מיכאל גולן יודע לתת שואו. בעל הבית והרוח החיה מאחורי גולן טלקום, אחת משתי מפעילות הסלולר החדשות, הוא ספקטקל של איש אחד, המדמה עצמו לרובין הוד הציוני, שהגיע עתיר תהילה מצרפת על מנת לתרום את חלקו לכאן ולתת לעם את מה שהוא דרש באלפיו ברחובות: צדק חברתי. זאת אומרת, תקשורתי. הוא מדיף קסם אישי וביטחון עצמי על סף היהירות, מתנסח בדייקנות ובקיצוניות, וכבר הספיק לרכוש לעצמו אוהדים רבים, ולא פחות מכך יריבים. ראש וראשון להם הוא פטריק דרהי, בעבר מעסיק וידיד, והיום לא רק מתחרה עסקי, אלא גם יריב מר. "יש ביניהם משקעים רצחניים", אומר אדם שמכיר את שניהם היטב.
בנוף העסקי המקומי, גולן, בסך-הכול בן 33, מספק ציוריות לא שגרתית - בעושר הביטוי, בסוג ההתנסחות, בהתלהבות שבה הוא מכסח את המתחרים ובצורך שלו בריגושים חדשים כל הזמן. בעוד שיחתנו הראשונה נערכת בבית הקפה מתחת למשרדים ששכרה גולן טלקום ברמת גן, עד שתמצא לה בית קבוע יותר, שיחתנו השנייה כבר נערכת כאשר הוא עושה דרכו חזרה ממסיק זיתים ברמת הגולן, השקעה חקלאית שעשה עם חבר ותניב בבוא היום שמן זית, יין ומיץ רימונים. בהתלהבות רבה הוא מתאר איך השתתף בחיתוך הזיתים והפלתם על הארץ, על רשתות שנפרסו מבעוד מועד, וכמה יפה הגולן - שאת שמו אימץ לעצמו בעת שעלה לארץ - בעונה זו של השנה.
"המון אנשים שעושים עלייה שוקלים לעברת את השם", הוא מספר בראיון גלוי לב ל-G. "התחלתי לראות מה האנשים של תחילת המדינה ותחילת הציונות עשו, וראיתי שיש שתי דרכים לעברת שם: או לתרגם את שם המשפחה - ולא כל-כך פשוט לתרגם בוקובזה - או לבחור אזור בארץ. ואני מאוד אוהב את הגולן".
קראת לחברה על-שמך. זה נראה קצת כמו עניין של אגו, לא?
"אני לא רואה בזה זיהוי אישי. יש המון ישראלים שנקראים גולן, וזה גם קרה די במקרה. בתחילת ינואר התחלנו להתכונן למכרז שנערך בפברואר, והיינו בלחץ זמנים אדיר. אחד הדברים שנדרשנו לעשות היה להקים חברה חדשה, ועורך הדין הלך עם רשימה של חמישה-שישה שמות לרשם החברות. ואז הוא התקשר ואמר, כל השמות האלה תפוסים, אין לנו זמן, אני לוקח גולן טלקום וסוף הסיפור. אחר כך החלטנו שזה שם מאוד ישראלי, שקל לקרוא ולכתוב אותו, ונישאר איתו".
מנטליות של סטארט-אפ
גולן טלקום - בשליטת גולן (50%) ובחסות הונם של איל התקשורת הצרפתי גזביה ניאל ושל משפחת פריינטה, מייסדת רשת האופנה נאף-נאף - לא הגיעה בקלות לקו הגמר של הזכייה ברישיון מפעילה סלולרית חמישית בישראל. כזכור, במכרז שנערך בפברואר השנה, בשלב ההתמחרות על גובה הערבות למדינה, פרשה הקבוצה כאשר הסכום הגיע ל-360 מיליון שקלים. לצד חברת מירס שבבעלות דרהי - בעליה של אחת מקבוצות התקשורת הגדולות בצרפת, ניומריקייבל - זכה איש העסקים חזי בצלאל, אולם לא הצליח לגייס את סכום הערבות שהתחייב (כ-700 מיליון שקלים). לאחר שגם הקבוצה הבאה בתור, של מייקל גלפנד, כשלה להעמיד ערבויות, חזר הכדור לקבוצת גולן טלקום, שהצטיירה כחברה שלא קפצה אל מעל הפופיק של עצמה.
