הילארי קלינטון השמיעה אתמול (שבת) בוושינגטון דברי ביקורת על ניסיונות החקיקה בישראל נגד בית המשפט העליון והביעה תמיהה על התופעה של נשים הנאלצות לשבת בירכתי האוטובוס, כדי להפרידן מהגברים הזוכים בקדמת הרכב.
כלומר, לגופו של עניין אמרה קלינטון דברים שרוב אזרחי ישראל, כמו גם רוב האנשים החושבים בעולם, מסכימים איתה בכל לב. עבור אנשים החיים מחוץ לעולם היהודי-חרדי והמוסלמי, אלה דברים שד"ר ווטסון היה מגדירם "אלמנטרי, הולמס יקירי".
הדמוקרטיה של שטייניץ
ההתנפלות על קלינטון אצלנו אינה רק לגופם של דברים, אלא בעיקר על "זכותה" לומר אותם. שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר שדברי קלינטון "מוגזמים לגמרי... אני לא מכיר הרבה דמוקרטיות טובות יותר בעולם". כנראה שהוא לא מסתובב מספיק בעולם.
מסתובב הרבה, אבל לא מספיק.
אבל נניח שזה מדויק, האם קלינטון אמרה את ההיפך? היא הביעה דאגה שהדמוקרטיה הזאת, הכול כך נפלאה ואיתנה, עומדת בסכנה מדתיים יהודים נוסח איראן. וגם מהשטייניצים למיניהם, שמטעמים פוליטיים מאפשרים ל"איראנים שלנו" לנגוס בדמוקרטיה הנפלאה שלנו.
ישי לא מודאג
"יש כנסת בישראל שמחוקקת, בוחנת ובודקת כל דבר". לפעמים אני תוהה, אם ישי אומר דברים כאלה כי הוא מתבדח. הרי מי כמוהו יודע שהדבר הכמעט יחיד שאותו בודקים המחוקקים, זה מה טוב למפלגה שלהם ולהם אישית.
כאשר ישי אומר "כל מה שייעשה כאן, ייעשה במסגרת החוק ואני לא מוטרד מכך" - כאן הוא כבר בטח מתבדח. בטח שהוא לא מוטרד, שהרי "החוק", אליו מתכוון ישי, הוא חוק ההלכה - כמו באיראן, ואולי בקרוב במצרים, וכבר עכשיו בש"ס ושכמותה.
האחות הגדולה של הגבר הקטן
אצל חובש הכיפה אורי אורבך נפגע האגו הגברי: "לא צריך את האחות הגדולה מאמריקה כדי להבין שפגיעה בנשים היא קודם כל עניין שלנו". יפה. "אבל אנחנו חייבים להתערב ולפעול נגד תופעות שוביניסטיות המתחזות לתורת ישראל".
עוד יותר יפה. אבל ראינו שעד היום הפעולות נגד התופעות השוביניסטיות לא הועילו במשהו, וזה כבר לא כל כך יפה. אז אולי אנחנו בכל זאת צריכים את התערבות "האחות הגדולה"?
מלשינים מתייוונים
התגובה שאני הכי אוהב ומעריך היא של איש יהדות התורה ישראל אייכלר: "התגובה הקלינטונית על הסכנה לדמוקרטיה הישראלית היא תוצאה של מלשינים מתייוונים המוציאים דיבת הארץ רעה לעיני כל העמים". הנה בן אדם שמדבר ברור, בלי התייפיפות, כשכל מילה שלו היא הוכחה נחרצת לצדקת חששותיה של מזכירת המדינה האמריקאית, ושל רובנו.
אנחנו היינו שותקים?
לבסוף, אני מבקש לשאול: אם בארה"ב הייתה מוגשת הצעת חוק גזענית הפוגעת גם ביהודים - היינו שותקים? אז אם מותר לנו להתערב נגד פגיעה ביהודים בארה"ב, למה שאחרים לא יתערבו במקרים של פגיעה בנשים, שופטים וחוקים דמוקרטיים? במיוחד כשאנחנו כל כך זקוקים שישגיחו עלינו.