לפני כשבועיים פרסמנו כי באופן אירוני, ההסתדרות הרפואית צפויה לשלם מחצית משכרם של המתווכים שמונו לסייע בסכסוך בין המדינה למתמחים, כשהמתמחים עצמם לא ישלמו אפילו שקל, אף שהם אלה שגררו את הצדדים לסערה הזאת, לאחר הסכם קיבוצי חתום ולמרות שהם הפגינו יכולת כלכלית מרשימה, כששכרו משרדי עורכי דין וייעוץ תקשורת גדולים. היום מתברר כי התשלום למתווכים יהיה גדול מאוד, לפחות אם ייענו דרישותיהם.
המתווכים, פרופ' מוטי מירוני והשופט בדימוס יצחק זמיר, דורשים שכר-טרחה של 1,500 שקל לשעה כל אחד, לפני מע"מ, סכום דומה לזה שמקבל עו"ד רם כספי בבוררות בין המדינה לכיל. ההבדל בין המקרים הוא שכספי יכל לקבוע בעצמו את שכרו מכוח חוק הבוררות, ואילו זמיר ומירוני לא מוגדרים כבוררים לפי כתב המינוי של בית המשפט העליון, אלא כ"מסייעים".
המשמעות היא שהמדינה יכולה לדרוש כי שכר הטרחה למתווכים יהיה צמוד לתעריפי החשכ"ל: עד 866 שקל לשעה לפרופסור בעל ותק של 15 שנה בתחום הגישור, ועד 1,029 שקל לשעה לשופט עליון בדימוס.
כפי הנראה, הצדדים יסכימו בסופו של דבר על פשרה בין הדרישות. אגב, פרופ' יצחק פטרבורג, ששימש באוגוסט האחרון כמגשר שהביא לחתימה על ההסכם הקיבוצי בין המדינה להסתדרות הרפואית, דרש שכר של 600 שקל לשעה בלבד, אולם עדיין לא הגיש את החשבון. כדי לסבר את האוזן, המתווכים עבדו כבר עשרה ימים רצופים לאורך כל שעות היום, לרבות שני מוצאי שבת. למעשה, כשהשניים יגישו את פירוט השעות שלהם, הוא צפוי לכלול גם את שעות הלילה וסופי השבוע.
אבל זה לא סוף החשבון: המתווכים ביקשו להשתמש גם בשירותיה של יועצת התקשורת פנינה שלו. לדברי שלו, גם שכרה טרם נקבע.
אם מבצעים חשבון פשוט, לפי 12 שעות בלבד ליום, בהתאם לדרישות השכר של מירוני וזמיר, הרי שעבור 12 ימי עבודה, אמורים השניים לקבל 432 אלף שקל לפני מע"מ. המו"מ המרתוני נמשך גם היום, וכפי שפורסם אמש ב"גלובס" הצדדים מקווים לסיים אותו עוד השבוע.
עם זאת, המתווכים הבהירו כי לא יהססו לבקש מבג"ץ ארכה נוספת להידברות, ובמקרה כזה גם החשבון של המדינה וההסתדרות הרפואית יתנפח.