אנשים נבוכים לגלות שלינוי בר-גפן עוקבת אחריהם בטוויטר, ועוד יותר שהיא מפברטת אותם - מלשון Favorite, הלייק של טוויטר. "אני מתייחסת לזה כאל מחמאה", היא אומרת. "העובדה שאנשים לא יודעים איך להתייחס לדמות טלוויזיונית כשהם פוגשים אותה בתלת ממד היא דבר שקורה הרבה, לא רק בטוויטר. זה תמיד נראה לאנשים מוזר".
היא אמנם חדשה יחסית בטוויטר, אבל כבר אימצה אותו לתוך השגרה שלה. "יש לנו המון זמן המתנה לאורך היום", היא מסבירה. "בשירותים, במטבח, בתור במספרה, בבית קפה. זה הזמן שבו מתעסקים בטוויטר, במקום לקרוא ספר".
- איך קרה שטוויטר הפך למקום המלוכלך, האמיתי?
"להיות שם זה היפסטרי. כולם מנסים להיות קולים ואנטי סחים. יש שם קליקה שלמה של אנשים שיצרו להם עולם חליפי, וזה נע בין המביך, לבין המוזר והמעניין.
"אין שם לייקים, אף אחד לא עסוק בחיבוקים וריגושים וציטוטים יפים של שלמה ארצי. זה לא המקום. זה המקום להיות חד, קיצוני ואפילו מאוד מיני. הרבה מהציוצים הם סביב מיניות. ואני, כמי שהצטרפה רק לאחרונה, מרגישה שזה מקום שבו כולם מאוד מתאמצים להיות הגרסה הקיצונית ביותר של עצמם, והם לועגים למי שלא מיישר עם זה קו. אפשר אפילו לומר שככל שהציוץ יותר מריר, עצבני וקיצוני, כך הוא זוכה ליותר אהדה ותגובות. יש יחס הפוך בין התוכן של הציוץ לבין היחס כלפיו".
- איך את משתלבת בכל זה?
"זה משעשע אותי. אני רואה בזה מגרש משחקים. אם אני רוצה לכתוב מסר מסוים או לפרסם לינק, אלך לפייסבוק. טוויטר זה לא הזרוע להעברת מסרים מורכבים. שם מתעסקים בענייני היום מזווית אסקפיסטית, בגישה אנטי ממסדית.
"האמת, אני לא מבינה את האנשים שמספרים שהם נהנים מהעימותים שיש שם. לא קונה את זה. כל אחד רוצה להגיד דברים, ומעדיף שלא יתווכחו איתו. אף אחד לא רוצה לומר משהו, ולקבל מטח עגבניות. מי שטוען שהוא נהנה מכך, זה בולשיט".
- איפה עובר הקו האדום שבין שנינות לרוע טהור?
"אני לא נכנסת לטוויטר עם ציפייה לקרוא דברים בטוב טעם. אני מצפה שזה יהיה מקום מטונף, במובן החינני. שזה יהיה מגעיל ומשעשע, ואין ספק שצריך גם זירה כזו, מאז שהפייסבוק הפך למקום המוני. שם זה מדיום אינטימי יחסית, ונוח להתבטא בקיצוניות. כולם לוקחים את העמדות שלהם צעד נוסף לימין או לשמאל".
- בדרך כלל לשמאל.
"יש את אבישי עברי (מאתר לאטמה). הוא לא מבריק במיוחד, אבל הוא יודע לנסח מצוין מסרים מטופשים להפליא. בכלל, רהיטות וגם התנסחות מהירה לפעמים מכסות על טמטום".
- קרה לך שציוצים השפיעו על התרחשויות אמת, מחוץ לטוויטר?
"יצאתי עם מישהו ששודך לי דרך חברה שהכירה אותו בטוויטר, וזה היה נורא, כי הוא היה חולני בעניין של הטוויטר. הוא הגדיר את כל זהותו על סמך כמות העוקבים והציוצים, ומי עשה לו פיברוט, ונאלצתי להסביר לו שהחיים הם לא שלוחה של החיים בטוויטר. טוויטר זה רק כלי ביטוי. אני מבינה שהתפתחה קהילה שלמה סביב העניין וזה חמוד, אבל צריך לקחת את זה בקלות ולא להתבלבל בין טוויטר לחיים האמיתיים".