מרכז המבקרים המחודש, שנחנך לאחרונה בלבה של יפו העתיקה, מעורר זיכרונות נוסטלגיים מעיר שידעה ימים יפים, החווירה והוזנחה; אבל לאחרונה משקיעים בה, וקורים לה דברים טובים. כשאנחנו עומדים בכיכר קדומים ברום העיר העתיקה, מדבר המנכ"ל ירון קליין על "תמהיל עסקים משלים לסביבה", ומתכוון לחיבור עם "השילוש הקדוש" שבשוליה: שוק הפשפשים, הנמל ומתחם התחנה - שאם לא ביקרתם בהם לאחרונה, תופתעו מהשינוי הגדול לטובה.
"ניסינו לייצר מקום ידידותי לסביבה, כמו שתיירים מכירים מהעולם", אומר קליין, ומרחיב על הרצף הרגלי לאורך רצועת החוף מהנמל בצפון עד יפו בדרום, כולל מסלול הליכה נהדר לאורך החוף. מאחורינו עומדות שתי קבוצות תיירים, וכשהן עוזבות מגיעות אחרות. באמצע השבוע תנועת התיירים הזרים בולטת, ובסופי שבוע מגיע הקהל המקומי, ומרבית הפעילויות מכוונות כלפיו.
מרכז המבקרים החדש הוא אחד ממוקדי המשיכה. מי שמכיר את יפו ודאי זוכר אותו בגלגוליו הקודמים. החפירה הארכיאולוגית באמצע כיכר קדומים החלה את דרכה כבור כעור שנפער בכיכר, עם בליל של תקופות תחת כיפת השמיים. אחר כך קירו אותה, הוסיפו הסברים ומעקה ברזל, וזהו. היום זו כבר אופרה אחרת. המתחם הארכיאולוגי זכה לקירות, ומקדימה אותו תצוגה שעוצבה ביד מודרנית. ציור קיר ענק של חוף וים מדמה את הנמל, ועליו ציר הזמן של יפו, ומעבר לו ציורי העיר מהמאות ה-17 עד ה-19.
בין המוצגים שהתגלו בחפירה: חרפושיות מצריות, כדים ואוסף חותמות על ידיות של אמפורות (כלים גדולים לאחסון נוזלים), אבני בליסטרה מימי נפוליון העליזים, דוקרני מתכת (מה שמכנים הילדים "נינג'ות", בהשראת אמנויות הלחימה במזרח), מטבעות, מקטרות חרס עות'מאניות ואפילו חרב בריטית. אחרי צפייה בסרטון קצר עוברים לחלק הארכיאולוגי, שעבר מהפך ויזואלי, וכולל מסלול חדש.
בחלל שבין הממצאים ההלניסטיים-רומיים, מתוודעים ליהודה אגרונימוס, איש יפו בן המאה הראשונה לספירה, שגר בבית העתיק בלב מרכז המבקרים. לסיום יש מיצג אורקולי בכמה שפות. הסיור במקום כולל הדרכה (פתוח: 09:00-17:00, בקיץ עד 20:00; 30 שקלים, טל' 03-6037700).
אחרי הסיור אפשר לשוטט בין הגלריות, המסעדות ובתי הקפה, לטייל בסמטאות, בגנים, בגשר המשאלות ולהשקיף לים המקיף מכל עבר.
המקום השני ששווה ביקור מחודש הוא המדעטק - מוזיאון המדע בחיפה - שחנך לאחרונה פארק מדע חדש, בטקס חגיגי בנוכחות חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן מהטכניון. הפארק החדש משתרע על ארבעה דונמים במרחב שבין שני מבני המוזיאון, שאחד מהם הוא המבנה ההיסטורי של הטכניון - כך שפרופ' שכטמן הרגיש כמו בבית.
הגן הוא למעשה מוזיאון פתוח עם מוצגים פעילים ועם תצוגות מדעיות. כמו במוזיאוני מדע מפורסמים בעולם - דוגמת Hall of Science בניו יורק, Heureka בהלסינקי ומרכז המדע בטורונטו - תערוכת החוצות המדעית היא איבר חיוני בגוף המוזיאון, ובחיפה עמלו על ה"השתלה" מ-2008. ההחלטה הייתה לעצב אותו כפארק נושאי, כמפגש עם מדענים ועם ממציאים מפורסמים.
כך תוכנן הפארק ועוצב כשהוא מחולק לחמש חצרות, כל אחת היא הומאז' למדען דגול אחר - פיתגורס וארכימדס, ליאונרדו דה וינצ'י, אייזק ניוטון ודניאל ברנולי ההולנדי ה"מודרנים" שבחבורה, בני המאות ה-17 וה-18. בכל חצר יש מתקנים ומוצגים הממחישים את עקרונות המדע דרך משחקים והתנסויות שרובם יוצרו באופן ייעודי לפארק הזה. דרך החוויה קל יותר להבין את משמעות התגליות שהותירו אותם גאונים לעולם ואת עקרונותיהן.
בין החצרות יש מוצגים ומיצגים, אלמנטים פיסוליים ואפילו תיאטרון. בחצר של ברנולי, למשל, שמחקריו הפכו לבסיס התעופה והאווירונאוטיקה המודרניים, יש הדגמה של מסוק עם רוטורים (כנפיים מסתובבות). במציאות המסוק מסוגל להמריא ולנחות מנקודה אחת, לתמרן ולרחף באוויר בקלילות. בדגם תתוודעו לעקרון ברנולי, המסביר איך יכול גוף כבד לטוס בעזרת כוח העילוי. תנועת הרגליים שלכם תיצור כוח שיניע את המסוק במעגלים.
ההשקעה בפארק הגיעה ל-10 מיליון דולרים, ארבעה מהם תרמה חברת נובל אנרג'י, שבכך זכתה שהפארק נקרא על-שמה, וזה קצת חבל. ראוי שאתרים ציבוריים ישמרו על צביונם המקורי: אתר באשר הוא, שבשמו מתנוסס גם שם התורם, יוצר זיקה של אינטרסים ואולי מפחית מכבודו של המקום.