שר ההגנה של ארה"ב, ליאון פאנטה, הגיש אמש (ו') לישראל רשימה של שלוש דרישות מפורשות: "להושיט יד" לטורקיה, מצרים ומדינות אחרות באזור ולשפר את היחסים עימן; להימנע מהתקפה על מתקני גרעין באיראן, שתביא, לכל היותר, ל"דחיה של שנה, שנתיים" בפיתוח נשק גרעיני; ולחזור ל"שולחן הדיונים המחורבן" עם הפלסטינים. הדרישות נכללו בנאום שנשא פאנטה בכנס השנתי של מרכז סבן בוושינגטון.
פאנטה, שידוע כאדם בוטה וישיר, אישש את המוניטין שלו בנאום, למרות שהדרישות מישראל היו עטופות במעטה כבד ומתקתק של הבטחות מסורתיות להבטיח את ביטחונה של ישראל, לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי עימה ולהוסיף לשמור על עליונותה האווירית. שר ההגנה, ממוצא איטלקי, אפילו סיפר כיצד קרא "שמע" מדי ערב כאשר חלק דירת מגורים בושינגטון עם מחוקק יהודי, בתחילת הקריירה שלו בוושינגטון.
הוא הדגיש אמנם, ש"אין סכנה גדולה יותר לישראל מאשר איראן גרעינית", ושאם איראן אכן תשיג נשק גרעיני, יפרוץ מירוץ חימוש בין כל מדינות האזור, ובראשן סעודיה, אך הוא הוסיף: "עלינו להיזהר מתוצאות בלתי מתוכננות" של התקפה ישראלית או אמריקנית. בין התוצאות הבלתי מתוכננות שעלולה להניב התקפה כזו: עליה בתמיכה באיראן מצד מדינות האזור, למרות שעתה היא נחשבת מדינה מנודה; סיכוי שמשטר האייתאללות ינקוט פעולות גמול נגד כוחות ובסיסים אמריקניים במזה"ת; פגיעה בכלכלות אירופה וארה"ב בגלל זינוקים צפויים במחירי הנפט; ומהלך איראני לשיבוש זרימת הסחר (קרי: נפט) באזור. הוא הדגיש, כי כל צעד איראני שיפגע בזרימת הסחר יהיה קו אדום מבחינת ארה"ב.
בכל מקרה, אמר פאנטה, התקפה על איראן רק "תדחה בשנה, שנתיים" פיתוח נשק גרעיני באיראן, ולא תביא להשמדת היכולות לייצר נשק כזה. הצלחת מבצע כזה תלויה במידת הצלחה לפגוע במטרות, שחלקן קבורות עמוק באדמה.
הוא הוסיף: "אנו צריכים להיות מוכנים לכל מצב ולספק לנשיא אופציות לפעולה צבאית. אני מתייחס לכך במלוא הרצינות. הנשיא אובמה הבהיר שהוא אינו מסיר שום אופציה מעל השולחן". בשלב זה, לדבריו, הסנקציות על איראן והלחץ הדיפלומטי החזק עליה פועלים את פעולתם. אופציה צבאית תמיד קיימת, אך היא חייבת להיות מוצא אחרון.
ברמז חזק לישראל לא לעלות מדרגה בצעדים נגד איראן אמר פאנטה: בכל מערכת יחסים חזקה, שמושתתת על אימון, צריכים שני הצדדים לפעול יחדיו להשגת אותה מטרה. גם ישראל צריכה לפעול לפי מתווה המטרה המשותפת, כלומר למנוע חימושה הגרעיני של איראן.
זו אינה הפעם הראשונה ששר ההגנה משמיע דרישה כזו. במסיבת עיתונאים בפנטגון, ב-17 בנובמבר, אמר פאנטה, כי התקפה צבאית על מתקנים גרעיניים באיראן רק תדחה, לא תמנע, פיתוח נשק גרעיני. הוא גם הזהיר, שלהתקפה כזו עלולות להיות תוצאות "בלתי מתוכננות".
קריאה לישראל לשמור על קשריה עם טורקיה ומדינות האיזור
חלק נכבד מהנאום הקדיש פאנטה ליחסים בין ישראל למדינות האזור. הוא אמר שישראל אינה נושאת באחריות לכל נטל בידודה, אך קרא לה "להושיט יד ולתקן את היחסים עם טורקיה, מצרים, ירדן ומדינות אחרות במזה"ת, שיש להן אינטרס משותף בשמירה על היציבות האזורית".
לדבריו, הבידוד ההולך וגדל של ישראל באזור מטריד אותו. הוא הדגיש את העובדה שטורקיה חברה בנאט"ו ושהיא תרמה תרומה משמעותית להפצת הדמוקרטיה במדינות האזור. לישראל ולטורקיה יש אינטרס לשפר את היחסים ביניהן וגם לארה"ב יש אינטרס בכך, אמר.
הוא סיפר, כי מנהיגי המהפכה במצרים הבטיחו לו שמצרים תוסיף לכבד את הסכם השלום עם ישראל. הדרך הטובה ביותר לשכך את חששות ישראל מפני פעילות עוינת בסיני היא לשפר את התקשורת ושיתוף הפעולה עם מצרים, לא להתרחק ממנה. פאנטה השמיע דברים דומים ב-3 באוקטובר. הוא התריע אז, שישראל הולכת ונעשית מבודדת יותר ושביטחון אמיתי יושג רק באמצעות יחסים טובים יותר בינה לבין לשכנותיה.
"אין לי הרבה ספקות בכך שהם (הישראלים) יוכלו לקיים את העליונות הצבאית שלהם", אמר אז פאנטה. "השאלה שאנו צריכים לשאול היא: האם זה מספיק לקיים יתרון צבאי כאשר אתה מבודד את עצמך בתוך הזירה הדיפלומטית? ביטחון אמיתי יושג רק באמצעות מאמצים דיפלומטיים נמרצים בד בבד עם מאמץ נמרץ להגן על עוצמתך הצבאית".
בנאומו אמש קרא שר ההגנה לישראל לחזור ל"שולחן הדיונים המחורבן" עם הפלסטינים. השימוש במילה "מחורבן" היה כנראה ביטוי לתסכול הגובר בוושינגטון מהעדר תזוזה לקראת חידוש המ"מ בין ישראל לפלסטינים.
"במקום לחתור תחת הרשות הפלסטינית, לישראל יש אינטרס לחזק אותה ע"י המשך העברתם של כספי המיסים הפלסטיניים לרשות וחיפוש אחר אפיקים נוספים של שת"פ", אמר פאנטה.
בפורום סבן משתתפים ראש האופוזיציה, ציפי לבני; ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן; ראש ממשלת הרשות, סאלאם פיאד; השר לענייני מודיעין, דן מרידור; שרת החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון; הנשיא לשעבר ביל קלינטון; שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן; שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו; הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי; ראש סי.איי.אי לשעבר, ג'ורג' טנט; נספח צה"ל בוושינגטון, גדי שמני; הסופר דוד גרוסמן; ראש עיריית שיקאגו, רם עמנואל ורבים אחרים. רוב דיוני הפורום סגורם לתקשורת כדי לאפשר חילופי דעות חופשיים.