שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, גזרה היום (א') עונש של 20 חודשי מאסר בפועל וקנסות בסך 45 אלף שקל כל אחד על אורן סרוסי ואורי בן-נפתלי, בעליה ומנהליה לשעבר של חברת ההשקעות אורנית ניירות ערך, שהורשעו לפני כחודשיים ב-65 עבירות של תרמית בניירות ערך.
על חברת אורנית, שהורשעה בביצוע 23 עבירות של תרמית בניירות ערך, גזרה השופטת קנס בסך 10,000 שקל.
השופטת ציינה בגזר הדין כי הנזק שגרמו סרוסי ובן-נפתלי לציבור המשקיעים הוא גדול מאוד, גם אם הם לא הפיקו רווח אישי כתוצאה מפעילותם האסורה.
"העובדה שנאשם הפיק או לא הפיק רווח מפעולותיו אינה משליכה, בהכרח, על התשובה לשאלה אם גרם נזק במעשיו. שוק ההון מושתת, כידוע, על אמון ציבור המשקיעים בו. בהיעדר אמון - ידירו המשקעים את רגליהם מהשוק. לפיכך, עצם היכולת להשפיע, בקלות יחסית, על שעריהם של ניירות ערך, והעובדה שאנשים אכן עושים מעשים כאלה מעת לעת, היא שגורמת לאבדן אמון בשוק ההון", כתבה השופטת.
לדבריה, "לעניין זה אין זה משנה אם נאשם הצליח להפיק רווח מפעולותיו, כשם שאין זה משנה אם המניפולציה שבוצעה גורמת לתנודה גדולה שבער נייר הערך, או אם העיוות שנוצר בשער הוא עיוות כלפי מעלה או כלפי מטה. כאשר שער הבורסה של נייר הערך אינו משקף כוחות שוק אמיתיים, היצעים וביקושים אמיתיים של משקיעים המבקשים לרכוש את נייר הערך, אלא משקף אינטרסים אחרים, שמטרתם להשפיע על השער עצמו - אז נגרם הנזק".
את הנזק שגרמו סרוסי ובן-נפתלי השוותה השופטת בגזר הדין לנזק שנגרם למסחר בשוק רוכלים, הסובל מ"מכה" של כייסים. "כל כייס אמנם גורם נזק קטן יחסית לקרבנותיו מבין באי השוק, ויש שיגנוב ארנק ריק שלא יצמיח לו רווח כלל. עם זאת, עצם קיומם של כייסים בשוק מהווה מטרד קשה - כספי ואחר - לכלל באי השוק, הן בשל אופיה הפולשני והחבוי של פעולתם, הן בשל הקושי לאתר אותם ולעצרם והן בשל הנזק העקיף שהם גורמים. פעולת הכייסים מטרידה לא רק את מי שסבל בפועל מגניבה, אלא את כלל באי השוק, הנאלצים לשמור כל העת על ארנקיהם פן יכויסו. בסופו של יום, אם לא תמוגר התופעה - עלול הדבר להוביל לשיתוק המסחר בשוק ואף לסגירתו".
לפני כחודשיים, כאמור, הרשיע בית המשפט את סרוסי ואת בן-נפתלי ואת חברת אורנית בעבירות של תרמית בניירות ערך. השופטת ברק-נבו קבעה כי בתקופה שבין 2002-2004 ביצעו סרוסי ובן-נפתלי עסקאות מתואמות בין חשבונות לקוחותיהם לבין חשבון הנוסטרו של אורנית וכן עסקאות בין הלקוחות, ללא ידיעה וללא הרשאה של הלקוחות.
בכך, נקבע, השפיעו הנאשמים על שערי ניירות ערך של חברות אלרן, אפריקה לישראל, DCL וניסקו, זאת תוך ניצול שיטת המסחר לרעה. פעולתם של הנאשמים התאפיינה בריבוי עסקאות שגרמו להעלאת נפח המסחר וקביעת השער לפי רצונם.
בית המשפט הרשיע את סרוסי ובן-נפתלי גם בעבירות של הנעה בתרמית לרכישת ניירות ערך, וקבע כי הנאשמים יצרו בפני ציבור המשקיעים מצגים כוזבים ביחס לשערי ניירות ערך, בהם פעלו בכדי להניע את הציבור לרכוש את ניירות הערך, ובכך לסייע לנאשמים להיפטר מאחזקותיהם.
השופטת ציינה כי מנהל השקעות אינו רשאי לפעול בניירות ערך, כשהוא נמצא משני צדדיה של העסקה.
"אף שהנאשמים כמנהלי תיקים אמורים לשים עצמם במקום כל אחד מלקוחותיהם ולשקול את שיקולי המסחר שלהם", פסקה, "קשה יהיה לשכנע שבתור לקוח א', סברו כי השקעה בנייר ערך מסוים היא כדאית, אך באותה דקה ממש, כשתיפקדו בתור לקוח ב', סברו להיפך, בהיעדר מאפיינים מבחינים ביניהם".
בנוסף הורשעו סרוסי ובן-נפתלי בסיוע לעבירות תרמית שביצע הסוחר הרצל אורשלימי.
התיק נוהל בידי עו"ד עמית בכר מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ונחקר על-ידי מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך.
באי-כוחם של סרוסי ובן-נפתלי, עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג ממשרד דחוח ושות', מסרו בתגובה כי גזר הדין מראה שינוי במדיניות הענישה, ורמזו כי יערערו עליו. "אנחנו מאמינים שיש עילות רבות לערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין", מסרו הסנגורים.