אגב, עוד קודם לכן נאלצה הקבוצה להתמודד עם בקשה לצו מניעה מטעם מירס. זו טענה כי אין לאפשר השתתפות במכרז הסלולר לגולן, היות ששימש בעבר יועץ למנכ"ל הוט והיה מעורב בענייני מירס. כמו כן טענה מירס כי אין לאפשר זאת גם לאורן מוסט, נשיא גולן טלקום, מפני ששימש כיועץ למירס. בית המשפט דחה את הבקשה, לא לפני שכל העיתונים ציטטו מפי גולן משפטים צבעוניים ואף מעליבים כגון "הישיבות במירס היו משעממות. עשיתי את זה רק בשביל דרהי".
מירס לא רצו אתכם במכרז.
"בכלל, מהיום שהתחלנו קיבלתי המון איומים ולחצים, שרק חלק מהם ידועים, ולא רק ממירס. רצו למנוע מאיתנו להיכנס לשוק ולשנות את הכללים. יש אינטרסים לכמה אנשים, לכמה טייקונים, שלא רוצים שינוי ולא רוצים לראות ירידה במחיר. אבל זה לא עוצר אותנו ואנחנו נמשיך. אני לא חושב שאינטרסים של מיעוט צריכים להיות יותר חשובים מהאינטרסים של כל העם - ליהנות מתחרות בתקשורת ולראות מחירים זולים וברורים".
נראה שאתה מגייס לעזרתך את הטרמינולוגיה של המחאה בכל האמור במתקפה על הטייקונים, ובכך מצטייר כלוחם עממי ולא כאיש עסקים שמחפש, כמו כולם, ביזנס טוב.
"אני לא תוקף אף אחד. אני חושב שיש כאן שיטה לא נכונה, של חברות שהן מונופוליסטיות או אוליגופוליסטיות. גם החברות מודות עכשיו שהן לא זולות; ושיטת החיוב מאוד מסובכת. את לא יודעת על מה את משלמת.
"את השיטה הזאת הם בנו בגלל הצורך בדיבידנדים. יש מגזרים אחרים במשק שעובדים בצורה נורמלית עם מרווחים נורמליים, ללא צורך בכמות מטורפת של דיבידנדים ובלי חובות מטורפים. אנחנו נעשה את זה גם למגזר הזה. נחזיר אותו לשיטה כלכלית נורמלית קלאסית. אולי תגידי שזה קצת ארוגנטי, אבל הרעש והרוח של התחרות השתנו כבר בזכות גולן טלקום, עוד לפני שהיא נכנסה לשוק".
אתה לא ממהר לקחת קרדיט?
"כולם יודעים ש-2012 תהיה שנת התחרות בתקשורת במדינת ישראל, ואני בטוח שאנחנו כבר היום מובילים את המלחמה לטובת הצרכן ולטובת התחרות, ונמשיך להוביל אותה. כל הקונספטים החדשים בשוק התקשורת יבואו מגולן טלקום".
בוא נפרק לרגע את הסיסמאות. נלחמת מאוד קשה כדי להיכנס לשוק מאוד עמוס - שלוש חברות סלולריות קיימות, מירס שקיבלה תדרים, מפעילים וירטואליים שאחד מהם, רמי לוי, כבר התחיל לפעול - וכל זה על שוק מאוד קטן.
"אין שאלה שאנחנו שוק קטן, אבל כמה מותגים של מכוניות יש? המון. מה שמוכיח שהייתה חסרה חברה כמו גולן טלקום עם דנ"א של תחרות. עובדה שעד עכשיו לא קרה כלום בשוק, לא קרו שינויים אמיתיים".
