"אנחנו נמצאים בקשר עם ממשלת קפריסין, לטובת בחינת חיבור שתי המדינות בכבל חשמלי בינינו לבין המקבילים בקפריסין, כדי להגיע בסופו של דבר למצב בו יש תחנת כוח בקפריסין שתגבה אותנו בעת הצורך. במקביל, אנחנו נגבה את התשתיות בקפריסין", את הדברים הללו אמר היום (ב') עוזי לנדאו, שר התשתיות הלאומיות, בוועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס", שנערכה בת"א.
הדברים נאמרו לקראת פאנל "מקורות האנרגיה: מתח גבוה", העוסק בשאלת מחירי האנרגיה והשפעתם על הכלכלה העולמית, וכן בנוגע למקומה של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי לאור תגליות הגז האחרונות.
לריכוז כל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים 2011 - לחצו כאן
בפאנל השתתפו ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית (IEA); ד"ר דיוויד וורמסר, מייסד Delphi Global Analysis Group המתמחה בניתוח סיכונים גיאופוליטיים בדגש על פיתוח אנרגיה; לילנד טייט, נשיא ATP Oil & Gaz corp; ד"ר אדוארד לואיס מורס, ראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה בסיטיגרופ; סולון קסיניס, ראש מחלקת האנרגיה משרד התעשייה, מסחר ותיירות, ממשלת קפריסין; יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים; יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו שותפות גז ונפט. את הפאנל הנחה עמירם ברקת, כתב האנרגיה והתשתיות ב"גלובס".
"גם בעניין יצרני החשמל הפרטיים, מתחילים לראות מעט סדר. אנחנו רוצים ליצור מצב בו בשנת 2020 תעמוד לרשותנו יתירות של 20% בשוק החשמל", המשיך לנדאו. "יתירות זו אינה רק רשת ביטחון, אלא גם תמנע הפסקות חשמל ותאפשר יכולת למכור חשמל לשכנינו".
באשר למשק הגז, אמר: "מדובר באחד מארבעת המשקים העיקריים שיכולים להוביל את ישראל ולהעלותה על דרך מלך חשובה. אנחנו עדים לכניסתה המאסיבית של גז לתחום ייצור החשמל בישראל. כיום 40% מהחשמל בישראל מיוצר על ידי גז, והשקענו בכך מיליארדי דולרים - וגם חסכנו כסף".
"יש התעניינות בין לאומית במאגרי הגז, ואנחנו צריכים לקבוע לנושא מדיניות וגם רגולציה, וכן לאפשר פיתוח של שדות חדשים נוספים", המשיך לנדאו להתייחס לתגליות הגז-נפט שהתגלו באחרונה בחופי ישראל באגן הים התיכון. "ישנה תעשייה כימית שלמה שניתן לפתח על בסיס הגז, נוכל למכור גז לשכנינו - לקפריסין, לאירופה, וכדומה".
"אנחנו עובדים כדי שיהיו יותר מצינור אחד להזרמת הגז, אלא שלושה צינורות לפחות בעתיד הנראה לעין", דברי לנדאו. "אנחנו גם מדברים על כניסות נוספות, דוגמת LNG, שאמורים לאפשר יצוא של הגז בתרחיש של חבלה בצינורות (כמו במצרים), או אסונות טבע דוגמת רעידות אדמה. אנחנו בוחנים כעת כמה מתקני LNG נרצה לבנות כדי ליצא גז, והיכן למקם אותו". לנדאו המשיך להתייחס לאתגר העיקרי בסוגיית הגז, וציין כי היא נוגעת למדיניות בנושא.
באשר לסוגיית המים, ציין לנדאו כי קצב ההתפלה צפוי להתגבר בשנים הקרובות: "מדינת ישראל משתמשת כבר היום ב-6% מהאנרגיה שלה כדי להתפיל מים, ונרצה להגיע לכ-9% נצילות בנושא זה עד שנת 2020. המטרה שלנו היא להגיע ליציבות בשני המשקים הללו - חשמל ומים".
לנדאו הוסיף כי "משק המים כולו הוא אחד העסקים שמדינת ישראל צריכה להמשיך איתו קדימה בשנים הבאות. הדברים שאנחנו מדגישים בתחום זה - בראש ובראשונה, תחום ההתפלה, שאחרי 7 שנות בצורת נהיה רלוונטי במיוחד. אנחנו סובלים ממחסור ממים ומחסור בהתפלה עקב אי-ביצוע החלטות ממשלה. זו מחלה בירוקרטית, וכיום עומדים במצב בו ישראל מתפילה 300 מיליון מטר מעוקב בשנה".
לנדאו סיכם כי "בשנת 2020 נתפיל כ-750 מיליון מטר מעוקב. תפתחו מים בברז בת"א, ורוב הסיכויים שאלה יהיו מים מותפלים".