הלכה נושנה בבתי הדין לעבודה קובעת כי על המעסיקים במשק לנהוג בתום-לב כלפי עובדיהם, לאורך כל מערכת היחסים ביניהם, ובמיוחד כאשר הם מבקשים לסיים את מערכת היחסים שבינם לבין העובדים.
פסק דין חריג שנתן לאחרונה שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, דורי ספיבק, קובע כי גם על העובדים ה"חלשים" מוטלת החובה לסיים את העסקתם אצל מעסיקיהם בתום-לב ובדרך הוגנת.
"גם על עובדים 'חלשים', המבקשים לעבור לעבוד אצל מעסיקים אחרים, מוטלות חובות על-פי דין. גם עליהם מוטלת החובה לסיים את העסקתם אצל מעסיקם הנוכחי בתום-לב", נקבע.
במשך כ-3 שנים עבדה סופיה אזימז'נובה בחברת "חניוני הצלחה" המנהלת חניונים ברחבי הארץ, והועסקה בחניון של החברה במלון "אופטימה" ברמת-גן. בסוף מאי 2009 התפטרה אזימז'נובה מעבודתה, ובהמשך הגישה לבית הדין לעבודה תביעה, בטענה כי התפטרותה נבעה מהתנכלות החברה, שפגעה בתנאי העסקתה. זאת, לדבריה, בשל תביעה שהגיש בעלה, שהועסק אף הוא על-ידי "חניוני הצלחה".
בין היתר טענה העובדת כי החברה החלה לדרוש ממנה לבצע עבודות ניקיון ועיכבה את תשלום שכרה. באמצעות עו"ד פסל מורוז טענה אזימז'נובה כי היא נאלצה להתפטר עקב ההרעה המוחשית בתנאי עבודתה, ולכן היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים.
מנגד טענה החברה, באמצעות עו"ד עופר נתנאל, כי ההתפטרות של אזימז'נובה נבעה מרצונה להיות מועסקת באופן ישיר בידי מלון אופטימה, שהחל להפעיל בעצמו את החניון בו עבדה.
"לא אמרה אמת"
השופט ספיבק קבע כי הוא השתכנע באופן חד-משמעי מכך שגירסתה של "חניוני הצלחה" היא הגירסה הנכונה לגבי נסיבות סיום העסקתה של העובדת, בין היתר מכיוון שהעובדת כלל לא טרחה לציין בכתב התביעה כי היא עברה לעבוד במלון אופטימה, אצל המתחרים של "חניוני הצלחה".
"התובעת התפטרה בפועל, נטשה את עבודתה בלא מתן התראה מוקדמת ועברה לעבוד אצל המתחרים. היא ניסתה לתבוע זכויות ממעסיקה, להן לא הייתה זכאית. היא לא אמרה אמת למעסיקיה, ובהמשך לא אמרה אמת בבית דין זה", קבע השופט.
בסיום פסק הדין כתב השופט דברים ברורים באשר לחומרה שהוא רואה את האופן חסר תום-הלב שבו בחרה העובדת לסיים את עבודתה. "הייתה זו זכותה המלאה של העובדת להתפטר מעבודתה ולעבור לעבוד אצל מעסיק אחר. ברם, גם על עובדים 'חלשים', המבקשים לעבור לעבוד אצל מעסיקים אחרים, מוטלות חובות על-פי דין. גם עליהם מוטלת החובה לסיים את העסקתם אצל מעסיקם הנוכחי בתום-לב", ציין.
למרות שדחה את טענת העובדת ביחס לפיצויי הפיטורים, חייב השופט את "חניוני הצלחה" לשלם לה כ-15 אלף שקל, בגין סכומים שונים שהחברה נותרה חייבת לעובדת בגין תקופת עבודתה.