במצב המפעילים הסלולריים דווקא חל שינוי לא קטן. המפעילים הסלולריים פרסמו דוחות עם תוצאות פחות טובות, וגם פרטנר וגם סלקום מפטרות אנשים. אז אולי זה לא שוק טוב כל-כך.
"גם היום, רוב החברות במשק הישראלי היו רוצות דוחות כמו אלה של החברות הסלולריות. הן ממשיכות להיות החברות הכי רווחיות בשוק, ואני חושב שהתחרות עדיין לא התחילה ועוד לא מרגישים בדוחות שלהן איך ייראה העתיד, לאחר הכניסה שלנו לשוק. אנחנו יודעים שכל החברות הללו צריכות לחלק כמות גדולה של דיבידנדים בגלל החובות של הטייקונים שמחזיקים בהן. מי משלם את הדיבידנדים האלה? החשבוניות שלנו".
וזה כל ההבדל ביניכם לבינם, שאתם פטורים מתשלום דיבידנדים שמנים?
"לא, כדי להיות יותר זול צריך גם להיות ללא חובות וללא צורך בתשלום דיבידנדים, אבל גם להיות ממוקדים, להשתמש בטכנולוגיה הכי חדשה, וגם לא צריך לממן פסטיגלים. אנחנו כמו סטארט-אפ ישראלי, כמה אנשים עם ניסיון, עם מוטיבציה ועם רצון לשנות את המצב. זה משהו שאנחנו מאמינים בו. היום סלולר זה כמו אוויר לנשימה, מזון ודיור. עבורנו להוזיל את מחיר הסלולר, זה לעשות משהו עבור כל האוכלוסייה".
מירס כבר היו פה
גולן אולי מדבר על גופים רבים שמתנגדים לכניסת גולן טלקום לשוק, אבל בינתיים המערכה החזיתית מתרכזת כאמור מול מירס. לאחרונה נודע כי מירס הפעילה לחץ על נוקיה סימנס, שמכרה לגולן טלקום ציוד, לבל תבצע גם את עבודות ההקמה של הרשת עבור גולן טלקום. ככל הנראה יש לנוקיה סימנס סעיף בחוזה שלה עם מירס שמעניק לשנייה קדימות, ויש ויכוח פרשני אם הסעיף הזה אומר שכל עוד היא מקימה רשת עבור מירס, לא תוכל נוקיה סימנס להקים רשתות אחרות.
בגולן טלקום התלוננו לפני חודש בפני רשות ההגבלים העסקיים נגד מירס בטענה שהאחרונה מפעילה לחץ על ספקים לא לעבוד עמה, ומקורבים לחברה מספרים שהמערכה מול מירס הגיעה עד לגגות הבתים. לטענתם, מירס דאגה לנסח את החוזים כך, שכל מי שמשכיר לה מקום לאנטנה על הגג שלו לא יוכל להשכיר שטח לשום מפעיל אחר.
אתה טוען שבפועל אתם המפעיל החדש היחיד, היות שמירס פועלת בשוק כבר למעלה מעשור ומחזיקה כחצי מיליון לקוחות.
"כן, אני יכול להגיד שאנחנו המפעיל החדש היחיד. האחרים היו בצורה כזאת או אחרת בשוק הרבה שנים. הם שייכים לקבוצות גדולות ורואים באופן מאוד פשוט שאין לאף אחד מהם את הדנ"א של התחרות. הם העלו את המחירים ולא הורידו".
איך ראית את העובדה שמירס פנתה לבית משפט בבקשה לצו מניעה נגדכם?
"אני חושב שזו הייתה התחלה של תהליך שנועד למנוע מגולן טלקום לזכות ולהגיע לשוק. הם (דרהי ואנשיו) באים מצרפת, הם מכירים אותנו, והם יודעים שאנחנו לא מדברים סתם. הם יודעים שכבר עשינו את הדברים בעבר. היו אינטרסים לא לשנות את הדברים ולהשאיר את השוק יקר ומסובך".
