בקיץ האחרון החלה להסתמן תופעה מוזרה בשוק האג"ח הממשלתי הבינלאומי: בעוד התשואה על אג"ח של מדינות דרום-אירופה הלכה וטיפסה, כשהיא מבטאת את חוסר האמון ההולך וגובר ביכולתן להחזיר את החוב הלאומי שצברו, בלטה מדינה אחת כיוצאת דופן: שוויץ. אחרי שהתשואה על האג"ח קצר-הטווח שלה (3 חודשים, 6 חודשים ו-12 חודשים) הלכה והצטמצמה במהלך המחצית הראשונה של 2011, נשבר באמצע אוגוסט קו שנדמה היה דמיוני לפני כן: התשואה צללה מתחת לאפס, והפכה שלילית.
מה זה אומר? שממשלת שוויץ לווה היום כסף בשווקים הבינלאומיים, ועוד מרוויחה על כך. ישנם מלווים (ככל הנראה בנקים זרים הפועלים במדינה) שמוכנים לתת כסף - ועוד להפסיד עליו שיעור קבוע - רק כדי שיוחזק בידי ממשלת שוויץ. בדרך זו הרוויחה המדינה (והפסידו המשקיעים) יותר מ-10 מיליון פרנקים בהנפקה האחרונה בלבד, כשהתשואה על האג"ח עמדה על מינוס 0.3%.
השבועון הגרמני "די צייט" הסביר כי ככל הנראה הבהלה ממשבר כלכלי עולמי שיאפוף את האיחוד האירופי ואת ארצות-הברית, מביאה משקיעים לרמת היסטריה שגורמת להם להשקיע באפיק האג"ח הממשלתי השווייצי, אף על פי שזה עולה להם כסף. אחד האחראים בשוויץ אמר כי הוא מסוגל "לראות את הפחד בשווקים" בכל פעם שארצו מגייסת כסף: "שוויץ היא מקום בטוח לשים את הכסף שלך, בעולם שבו מקומות בטוחים לכסף הולכים ונעלמים".
אין להמעיט בהשפעות של שוק האג"ח על הפוליטיקה: ברזומה של ראש ממשלת איטליה היוצא סילביו ברלוסקוני עומדות שערוריות שהיו יכולות להפיל כל מנהיג במדינה אחרת, אבל הוא עזב את תפקידו בסופו של דבר רק אחרי שהמשקיעים הבינלאומיים כמעט טרפדו את יכולת איטליה למחזר את החוב שלה (עם תשואה שהייתה גבוהה מ-7.4%). בספרד, העלייה בתשואה על האג"חים סייעה לניצחון הסוחף של הימין, וגם צרפת עומדת כיום בפני משבר כתוצאה מההימור העולמי נגד יכולתה להחזיר את חובותיה.
הכסף שזורם לאג"ח קצר-המועד של שוויץ, הוא בדיוק הכסף שמדינות דרום אירופה צריכות כדי ללוות בפחות עלויות ולהיחלץ מהמשבר. הרווח שלה, כמובן, נובע מהפסדיהן - ולהפך.