"חלק רואים בסקטור פרטי כנמר טורף שצריך לפגוע בו ומעטים רואים בו כסוס הבריא שמוביל את העגלה. אני אומר לכם שהסקטור הפרטי הוא הסוס שמוביל את הכלכלה. אי אפשר לדבר על כלכל וצדק חברתי בלי שיהיה מישהו שייצר את הערך המוסף בכלכלה - ומי שעושה את זה הוא הסקטור הפרטי". את הדברים האלה אמר היום (ב') רה"מ בנימין נתניהו בוועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס", תוך שהוא מתייחס למחאה החברתית.
לריכוז כל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים 2011 - לחצו כאן
"אנשים חושבים שהכלכלה מתבצעת מאליה", המשיך נתניהו. "הצמיחה העיקרית מתבצעת ע"י הסקטור הפרטי. מי ששוכח את זה יגיע למזרח גרמניה או צפון קוריאה או לתוכניות חומש שעושים חלוקה צודקת ומגיעים לעוני נורא. הרי במאה ה-20 עשו ניסוי בין כלכלות חופשיות לכלכלות לא חופשיות ולמדנו לקח: הכלכלות החופשיות מספקות את צרכי החברה".
נתניהו תקף את מבקריו ואת הקוראים לצדק חברתי ואמר כי אותם אנשים "מדברים רק על איך לחלק את העוגה ולא איך להגדיל אותה. אם אתה עוסק רק בחלוקה, מהר מאוד תישאר רק עם פירורים. אני אומר לכם שאני עוסק בשאלה איך מגדילים את העוגה. אגב, בעוגה צומחת החלוקה יותר טובה".
"סעו לסין כי זה שוק ענק"
נתניהו ציין כי הבעיה של ישראל היום היא ההאטה בצמיחה העולמית: "העוגה שלנו גדלה כשהעולם גדל. אנחנו משק מוטה יצוא ושווקים מרכזיים שלנו לא עומדים לגדול בזמן הקרוב. היכולת שלנו להמשיך לגדול מוטלת בספק אלא אם נעשה כמה דברים חדשים. ומה הדברים החדשים? קודם כל להגיע לשווקים חדשים. שר האוצר יוצא היום להודו בברכתי, הנשיא פרס נסע לאחרונה לווייטנאם בברכתי. אנחנו מדברים על נסיעות לסין על דעתי, ביוזמתי. כל שר שר שרוצה לנסוע לסין אני אומר לו 'סע'. גם לכם אני אומר: סעו לסין. למה? כי זה שוק ענק ואם נקבל ממנו נתח קטן נקבל צמיחה שהיא כל כך חיונית לצרכים שלנו".
נתניהו הדגיש שוב ושוב את השקעות הממשלה בתשתיות - בכל הארץ - והזכיר בין היתר את הקמת בית הספר לרפואה בצפת ("זו מהפכה אדירה") ואת העברת בסיסי צה"ל לנגב, אותם כינה "שני עוגנים חזקים מאוד".
"אנחנו לא עוצרים את דוח טרכטנברג"
רה"מ התייחס למשבר העולמי ואמר שהוא נוצר מ"בזבזנות אדירה, כאילו יש כסף בלי סוף ולוקחים עוד חוב ועוד חוב. אנחנו לא עשינו את זה אבל רבים מדי עשו את זה. אנשים גם הלוו כסף בלי חשבון, ללא בקרה. לקחו טיט מצד אחד והחור גדל ובסוף הספינה שוקעת". הוא ענה לאלה הקוראים להגדיל את הגירעון ואמר להם: "אני אנהג באחריות. היעד שלנו הוא צמיחה וגם לשמור על ההוצאות. זה קשה כי יש הפגנות, דרישות, תקשורת, פוליטיקאים.
ואגב, כולם מפחדים לומר מה שהם חושבים על ראש הממשלה כי זו לא דמוקרטיה פה. ההחלטה הנכונה היא לשלוט בהוצאה. נטפל גם בצרכים החברתיים ואנחנו לא עוצרים את דוח טרכטנברג. העברנו את פרק המיסוי ויש עוד 3-4 פרקים שנעביר בשלושת השבועות הקרובים".
נתניהו חזר שוב ושוב על עיקרון השליטה בהוצאות ואי-הגדלת הגירעון, בניגוד גמור אגב לדרישת שר הביטחון אהוד ברק ודרישות מנהיגי המחאה החברתית בראשות דפני ליף. הוא אותת לברק כשאמר: "למערכת הביטחון יש צרכים אבל היא חייבת להתייעל, וחלק מזה קשור לשקיפות. אנחנו צריכים להגדיל את השקיפות". נתניהו גיבה בכך את שר האוצר יובל שטייניץ והוסיף כי "בשבועות הקרובים נקבל החלטה - אני אומר לא להגדיל את ההוצאה וכן לטפל בביטחון ובטרכטנברג, ואפשר לעשות את זה".
נתניהו הביא כדוגמה את בניית הגדר בגבול ישראל-מצרים שנועדה לטפל בבעיית המסתננים, לה היה חסר תקציב, כמו גם הקמת מתקני קליטה. "החבילה הזו עלתה 630 מיליון שקל. אנחנו ממשלה אחראית - אם אתה נותן אז תיקח גם ממקום אחר. אתה לא יכול לחלק כסף ולומר לעזאזל החשבון. אז באתי לממשלה ואמרתי לשרים שזה צורך לאומי אבל אין יש מאין, אם אנחנו רוצים 630 מיליון אנחנו צריכים לבצע קיצוץ רוחבי. העיקרון החשוב הוא לשלוט בתקציב, ועשינו את זה. נשלים את הגדר הזו תוך פחות משנה".
"הכוח האמיתי שלנו הוא הסקטור הפרטי, היזמות. ממחלק העיתונים ועד איש ההיי-טק, ואגב מחלק העיתונים יכול ביום מן הימים לנהל חברת היי-טק; הרי אני התחלתי כשוטף כלים בארה"ב והגעתי להיות ראש ממשלה".