גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיצחק הרצוג

למען הדמוקרטיה, צאו לרחובות

המאבק נגד חוק לשון הרע מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה

בבתחילת שנות ה-70 חשף צמד העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטין, בתחקיר סנסציוני, את פרשת ווטרגייט, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ה-37 של ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, ולמשבר פוליטי עמוק. התחקיר פורסם בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט" וזכה לתהילת עולם. כל עיתונאי מתחיל לומד על אומץ-לבם של הזוג וודוורד וברנסטין, על סיפורו של המקור המכונה "גרון עמוק" ועל ניסיונות הטיוח של כל אנשי הנשיא, שזכו לסרט עטור פרסים על שמם.

לא מן הנמנע כי הפרשה הזו הייתה נגנזת, אילו הממשל האמריקני והממסד הפוליטי השליט היה מקבל החלטות המצמצמות את זכות הציבור לדעת, כמו זו שקיבלה הכנסת שלשום (ב') בקריאה ראשונה.

התיקון לחוק לשון הרע מועל בלב-לבם של שני ערכי עליון במדינה דמוקרטית: חופש הביטוי והדעה וזכות הציבור לדעת.

כנסת ישראל, המוסד הדמוקרטי העליון במדינה, שכחה שלשום את שליחותה. היא קיבלה שלשום החלטה שערורייתית, צבועה ומבישה, המאיימת על יכולתה של התקשורת להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל ללא מורא וללא משוא-פנים.

כנופיית מחרבי שלטון החוק

הליך חקיקה בלתי תקין זה, שמצטרף לשרשרת הצעות חוק בלתי דמוקרטיות בעליל, נולד על-ידי כנופיה ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת לקעקע את שלטון החוק בישראל ולסתום את הפיות לכל מי שמבקר את השלטון. "כנופיית מחרבי שלטון החוק", כך אני מכנה אותה, פועלת בכמה זרועות בו-זמנית, בסגנון "תפוס כפי יכולתך", במטרה לשתק את התקשורת, להחליש את מערכת המשפט ולחסל את שיח הזכויות בישראל.

מי שישלם את המחיר, בסופו של דבר, הוא האזרח הקטן. כן, זה שלעתים מריע למנהיגיו בעיוורון מבלי לדעת כי לא יוכל עוד לבקש סעד מבית המשפט בבוא יומו, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו את עניינו וכאבו לידיעת הציבור, וזה המבקש עזרה במאבקו מארגון שיעניק לו תמיכה למול עוול שנגרם לו.

המונח "ביקורת", אותה ביקורת שאדם מותח על רעהו, ביקורת שאדם רוצה להביע דעה כנגד הממסד, על השלטון, על כל מי שנוקט בפעולה, ביקורת על נבחר הציבור - היא ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

האמת המרה היא שהשלטון הנוכחי במדינה לא מסוגל לקבל ביקורת. הוא לא מסוגל להפנים ביקורת, הוא לא מסוגל להבין שביקורת היא חלק מתהליך טבעי ובריא במדינה דמוקרטית ומהאינטרס הבסיסי של האזרח. היכולת לספוג ביקורת היא חלק מהבגרות של עם ומערכת דמוקרטית.

החוק שעבר שלשום, בתמיכת נתניהו, ברק וליברמן, הוא ההוכחה הניצחת שמישהו החליט שנמאס לו, הוא לא מוכן יותר לשמוע ביקורת. הוא לא רוצה לדעת מימינו ומשמאלו, הוא לא רוצה לדעת היכן ה"חורים השחורים" של הנעשה בארץ הזאת, הוא לא רוצה לדעת את כאבו של האזרח ולשמוע ולהקשיב לזעקתו. זה לא מזיז לו שתימנע חשיפת עוולות קשות, עבירות, פשעים, מעילות וגניבות; הוא לא מוכן לקבל ביקורת באופן בוגר ומושכל ולהתמודד עמה.

מציעי החוק הסבירו שלשום כי פיצוי בסך 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק, הוא כסף קטן לעיתונים ולמוציאים לאור. "הם יכולים לספוג את זה, הדבר לא משפיע עליהם, ולכן יש להגדיל את הסכום למאות אלפים", הסביר לי חבר הכנסת מאיר שטרית, מיוזמי החוק (בכלל, מאיפה קפצו לקדימה כל החוקים האלה?).

האמת היא שהמציאות בדיוק הפוכה - מרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם המערבי נמצאים בקשיים, ונאבקים על כל הכנסה והוצאה. תקציבי הפרסום מצטמקים, האינטרנט נוגס בכל חלקה טובה, במיוחד בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, והשידור הציבורי נמצא תחת איום סגירה תמידי.

