יגאל ארנון ושלמה פיוטרקובסקי נחשבו בעבר שמות נרדפים למצליחנות מקומית: ארנון כפרקליט צמרת, ופיוטרקובסקי כבנקאי-על. בשבוע שעבר תם הסכסוך המשפטי בין השניים, שבמרכזו מניות סלקום בשווי 120 מיליון שקל, והם מצטיירים ממנו כמי שלמען בצע-כסף חטאו לערכים כמו יושר, נאמנות וחברות.
עו"ד ארנון היה זה שכיו"ר הבנק הבינלאומי פרש את חסותו על פיוטרקובסקי והביאו לשמש כמנכ"ל הבנק, שהיה אז בשליטת האחים ספרא מברזיל. בשנותיו של פיוטרקובסקי כמנכ"ל הבנק כמעט שהכפיל הבינלאומי את היקף פעילותו והניב רווחים נאים לבעלי השליטה. הללו מצדם הפכו את המנכ"ל המבטיח לשכיר המתוגמל ביותר במערכת הבנקאית בישראל.
ב-1994, 3 שנים לאחר שנחת פיוטרקובסקי בבנק הבינלאומי, הגיעה ההצעה להשקיע בסלקום. משפחת ספרא, שנמנתה עם מייסדי חברת הסלולר, הציעה לשני מנהליה הבכירים להצטרף להשקעה ולרכוש 2% ממניות סלקום. חבילת המניות נרכשה ונרשמה תחת שמו של פיוטרקובסקי (שאף מונה ליו"ר החברה).
סלקום הפכה להצלחת ענק והניבה רווחים עצומים ליזמיה, אלא שכעבור כמה שנים התערערו היחסים בין פיוטרקובסקי, ארנון ומשפחת בעלי השליטה בבנק הבינלאומי. תחילה היו אלה ההפסדים הכבדים שהסבה לבנק חברת כרטיסי האשראי אלפא קארד, ובהמשך עסקאות מימון אגרסיביות אשר גרמו לבינלאומי להציג ב-2002 הפסד ראשון בתולדותיו. המפורסמת באותן עסקאות הייתה הלוואה נדיבה שהוענקה לאיש העסקים גד זאבי, לקוח של ארנון, לרכישת מניות בזק, שגרמה לבנק ולבעליו מבוכה רבה בשל חקירה משטרתית שנפתחה בעקבותיה.
ב-2006, 3 שנים לאחר שהאחים ספרא מכרו את הבינלאומי (ופיוטרקובסקי פרש מתפקידו), הוטלה הפצצה: ארנון פנה לבית המשפט המחוזי בתביעה לקבל 1% ממניות סלקום שהחזיק פיוטרקובסקי, שנשמרו עבורו, כך טען, בנאמנות. ארנון אף הציג מסמך עליו מתנוססת חתימתו של פיוטרקובסקי, בו נכתב כי האחרון מתחייב להעביר לידי ארנון מחצית ממניות חברת הסלולר שבידיו, לכשהאחרון יבקש זאת.
פיוטרקובסקי הכחיש את הדברים וטען כי ארנון השיג את חתימתו במירמה. בהמשך אף נשלח המסמך למעבדה בשוויץ, וזו קבעה כי הוא אותנטי, וכי לא בוצעו בו שינויים או השלמות.
במהלך המשפט התברר גם מדוע, אליבא דארנון, הוא העביר את מניותיו בסלקום לנאמנות אצל פיוטרקובסקי ולא דיווח על היותו בעל המניות: הדבר נעשה כדי להסתירן מפני אשתו לשעבר, עמה היה נתון ארנון בהליכי גירושים באותה התקופה.
במארס 2009 קיבל השופט המחוזי אורי גורן את טענותיו של ארנון, קבע כי המסמך שהציג תקף ופסק כי על פיוטרקובסקי להעביר לו מחצית ממניותיו בסלקום. פיוטרקובסקי ערער לעליון, ובשבוע שעבר, בהמלצת בית המשפט, משך את הערעור וקיבל עליו את הדין.
מה נזכור מפיוטרקובסקי
איש עשיר פיוטרקובסקי. במשך 12 שנותיו בבנק הבינלאומי הוא זכה לשכר והטבות בסכום מצטבר של יותר מ-50 מיליון שקל וכמובן למניות סלקום, שגם לאחר העברת מחציתן מקנות לו עושר אגדי. אבל נראה כי מה שנזכור מהבנקאי המבריק תהיה פסיקת בית המשפט, ממנה עולה כי הוא מעל באמון שנתן בו חברו הטוב לשעבר, אותו חבר שנתן לו את הזדמנות חייו בבנק הבינלאומי.
יגאל ארנון אמנם יוצא מנצח מהקרב המשפטי עם עוד 120 מיליון שקל בחשבון, אבל גם המחיר ששילם איננו קטן. פרקליט הצמרת, שנהג לדרוש ולקבל תעריפים אגדיים עבור עצותיו המשפטיות, ניסה - כך העיד בעצמו - להעלים רכוש מגרושתו, ולצורך זה "קימבן" עם מי שהיה ידידו באותה תקופה.
ספק רב אם עו"ד ארנון היה ממליץ על מהלך דומה למי מלקוחותיו.