כלומר אתה אומר שגם עם מירס כמפעיל רביעי, השוק היה נשאר יקר.
"יש כבר ארבעה מפעילים והשוק יקר ומסובך".
לא ראית בזה אלמנט אישי? בכל זאת, היית איש אמונו ויועצו של דרהי בהוט, ועכשיו אתה הולך ראש בראש מולו בחזית תחרותית קשה.
"אני חושב שהשמש היא בשביל כולם. אבל לא ראיתי בזה דבר אישי, אלא רצון להגן על שוק לא תחרותי".
אתה בעצם רומז שהתביעה של מירס שירתה את המפעילים האחרים.
"אני רק יכול לומר שהתביעה נועדה למנוע שינויים".
ממירס נמסר בתגובה: "מירס סללה וסוללת את התחרות בשוק הסלולרי בישראל יום-יום, לא באמצעות דיבורים ולא באמצעות הכרזות, אלא באמצעות עשייה אמיתית לטובת העניין. ראוי כי גולן טלקום, כחברה המתיימרת להביא בשורה לשוק, תתרכז בעשייה ולא באימוץ דרכי פעולה המביאות לתוצאה הפוכה".
גולן, התביעה הבאה ששמכם הופיע בה הייתה תביעתו של חזי בצלאל, לאחר שלא עמד בערבויות והרישיון נלקח ממנו והתגלגל אליכם.
"משתמשים הרבה בבית משפט פה בארץ. יש חמישים אלף עורכי דין ורק חמש חברות סלולריות. התביעה הזאת הייתה מוזרה, והיא לא הייתה נגדנו, אלא נגד התהליך והמכרז, וגם זרקו אותם מכל המדרגות".
"יאללה, זה הזמן לעלות"
הקריירה של גולן החלה בצרפת כבנקאי השקעות בבנק רוטשילד בפריז, ולאחר מכן במורגן סטנלי בלונדון. בינואר 2000 גויס על-ידי גזביה ניאל, טייקון התקשורת הצרפתי, אחד מעשירי צרפת, מייסד ובעל השליטה בחברת התקשורת איליאד (Iliad), המפעילה את המותג Free, וכן בעלי העיתון לה מונד. ניאל הקים את פרי, ששיווקה חבילות תקשורת טריפל במחירים זולים, וגולן ניהל אותה עבורו בין השנים 2002 ל-2007. מההצלחה הגדולה של פרי, שטיפסה באותה התקופה ממכירות של 20 מיליון אירו ל-1.2 מיליארד אירו, שואב גולן את הביטחון שלו כי יוכל להצליח גם כאן.
"בצרפת", כך גולן, "הגענו ב-2002 עם חבילת טריפל (אינטרנט, טלפון וטלוויזיה רב ערוצית), התמודדנו מול פראנס טלקום במצב מאוד קשה ומסובך, ובאנו עם קונספט חדש של מחיר זול ושל חדשנות. עשר שנים לאחר מכן אפשר לראות שלפרי יש כמעט עשרה מיליון לקוחות, והיא לא שינתה את הפילוסופיה שלה ולא העלתה את המחיר לאחר גיוס הלקוחות. המסר שלנו בגולן טלקום נובע מהניסיון של מה שעשינו בצרפת".
אתה מספר בכל הזדמנות איך תשתמש בניסיון שרכשת בפרי כדי להצליח כאן, אבל למעשה ההשוואה בין פרי לבין גולן טלקום לא ממש תקפה, לאור העובדה שפרי איננה מפעילת סלולר. למעשה, היא זכתה במכרז תדרים לפני שנה וחצי, ותתחיל לפעול רק בשנה הבאה כמפעילה.
"זה נכון ולא נכון. אין הרבה הבדל בין מפעיל סלולרי לחברת תקשורת כללית. במקום להשתמש באנטנה, משתמשים בציוד הקצה שיש ללקוח בבית".
