הפתרון הישראלי לכל משבר כמעט הוא הקמת "ועדה מיוחדת" לטיפול בנושא, אלא שמתברר כי הוועדות הללו אינן מביאות בדרך-כלל לתוצאות שלשמן הוקמו. פרק שלם בדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ב') מוקדש לעבודתן של ועדות פנים-משרדיות ובין-משרדיות במשרדי הבינוי והשיכון, הבריאות והרווחה - ומוכיח שוב את חוסר יעילותן.
המבקר מיכה לינדנשטראוס מצא כי בשנים 2005-2010 הקימו המשרדים שנבדקו כ-650 ועדות או השתתפו בהן, אך הן לא הניבו פתרונות, הן משום שלא התקיימו לבסוף דיונים בהמלצותיהן, או שההמלצות לא יושמו.
כמו כן נמצא כי לעתים מונו ועדות נוספות לטיפול באותו עניין, מבלי שדנו בהמלצות של הוועדות הקודמות. כך, למשל, מאז 1995 הקים משרד הבריאות 5 ועדות שונות שעסקו בקביעת מדיניות שימוש בציוד רפואי חד-פעמי ממוחזר, אך לא דן בהמלצותיהן, למעט באלה של הוועדה האחרונה, שקמה ב-2005, אך גם המלצותיה לא ייושמו.
עוד נמצא כי ב-3 מתוך 9 הנושאים שנבדקו הוועדות הפסיקו את עבודתן בלי שהשלימו אותה ובלי שהגישו המלצות. כך, למשל, בשנת 1999 מינה שר הבריאות את הוועדה הציבורית לבדיקת צמצום העישון ונזקיו, אשר קיימה עשרות ישיבות, אספה מסמכים רבים, שמעה מאות עדויות של מומחים מהארץ ומהעולם - אך לא הגישה דוח המסכם את עבודתה.
ב-2006 הקים המשרד ועדה נוספת לבדיקת הנושא, וזו הגישה טיוטת דוח בלבד. ביוני 2010 הקים מנכ"ל משרד הבריאות עוד ועדה כזאת. מנכ"ל המשרד אישר את המלצותיה, אך רק לאחר סיום ביקורת מבקר המדינה קיבלה הממשלה החלטה בעניין צמצום העישון ונזקיו.
"התנהלות ממני הוועדות לוקה באי-תקינות מינהלית, ויש בה משום התרשלות בטיפול בבעיות שהם עצמם הכירו בחשיבותן ובצורך ליתן להן מענה", כתב המבקר והוסיף: "התנהלות כזאת כרוכה בבזבוז משאבי זמן וכסף".