אם כה טוב בממלכה השביעית שלנו, מדוע נמצא ערוץ חשוב בסכנת סגירה? מדוע רשות השידור על סף קריסה? מדוע כל עיתון נלחם על כל מנוי בטרוף? התקשורת שלנו תחת סכנה, וקשה יהיה להבטיח שיח תקשורתי ודמוקרטי פתוח ואמיץ תחת איומיו של החוק.

המאבק הזה מצדיק למלא את שדרות רוטשילד במהדורה שנייה. בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי והבעת הדעה וזכות הציבור לדעת - מוכרחים לבלום את החוק הנואל הזה ולבלום את הגל העכור שאנו נמצאים בתוכו.

הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

עוד כתבות

שר החינוך, יואב קיש / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לידיעת השר הבא: תקציב החינוך המיוחד זינק ב־77%, אבל הסכום לתלמיד לא גדל

בדיקת גלובס מעלה כי תקציב החינוך המיוחד זינק ב־11 מיליארד שקל ב־6 שנים, אך מספר הילדים הזכאים קפץ ב־61% והותיר את המענה לתלמיד ללא שינוי ● משרד החינוך דחה את יישום מסקנות הוועדה שהקים בנושא, יו"ר הוועדה: "במקום טיפול שורש, חזרו לפתרונות העבר"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

החל מפברואר: ההנחות בביטוחי החיים למשך עשור לפחות

רשות שוק ההון החליטה שאם חברת ביטוח נותנת הנחה בביטוחי חיים, כדי למשוך מצטרפים חדשים, ההנחות יימשכו עשור לפחות ● אלא שבחוזר המקורי הרשות רצתה שההנחות יהיו לכל החיים ● בנוסף, ההוראות ייכנסו לתוקף בפברואר 2027, במקום בעוד חודש

עופר וינטר / צילום: ויקיפדיה / נדב מרגלית

עמך ישראל: נגד העלאת מסים, אך לא מוכנים לקצץ בביטחון

התנגדות לפיקוח מחירים, עידוד ההיצע בדיור והסרת חסמי יבוא ● המפלגה מציגה מדיניות שמסתייגת ממעורבות ממשלתית, ותומכת בריסון החוב ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

כשהאקזיט יצא לדרך הבטיחו ש"הפעילות בישראל תתרחב". מאז 1,000 עובדים הפכו ל־70

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

קייטרינג / צילום: Shutterstock

המשפחה שמציגה: ממסעדה בקריית גת לאקזיט של 200 מיליון שקל

קרן ההשקעות סקיי רוכשת 50% מחברת ההסעדה לי־בר, בעסקה שמשקפת לה שווי של כ-400 מיליון שקל ● החברה מספקת שירותי הסעדה לארגונים גדולים, ביניהם אסם, שופרסל, אלקטרה, קבוצת מאיר, משטרת ישראל, צה"ל ושירות בתי הסוהר

מייסדי WhiteSage, מימין: מתן גואטה, אסף גלבוע-אמיר ולירן תם / צילום: רמי זרנגר

ממעבדה סודית בתל אביב: החוקרים שגייסו 20 מיליון דולר כדי לשנות את עולם ההשקעות באמצעות AI

במקום להקים עוד סטארט־אפ מאפס, המיזם החדש WhiteSage, שגייס 20 מיליון דולר בשלב ראשוני, מעדיף לרכוש או להשקיע בחברות קיימות ● אחר כך הוא מתאים אותן לעידן ה–AI, בעזרת מחקר מקדים ותמיכה של מייקל אייזנברג ואדן שוחט מקרן אלף ● ככה עובדת השיטה

תשתיות תקשורת תת-קרקעיות / צילום: תומר פדובה

מנכ"ל בזק: תעבורת הנתונים עשויה להכפיל את עצמה בתוך שלושה חודשים

בזק מדווחת על זינוק של פי שלושה בפעילות הבינה המלאכותית בקרב לקוחותיה הפרטיים בתוך שלושה חודשים בלבד ● בסיור במנהרות התקשורת שלה, הציגה החברה את ההיערכות לביקוש הגובר למידע ואת ההכנות לתרחיש שבו חלקים נרחבים מישראל יישארו ללא חשמל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

חוות שרתים של מגה אור במודיעין. תצטרך להגביל את תוכניותיה לחווה בחדרה / צילום: גלעד ארצי

ערבויות של מאות מיליונים וייצור חשמל עצמאי: הצעת רשות החשמל לחוות השרתים

רשות החשמל פרסמה את מסמך השימוע המלא למדיניות חוות השרתים, לאחר שעצרה את בקשות החיבור החדשות ● המדיניות המוצעת מגבילה את גודל חוות השרתים, מחייבת הפקדת ערבות של עד 400 מיליון שקל כבר בשלב הגשת הבקשה ומאפשרת ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות ואגירה, אך ללא עדיפות בתור לחיבור לרשת

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שי באב”ד משיק אסטרטגיה חדשה ורושם רווח חד-פעמי ענק של 630 מיליון שקל