ב-2007 החליט גולן לעשות עלייה, החלטה שהתקבלה בהפתעה אצל ניאל. "זה היה לו מוזר", מספר גולן. "הוא אמר לי, אני לא מבין, אתה חי בצרפת, הכול מסודר, החברים פה, החיים, המשפחה, אתה מנכ"ל של חברה מצליחה. הסברתי לו שהמניע הוא הציונות, כי עליתי מסיבה אידיאולוגית".
למה דווקא אז?
"ההחלטה הזאת התגבשה אצלי במשך זמן רב, אבל לקח זמן עד שהגעתי לפוזיציה ולמצב רוח להגיד, יאללה, זה הזמן לעלות".
הצעד הראשון של גולן היה כמו של מרבית העולים החדשים, באולפן קליטה ברעננה, כיוון שעד בואו לא ידע עברית. "זו הייתה תקופה מדהימה", הוא משחזר. "באים אנשים מרחבי העולם ומכל המקצועות עם רצון לחיות פה. החוויה הייתה מאוד מעשירה מבחינת הקשר עם אנשים. היו שם עולים מדרום אמריקה, מצפון אמריקה, מרוסיה, מצרפת, מאנגליה וכמה יהודים מאיראן".
באותה תקופה החל גם, במשותף עם שני חברים, להשקיע בחקלאות בדרום רמת הגולן. "זו הרגשה טובה להתחיל מאדמה ריקה וקצת עוינת ולא כל-כך מוכנה לחקלאות, ולהגיע עכשיו לצבע ירוק ולדברים שפורחים. הקשר עם האדמה מאוד-מאוד טוב לנו".
פיל בחנות חרסינה
בארץ פנה אליו פטריק דרהי, שזכר את המתחרה הצעיר מצרפת, באמצעות חבר משותף שהפגיש ביניהם. דרהי התלהב כנראה, שכן הפך את גולן למעין נציג שלו בארץ. גולן מצדו עשה עבור דרהי עבודת הכנה והיכרות של השוק במשך כשנתיים, עד לרכישת הוט. לאחר הרכישה הפך לדירקטור שהוא נציג הבעלים ומאוחר יותר לעוזר למנכ"ל.
מה קרה שם בהוט ומדוע עזב גולן את החברה? תלוי את מי שואלים. על-פי גולן, "עזבתי בהסכמה ובהבנה עם דרהי ועם האנשים שלו. הגענו למסקנה שסיימתי את השלב הראשון של המשימה שלי - לעזור בקניית החברה ובהתחלה של תהליכים חדשים ויותר מודרניים בחברה. הם היו מאוד מרוצים, עשו השקעה טובה בזכות העבודה שלי, והחלטתי בקיץ 2011 שחסרים לי אתגרים. הודעתי שאני צעיר מכדי לא להיות אקטיבי".
השמועה מדברת על מחלוקת כספית בינך לבין דרהי. אומרים שכעוזר למנכ"ל הרווחת כמו המנכ"ל, 100 אלף שקלים בחודש, אבל חשבת שאתה צריך לקבל יותר.
"התפטרתי רק כי הרגשתי שסיימתי שלב במשימה שלי וזה זמן נכון לעזוב".
בתעשייה, כאמור, יודעים לספר גרסה קצת שונה. מצידו של דרהי יש אפילו הטוענים כי למרות טענתו שהעלה את החברה על פסי הבראה, מעשית גולן יותר הזיק מאשר הועיל. "מייקל ניחן באינטליגנציה מאוד גבוהה", אומרים על גולן, "אבל במעט מאוד אינטליגנציה רגשית. הוא הסתובב בהוט כמו פיל בחנות חרסינה, דיבר לא יפה לעובדים, גם בכירים, וגם לדירקטורים ולשותפים. גם הדיסקרטיות הייתה ממנו והלאה - אם תכנן לקצץ אגף מסוים, הוא דיבר על תוכניותיו גם בתוך החברה וגם מחוצה לה. הוא חשב שאפשר לעשות קופי-פייסט להצלחה שלו בצרפת, ולא הבין שהמצב כאן שונה".
