפקת הענק הבאה

מנכ"ל קיסטון נבות בר סיפר בשיחה לאחר הדוחות הכספיים כי הנפקת אגד מתוכננת לשנת 2027: "אפשר להעריך שזה יקרה בשנה הקרובה, זה בהחלט כבר בעבודה" ● חברת התשתיות העלתה ב-50% את יעד ההון העצמי שלה ל-2030 ל-6 מיליארד שקל