"במשך השנים ייצגתי הרבה מפלגות מכל הקשת הפוליטית בבג"ץ, וניהלתי הרבה מאבקים חברתיים בתחום המשפט הציבורי - החל מפרשת הקיפוח הספרדי בעמנואל, שם ייצגתי את ההורים העותרים; דרך ייצוג ארגוני נשים במאבק על מעמד האישה בחברה הדתית ומחוצה לה, למשל בעתירה על זכות הנשים להספיד בבית-העלמין בפתח-תקווה; וכלה בעתירה של ארגוני הנשים נגד עסקת הטיעון עם משה קצב, שחשבנו שיש בה פגם מבחינה יהודית ומוסרית".
כך מספר בשיחה עם "גלובס" ד"ר (רב) אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט ואחד המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון. הכהן, שותף-מייסד במשרד עורכי הדין בן דוד, אברהם, הכהן, הוא פעיל חברתי בארגונים כמו "במעגלי צדק", "נוער כהלכה" (נגד קיפוח בני עדות המזרח במגזר החרדי), "פורום תקנה" (העוסק בהטרדות מיניות בחינוך הציוני-דתי) ועוד.
פרשת משה קצב
"יום כניסתו למאסר של משה קצב הוא יום עצוב למדינת ישראל, וכמובן למשה קצב ולמשפחתו, אך זוהי גם נקודת-ציון חשובה לקורבנות תקיפה מינית ולשלטון החוק, שאינו מבחין בין שועי עם לעבריינים 'מן השורה'", אומר הכהן. "למרות הטרגדיה האישית, ראוי כי קצב, שפעם אחר פעם פונה לבית המשפט, יכבד את הכרעותיו ולא ישתמש בביטויים שאינם מכבדים לא את אומרם ולא את המערכת, שאליה הוא פונה בבקשת סעד.
"למרבה הצער, פרשת קצב התנהלה בצלו של קרקס תקשורתי, שאיים לזהם את ההליך הפלילי ולפגוע בזכויות הנאשם ובצנעת פרטיותן של המתלוננות. כל המעורבים בפרשה צריכים לעשות חשבון נפש בעניין זה, למען טוהר ההליך המשפטי ועמידה קפדנית על כך שגורלם של נאשמים בישראל יוכרע בבית המשפט על-פי דיני ראיות ולא על-פי דיני כיכרות".
מינוי שופטים לעליון
"הליך מינוי השופטים נעשה היום באופן בעייתי", טוען הכהן. "ההליך הפך למשהו פוליטי ופרסונלי, שמזיק לבית המשפט ולא פחות מזה למועמדים. כל הזמן מדברים על 'לשריין כיסא לדתי, לערבי, לאישה' וכדומה, וזה פסול בעיניי. כאשר אתה מתויג, ואתה בא על כיסא מסוים - ימני, שמאלני, ערבי, דתי, חרדי, אישה או מזרחי - זה עושה עוול למועמד שמצטייר כמי שנבחר בשל השתייכותו למגזר כלשהו ולא בשל כישוריו.
"הפוליטיזציה שמאפיינת את תהליך המינוי - ולא משנה מי אשם בה - היא תופעה הרת-אסון למערכת המשפט. כל שופט שמתמנה, גם אם יש לו את כל הכישורים - אומרים עליו שהוא התמנה בגלל השתייכותו לגורם כזה או אחר, והפסיקות שלו נבחנות תחת ההנחה הזו. הדבר הזה יוצר צל כבד על המועמדות שלו, על השפיטה שלו וגם על כל המערכת. השיאים של הפגיעה במערכת, שבאים לידי ביטוי בעימות הנוכחי בין נשיאת בית המשפט העליון לפוליטיקאים, הם שיאים מסוכנים מאוד.
"מאבקים על מינוי לבית המשפט העליון תמיד היו, ויכולה להיות גם ביקורת על בית המשפט העליון, אבל הביקורת צריכה להיות עניינית ולא פרסונלית. לצערי, היום כל הדיון גלש לאפיקים פרסונליים, וזה פוגע במערכת המשפט.
"כל מי שעיניו בראשו רואה שיש גורמים שהביקורת שלהם על בית המשפט העליון לא עניינית, אלא נובעת ממניעים פוליטיים או רצון לגמד את בית המשפט. לעיתים בית המשפט עצמו אשם בכך, אבל הניתוב של הביקורת לאפיקים פרסונליים כוחניים אינו טוב לא למערכת ולא לחברה בישראל".
אני דתי?
"כיוון שרבים מהמאבקים שאני מנהל הם נגד הממסד הדתי, לא פעם שואלים אותי אם אני דתי, ואני תמיד אומר ש'אני יהודי'", מספר הכהן. "אני רב בהכשרתי, אבל כל ההגדרות האלה של דתיים רפורמיים, קונסרבטיביים ודתי לייט ודתי פורטה וחילוני ומסורתי - אין להן משמעות בעיניי.
"אם אדם שמגדיר את עצמו 'דתי' עושה מעשה לא מוסרי - בעיניי הוא לא דתי. אחד הדברים הראשונים שקצב עשה בבואו למשכן הנשיא היה להקים בית-כנסת, אבל לצד זה הוא עשה את המעשים שהוא הורשע בהם, כך שאני חושב שהוא לא אדם דתי".
הראיון המלא עם ד"ר אביעד הכהן - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".