אחרים מספרים שיש בגולן גם מנה הגונה של התרסה. הוא היה מגיע לישיבת דירקטוריון, מספרים, עם "ישראל היום" בידיו בשעה שבדירקטוריון הוט יושבים המזוהים עם ידיעות אחרונות. אם לא די בכך, בחדרו תלה תמונה של מנחם בגין, מה שהחריד את ראשי הקבוצה ומנהליה, שפחדו מזיהוי פוליטי מכל סוג שהוא.
למה תמונה של בגין?
"עבורי, כיהודי שחי בחו"ל שנים ארוכות, בגין סימל את שני הצדדים של כל ישראלי: מצד אחד, הוא היה ישר וצנוע, והלך עד הסוף עם הרעיונות שלו, באופן כמעט ברוטלי, בלי קומבינות. מצד שני, הוא היה מאוד פרגמטי, וכשהגיע סאדאת והייתה אפשרות לעשות את הסכם השלום הראשון, הוא אמר 'כן, ננצל את ההזמנות הזאת'. את הפנים השונות האלה באופי שלו ראיתי בעין מאוד טובה".
מכל מקום, וכנראה ללא קשר לתמונות שבחר לתלות בחדרו, אומרים מקורות בתעשייה, "הדירקטוריון אמר לדרהי שאי-אפשר יותר ככה, ודרהי הרחיק את גולן בהדרגה, עד ליום שבו נפרדו". בסביבתו של גולן דווקא טוענים שדרהי ואנשיו מאוד לא רצו שיעזוב, ואף שאלו אותו שוב ושוב אם אין דרך לגרום לו להישאר, ואם כסף הוא הבעיה. אבל הוא היה נחוש בדעתו לצאת לעשות משהו עם "רוח של סטארט-אפ".
לדברי גורם המקורב לגולן, עד היום קשריו עם הקולגות בהוט טובים, וכשהוא מקבל קורות חיים של אנשי הוט הוא מקפיד שלא לראיין אותם בעצמו כדי להימנע מלהיות לא אובייקטיבי. הקשרים עם דרהי הם כבר משהו אחר, וגולן עצמו מודה ש"אין שאלה שפטריק כעס", כאשר גולן הפך למתחרה שלו במכרז הסלולרי.
אתם נפגשים?
"לא הרבה".
לאחר הפרידה מדרהי, שב גולן אל זרועותיו של ניאל, שמינה אותו לנהל את תוכנית ההבראה של הלה מונד שרכש. גולן בילה חודשים מספר על קו תל אביב-פריז, לפני שהחלו שיחות בינו ובין ניאל על פעילות בישראל. לדבריו, כאשר החלו לדבר על הפרויקט הסלולרי, ניאל אמר לו, "עד עכשיו הרגשת קצת אשם שעלית לארץ בגיל מבוגר יחסית ולא התגייסת לצבא, אז אמנם זה לא אותו דבר, אבל הפרויקט הזה הוא הזדמנות עבורך בכל זאת לעשות משהו בשביל החברה הישראלית".
אתה מבין את מי שעשוי להתייחס במידה של ציניות לפתוס שאתה מבקש לשווק? אני בטוחה שבכל זאת שקלתם איזה שיקול מסחרי אחד או שניים.
"כן ולא. המוטיבציה הראשונה היא לשנות את הדברים. עשינו את המהפכה הצרכנית הזאת בצרפת. תסתכלי בדירוגים של ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות). רואים שבשני המקומות הראשונים במחירים, בשירותים ובטכנולוגיה נמצאות דרום קוריאה וצרפת. בצרפת זה בזכות ניאל וחברת פרי, ועכשיו, כישראלי וכעולה חדש, אני אומר, מה שעשינו בשביל צרפת, נעשה פה בשביל ישראל".
