מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אייל גבאי, מעריך שראש הממשלה יכריע לטובת משרד הביטחון בעימות עם האוצר. "מה לעשות שראש הממשלה מבלה את רוב הזמן עם שר הביטחון ולא עם האוצר", אמר גבאי בדיון בנושא תקציב הביטחון בוועידת גלובס לעסקים.
"המערכת הביטחונית יודעת לעשות פלאים. הכי טוב במסע הפחדה זה הצבא", הוסיף, "הם מקבלים את הסקירה הביטחונית השנתית, את מספר ההרוגים, ותמיד זה הולך לטובת הגדלת ההוצאה. אם הם באים ואומרים שאסד חזק וסוריה מסוכנת - אז צריך להגדיל את ההוצאה. אם הם אומרים שאסד נופל וסוריה מסוכנת, גם צריך להגדיל את ההוצאה".
מנגד, גיבה גבאי את התנהלות האוצר בסוגייה. "האוצר מנהל מלחמה נכונה. הם אומרים שתמיד צריך להילחם כי כל מספר שלא יתנו יהפוך לדרישה הבאה של משרד הביטחון". גבאי סבור כי על הממשלה כולה לקבל החלטה בנושא ומתח ביקורת על התנהלות השרים: "השרים האזרחיים ישנים. אני לא רואה איפה הם בדיון הזה", אמר.
גבאי תקף את בקשת האוצר להגדיל את הגירעון ואמר כי "מי שחי ב'לה לה לנד' שאפשר לנהל את ישראל עם גירעון גדול, הייתי דואג במקומו איך הוא מנהל את כלכלה הבית שלו". לדבריו, "כל המדינות שואפות היום ליחס חוב תוצר קטן. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ליפול. אף אחד לא יעמוד בתור לחלץ אותנו. זה קרה פעם אחת, זה לא יקרה פעם נוספת".
מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל הבהיר כי הוא מתנגד להגדלה בלתי מבוקרת של הגירעון, אם כי לדבריו, "בסוף, גירעון של אחוז לפה או לשם לא משנה את התמונה". לטענתו, "יש עוד הרבה דברים בתקציב הביטחון שלא קשורים לגרעון. צה"ל הוא צבא מאוד עני. בצבא ארה"ב יש צבא נפרד לים וליבשה. אצלנו המערכת בנויה בגנריות, נותנת מענה להמון צרכים", ניסה פרוזנפר לשכנע את עמיתיו שאין מקום בקיצוץ תקציב הביטחון. "אם רוצים לפתור את הבעיות בתקציב המדינה אפשר, אבל צריך למצוא את היצירתיות. איך זה יפתר בסוף? על ידי יצירתיות, צריכים להסתכל על כל התמונה ועל ידי שקיפות".
פרוזנפר סיפר כי ביקש ממשרד האוצר להוציא מתקציב הביטחון את תקציב השב"כ והמוסד. "רוצים שקיפות - אני בעד. תוציאו מתוך התקציב את כל מה שלא קשור. ברגע שאנשים יראו זה יהיה מצויין. תהיה בקרה אחרת", אמר, והוסיף כי לשיטתו של האוצר אסור שזה יקרה. "האוצר הוא זה שהתנגד להצעה", אמר.
בראייתו, הוויכוח בין משרד האוצר לביטחון הוא על שליטה. "הוויכוח הוא על הזזת דברים ממקום למקום. זה ויכוח על שליטה לא על שקיפות", אמר.
ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, הדף את הטענות. "אנחנו לא רוצים שליטה במשרד הביטחון. יש שם אנשים טובים שיודעים לנהל את הביטחון ולהגן על המולדת ומבחינת התפעול של התקציב והיכולת לבצע מכרזים עולה על כל משרד אחר", החמיא להתנהלות המשרד. "אבל אנחנו רוצים שקיפות. גם ועדת טרכטנברג קבעה, גם OECD הציע שתהיה ועדה שתטפל בשיפור המשילות והתפקוד ובקשר שבין המשרדים התפעוליים אנחנו באוצר פתוחים לשינויים", הצהיר כהן.
בין כהן לפרוזנפר פרץ ויכוח על מידת חשיפתו של חשב משרד האוצר המוצב במשרד הביטחון לחומרים. כהן טען כי החשב אינו חשוף כלל לחומרים, ואילו פרוזנפר אמר כי "החשב של הביטחון יושב על מערכת זהה ורואה את כל הנתונים כפי שאושרו בכנסת. יש עוד הרבה פרמטרים אחרים שגם אותם הוא רואה. יש לו את הסמכות הבלעדית לאשר הזמנה או לא". עם זאת, הבהיר פרוזנפר כי "אין סיבה שאיש האוצר יאשר למגד להחליט כך או אחרת".
על סוגיית הגירעון אמר ממלא מקום מנכ"ל האוצר כי "אפשר להגדיל את הגרעון בצורה מבוקרת. אם נגדיל את הגירעון נגדיל את החוב ונשאיר לילדים חוב יותר גובה שהם יצטרכו לשלם יותר ריבית ויצטרכו להוציא פחות על חינוך, אמר. לדבריו, בזכות הורדת החוב, הצליח האוצר להגדיל את תקציבי החינוך, הרווחה והבריאות. "במקום לשלם ריבית אפשר לקחת כסף לתחבורה לרווחה לבריאות", הסביר. "כשיש תקציבים שמגיעים לחינוך הגבוה, לתחבורה לתשתיות, אלה הדברים שמרימים את הצמיחה וגם מתמודדים עם אי שיוויון, יוצרים תעסוקה, נגישות, ואלה הדברים שצריך לשים עליהם את הדגש".
כהן סיפר כי האוצר השקיע בתוכניות תשתיות 150 מיליארד שקל. "זה לוקח את ישראל למקומות אחרים. הדברים האלה המייצרים צמיחה ולהחליט היום להגדיל את התקציב הכסף לא ילך למצמיחה אלא לבזבוזים בשנים הבאות", הוסיף.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי "כל אזרח צריך להיות מודאג מהדרך שבה מתנהל הויכוח על תקציב הביטחון. לא יתכן שהאזרח לא יקבל תשובה ברורה אם יש שומנים או אין. זו אחריות של ראש הממשלה".
מומי דהן הציע להגדיל את ההוצאה ולהקטין את הגירעון. "כרגע ישראל מוציאה על חינוך בריאות ורווחה פחות מכל המדינות המפותחות. זה אומר שאם נגדיל את ההוצאה הזו ונממן אותה באמצעות מיסוי התוצאה תהיה חיובית למרות הפגיעה בתמריצים, אבל בטווח הארוך יהיה חינוך טוב יותר ורווחה,. לדבריו, "הגירעון של ישראל חייב להיות נמוך: המשק בישראל סובל מתנודתיות יותר מכל מקום אחר, ויש סיבות גיאופוליטית המשק פתוח להשפעות מבחוץ. ישראל סובלת בצורה כפולה מההפרעות האלה".