בית המשפט המחוזי בחיפה חייב לאחרונה את עורכי הדין רנה שבולת ואימיק לוי לשלם לחברה הפרטית "רומטק מימון" שבשליטת זאב גורה פיצויים בסך 5 מיליון שקל בגין רשלנות מקצועית. זאת, בגין הייצוג שהעניקו לחברה בסוף שנות ה-90 בעסקת שותפות פיננסית, במסגרת הקמת פרויקט האודיטוריום בחיפה (מבנה הסינמטק שבו נערך מדי שנה פסטיבל הסרטים הבינלאומי).
מדובר באחד מסכומי הפיצוי הגבוהים ביותר שנפסקו בשנים האחרונות כנגד עורכי דין בעילה של רשלנות מקצועית.
השופט עודד גרשון קבע כי עורכי הדין שבולת ולוי התרשלו בטיפול בעסקת המקרקעין שבה ייצגו את רומטק, בכך שהם לא דאגו להבטיח את השקעותיה בביטחונות ראויים, בכך שלא הזהירו את רומטק מפני הסיכונים הצפויים לה, ובכך שהם לא ביצעו בדיקות ובירורים מקדמיים הנדרשים מעורך דין שמייצג לקוח.
לדברי השופט, "עיון בסעיף הביטחונות בהסכם מלמד כי הוא נוסח באופן כזה שהשיעבוד תלוי כל-כולו בהסכמות עתידיות של 3 גורמים שלישיים (עיריית חיפה, שר הפנים והבנק המלווה). כל זאת כשהנתבעים לא ערכו בירור מקדים מול אף אחד מהצדדים השלישיים הנ"ל, כדי לברר אם הסכמתם תהיה אפשרית בכלל, ומבלי שצורף מסמך הבנות כלשהו להסכם".
השופט ציין כי נושא הביטחונות הוא קריטי ומהותי בעסקאות מקרקעין, ובמיוחד בעסקאות מורכבות ובהיקפים כספיים משמעותיים, כמו פרויקט האודיטוריום.
עוד קבע השופט כי על עורכי דין המלווים עסקאות מקרקעין בעלות סיכון להבהיר ללקוח בכתב ובעל-פה, באופן מפורש שאינו משתמע לשתי פנים, על הסיכונים שהוא ניצב בפניהם. במקרה זה, הוסיף השופט, עורכי הדין לא הזהירו את התובעת, לא בעל-פה ולא בכתב.
פסק הדין הוסיף וקבע כי אם הלקוח אינו מקשיב לאזהרות עורך הדין המיצג אותו ומחליט לחתום על ההסכם על אף הסיכונים הטמונים בו - עורכי הדין מחויבים להעלות על הכתב את אזהרותיהם, וכן את סירובו של הלקוח לשעות לעצתם להימנע מביצוע העסקה.
הפסדי-עתק
ראשיתה של הפרשה במהלך שנות ה-90, אז החלה חברת צמנטכל בבניית פרויקט האודיטוריום בחיפה. ב-1998 נקלעה צמנטכל לקשיים, ונזקקה להון עצמי נוסף לצורך סיום בנייתו. לצורך זה נקשרה צמנטכל בספטמבר 1998 בהסכם עם רומטק, שהשקיעה את הכספים החסרים.
לפי ההסכם, רומטק, שיוצגה בידי עורכי הדין שבולת ולוי, העבירה לצמנטכל 4.2 מיליון שקל להשלמת הפרויקט, כאשר ההסכם כלל ביטחונות להשקעה. בסופו של יום צבר הפרויקט הפסדי-עתק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ובנובמבר 2004 מונה מפרק לצמנטכל. רומטק סבלה גם היא נזקים גדולים והפסידה במסגרת הפרויקט כ-6 מיליון שקל.
בתביעה שהגישה ב-2005 טענה רומטק, באמצעות עו"ד אלי הלם, כי רשלנותם החמורה של עורכי הדין שבולת ולוי, בכך שלא דאגו להבטיח את השקעותיה בביטחונות כלשהם, היא הסיבה היחידה לנזק הרב שנגרם לה. עוד טענה כי אם היא הייתה מבינה בזמן אמת שמדובר בעסקה ללא ביטחונות כלשהן, היא לא הייתה מתקשרת בהסכם עם צמנטכל.
עורכי הדין שבולת ולוי טענו מנגד כי השאלה אם לרומטק היו ביטחונות מספיקים אינה רלבנטית, שכן ממילא, נוכח נפילתו העסקית של הפרויקט ולאור הוראות ההסכם, רומטק לא הייתה אמורה לקבל דבר.