"תמיכה פיננסית עמוקה"
עכשיו מתחילה העבודה. כאשר גויסה קבוצת המשקיעים, פנה גולן לאורן מוסט והציע לו להיות נשיא החברה. "אורן הוא בעל ניסיון בתחום התקשורת בארץ, והוא גם אוהב את אווירת הסטארט-אפ. התחלנו לראות איך עושים סינתזה בין העולם הסלולרי, שהוא עולם כבד, ובין עולם הסטארט-אפ, שהוא יותר גמיש ויעיל".
על-פי תנאי המכרז, גולן טלקום צריכה לבנות במהלך שבע השנים הקרובות רשת שתכסה, בהדרגה, 90% מאוכלוסיית ישראל, אולם מותר לה להתחיל לפעול ברגע שבו תגיע ל-10%, תוך שימוש בהסכם נדידה פנים ארצי עם אחת מחברות הסלולר הקיימות.
גולן חתמה עם סלקום (מירס, לעומתה, חתמה עם פלאפון, וכך עשה גם המפעיל הווירטואלי רמי לוי). ההסכם אמנם סודי, אולם ידוע בשוק כי המחיר לדקה בהקשר הזה נע סביב 15 אגורות לדקה. אם מוסיפים את ההוצאה הזאת, שתלך ותפחת ככל שתתקדם הקמת הרשת העצמאית של גולן טלקום, לעובדה ששלוש החברות הסלולריות כבר החלו בהורדות מחירים שונות, נשאלת השאלה אם תצליח המפעילה החדשה לעמוד בהבטחתה להוריד ב-50% את המחירים.
"אנחנו עדיין עומדים מאחורי הדברים", נחרץ גולן. "במארס הצהרנו שנוריד את המחירים ב-50%, ובעוד כמה חודשים, כאשר נתחיל לפעול, תוכלי להשוות את ההצעות שלנו להצעות של מארס 2011. מה שאמרנו - נעשה. זאת גם הייתה הסיבה שעצרנו ב-360 מיליון שקל במכרז, כי אנחנו מממנים את כל החברה מהכסף של הבעלים, וזה משרטט גבול נורמלי. לערבות יש עלות, ואת העלות הזאת משלם הצרכן, ואם האסטרטגיה שלנו להיות זולים, אין היגיון לעלות מעבר לקו מסוים".
בניגוד לאחרים שנכנסו לסחרור?
"כן. הם המשיכו לשים 700 מיליון שקלים ואף אחד בסוף לא נתן את הערבות. זה מראה שאנחנו לא פה כדי לעשות מכה או ללטף את האגו שלנו".
הכוונות ברורות, השאלה היא מה אורך הנשימה שלכם. על-פי ראיון שנתן לאחרונה מנכ"ל מירס, רק הקמת התשתיות תעלה כ-250 מיליון שקלים, וזה עוד לפני הערבויות, השיווק, השירות וכל השאר.
"אנחנו באים עם תמיכה פיננסית מאוד עמוקה - ניאל הוא אחד היזמים הכי עשירים בצרפת, פרי לבדה שווה כמעט 5 מיליארד אירו, ויש לו גם השקעות בסטארט-אפים ובנדל"ן. בנוסף לכך, יש לנו שיתוף פעולה עם פרי שייתן לנו כמה יתרונות. הבעלים מחויבים לממן את החברה בכל שלבי הפיתוח".
אתה לא מגלה את פרטי חלוקת המימון, אבל ברור שאף שאתה בעל שליטה, ויצאת עם לא מעט כסף מפרי, אתה לא בעל הכיסים העמוקים. אם יידרשו הוצאות מעבר למתוכנן, אולי תצטרך לדלל את חלקך לטובת האחרים.
"אני לא מסתכל על האחוזים שלי כעל דבר מאוד חשוב. מה שחשוב הוא שאנחנו, בעלי החברה, משפחת פריינטה, ניאל ואני, באותה סירה עם אותה כספת לממן את כל הפרויקט".