קבוצת שטראוס הציגה את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים 2027-2030, שבמסגרתה תשקיע יותר מ-2 מיליארד שקל בתשתיות הייצור בישראל ותרחיב את פעילותה בברזיל ובאירופה ● החברה מציבה יעד לצמיחה שנתית של 7%-9% ברווח הנקי, לצד כניסה לקטגוריות מוצרים חדשות ● הרווח החד-פעמי מותנה בהשלמת רכישת מניות נוספות בשטראוס פריטו-ליי

Spectro 12 / צילום: דוברות אלביט

מ"מדינה באסיה-פסיפיק": אלביט זכתה בחוזים בהיקף של כ-200 מיליון דולר

אלביט תספק למדינה זו מערכות תצפית ומודיעין למסוקים, מערכות אימון אווירי ותצוגות עיליות מתקדמות ● זאת לאחר שחתמה בשבוע שעבר על חוזה עם אזרבייג'ן בהיקף של 235 מיליון דולר

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

כ-7 מיליון שקל בשנה: חבילת התגמול שמבקשת אל על לאשר ליו”ר

שכרו החודשי של יו"ר אל על עמיקם בן צבי צפוי לעלות ל-157 אלף שקל, והתגמול השנתי הכולל שלו עשוי להגיע לכ-7 מיליון שקל, לעומת 5.9 מיליון שקל ב-2025 ● החברה מבקשת להגדיל את היקף משרתו ל-100%, כשנה בלבד לאחר עדכון תנאי העסקתו ● ההחלטה תובא לאישור בעלי המניות בנובמבר

אייל רביד ורמי לוי / צילום: איל יצהר, יונתן בלום

רמי לוי מול אייל רביד: בשבוע הבא - שני ענקי הקמעונאות ייפגשו באולם ביהמ"ש

ארבעה חודשים לאחר פתיחת המשפט נגד אייל רביד, לגלובס נודע כי רמי לוי יעלה להעיד בשבוע הבא ● כתב האישום נגד רביד נחשב לתקדימי ומתבסס על התבטאויותיו הפומביות ועל הקלטות שבהן אותת לכאורה למתחרים להעלות מחירים

גל תעמולת הדיפ-פייק הגיע בשבוע האחרון לשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?

הדיפ פייק לפני הבחירות מגיע לשיא, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה • איך אפשר להתגונן מפני השטף הצפוי ביום הבחירות? • ה־AI שמאחורי הבחירות

נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

בשל מצב רפואי: נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס פורש מוועדת החקירה בפרשת הצוללות

ליו"ר ועדת החקירה מונה חבר הוועדה, שופט העליון בדימוס צבי זילברטל ● בנוסף, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לשעבר, השופטת רות לורך, מונתה לחברה בוועדה

לולה דה סילבה במהלך מערכת הבחירות בברזיל / צילום: Associated Press, Victor R. Caivano

דרמה בברזיל: ניצחון מפתיע לנשיא לולה - זכה בכהונה רביעית לאחר שהביס את מנהיג הימין בולסונרו

בולסונרו סירב להכיר בתוצאות, והבחירות לוו בטענות לדיכוי מצביעים ולמחלוקת סביב הארכת שעות ההצבעה ● ניצחון לולה טלטל את השווקים, והמשקיעים ממתינים לראות כיצד יתמודד עם החוב הציבורי ועם הצורך לשמור על יציבות

הסוגייה הישראלית מעסיקה את היבשת. הפגנה בברלין, החודש / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בעולם עוקבים אחרי הבחירות, וגם "סערת הקריפטו" בכותרות

כלי התקשורת באירופה עוקבים בדריכות אחר הבחירות בירושלים - מנתחים את התסריטים הפוליטיים, מחשבים יחסי גושים ומנסים להעריך את השפעת התוצאות על היבשת ● ואיך הגיבה העיתונות הכלכלית לאזהרת נתניהו, שישראל תאלץ להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו?

הפגנת תמיכה בחות'ים בתימן. אחד המפגינים מחזיק דגם של הכעבה הקדוש לאיסלאם / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים תקפו את המקומות הקדושים לאסלאם - ובסעודיה מסלימים את הטון

כותרות העיתונים בעולם: 94 סנקציות על ישראל בתוקף, עיתון סעודי קורא להכיר בחות'ים כארגון טרור בעקבות המתקפות על המקומות הקדושים לאסלאם, ואזרחי איראן משלמים יותר על אינטרנט איטי ומוגבל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

קניון עזריאלי / אילוסטרציה: Shutterstock

פי 2 לעומת ימי שגרה: מה צפוי בקניונים ביום הבחירות?

עפ"י הערכות בענף, לקניונים הגדולים צפויים להגיע כ-35 אלף מבקרים ביום הבחירות, ולקניונים הקטנים יותר - כ-15 אלף מבקרים ● ומה יקרה ברשתות השיווק?