"אם בדיעבד הפרויקט צבר הפסדים, אין לרומטק להלין אלא על עצמה", טענו. ואולם, בית המשפט דחה את טענותיהם ואף חייבם בהוצאות בסך 120 אלף שקל.
"הערעור בהכנה"
יצוין כי לפני כשנתיים קיבל בית משפט השלום בחיפה את תביעתם של עורכי הדין שיבולת ולוי נגד רומטק, וחייב את החברה לשלם להם שכר-טרחה בסך של כ-350 אלף שקל.
עו"ד לוי, בעל משרד פרטי המתמחה בנדל"ן ולשעבר שותפה של עו"ד שבולת, מסר כי "מדובר בפסק דין מפתיע, שבו הוטלה עלינו, ללא ביסוס, אחריות להיתכנות כלכלית של עסקה. הערעור נמצא בהכנה, ואנחנו, כמו גם חברות הביטוח שלנו, סבורים כי יש סיכוי מצוין שפסק הדין ישונה בעליון".
עו"ד שבולת, בעלת משרד פרטי המתמחה במקרקעין ובליטיגציה, מסרה כי לדעתה פסק הדין שגוי ויבוטל בערעור, משתי סיבות עיקריות: האחת - השופט לא דן בטענה לפיה ביטחונות נועדו רק למקרה שלתובעת היו מגיעים כספים מהפרויקט; השנייה - השופט התעלם מכך שעורכי הדין הזהירו את החברה וכלל לא ידעו כי היא מתכוונת לחתום על ההסכם הפגום.
"פיצוי גבוה מאוד ויוצא דופן"
"הפיצוי שבו חויבו עורכי הדין רנה שבולת ואימיק לוי הוא גבוה מאוד ויוצא דופן. אני מקווה שיש להם כיסוי ביטוחי מתאים, מכיוון שהסכום שבו הם חויבו עולה בהרבה על שכבת הביטוח הסטנדרטית שעושים עורכי הדין, שהיא כחמישית מהסכום הזה", כך אומר עו"ד יאיר בן-דוד, מנכ"ל לשכת עורכי הדין לשעבר ומומחה לרשלנות מקצועית של עורכי דין.
לדברי עו"ד בן-דוד, חלק ניכר מתביעות הרשלנות המקצועית נגד עורכי דין, הן בנוגע לייצוג בעסקאות מקרקעין, מוגשות בעיקר סביב אי-מודעות עורך הדין לענייני המיסוי, כגון חבות במס שבח והיטל השבחה, ובמקום השני סביב נושא הבטוחות. "לא כל מי שיודע לערוך חוזה למכירת נכס, הוא גם מספיק בקיא בהיבטי המס. מדהים לפעמים לגלות עד כמה עורכי הדין אינם מודעים לשינויים בחוקי המס".
- האם רוב תביעות הרשלנות המקצועית מוגשות בעיקר נגד עורכי דין צעירים?
בן-דוד: "אחד הדברים המפתיעים הוא שלא בהכרח יש קשר בין הוותק של עורכי הדין לבין מספר תביעות הרשלנות המקצועית נגדם. למרבה הצער, דווקא בתיקים בהם מייצגים עורכי דין ותיקים יש מספר תביעות גדול, ולדעתי אין לייחס את זה אלא לעומס עבודה גדול מדי, שאינו מאפשר לעורכי הדין לתת תשומת-לב ראויה לכל תיק.
"במקרים אחרים, עורכי הדין הוותיקים מטילים את הביצוע בפועל של הטיפול בתיקים על מתמחים ועל עורכי דין זוטרים במשרד, ללא פיקוח ראוי עליהם, וזה מביא לרשלנות.
"סיבה נוספת לריבוי תביעות הרשלנות המקצועית היא שהתחרות הגוברת בענף עריכת הדין גורמת לעורכי הדין לקחת תיקים בנושאים שהם חסרי בקיאות בהם, וזה מביא לעתים לתוצאות עצובות מבחינת הלקוח".
עו"ד אלי הַלם, העוסק ברשלנות מקצועית של עורכי דין ומי שייצג את התובעת בבית המשפט, אומר כי פסק הדין מתווה כללים בסיסים לפעולות עורכי הדין, בעיקר בקשר עם ניסוח סעיפי הבטוחות בעסקאות מקרקעין ותמרורי האזהרה אותם הם חייבים להציב בפני לקוחותיהם.
"חובותיו של עורך הדין, כאשר הוא מטפל בעסקת מקרקעין עבור לקוחותיו, נמתחות כבר מהשלב הטרום חוזי ועד לשלב יישום הוראות ההסכם. על עורך הדין לפעול לטובת הלקוח בנאמנות ובמקצועיות בכל אחד משלבי העסקה", מסר עו"ד הלם.