"כל התהליך של מאבק המתמחים היה עקום. המתמחים הם 'חנונים', אבל חיילים שבויים אחרי המפקדים שלהם. מאבק המתמחים היווה הרס לכוח של העובדים ולמשפט. המתמחים שברו את בתי המשפט, נלחמו בארגונם, ובסוף היה ברור שהם לא יצליחו. הם הפסידו, משום שאת הנזק שהם גרמו לעצמם ביחסי עבודה אף אחד לא יוכל לתקן, שלא לדבר על הנזק למערכת הבריאות הציבורית".
את הדברים אמר עו"ד נחום פינברג, שדיבר בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בפאנל מומחים בדיני עבודה, שנשא את הכותרת: "מאבקי עובדים בעידן של פייסבוק, מחאה חברתית ותחרות בין ארגונים", בהנחייתו של כתב העבודה והבריאות של "גלובס", שי ניב.
מטבע הדברים, הדיון התנהל בצלו של מאבק המתמחים ברפואה, שהסתיים באחרונה; חלק מרכזי ממנו הוקדש להשלכותיו על סכסוכי העבודה הקיבוציים בישראל. בין היתר, דנו המשתתפים בשאלה כיצד ניתן למנוע קרע, שנוצר לעתים בין ראשי ארגונים לקבוצות מהעובדים, כפי שקרה באופן בולט במאבק המתמחים.
"פינג-פונג לא טוב"
כפתרון ל"בעיית הנציגות", הציע עו"ד איתי סבירסקי כי גורלם של הסכמים קיבוציים ייקבע באופן דמוקרטי, על ידי כלל העובדים שההסכם חל לגביהם. "אני מציע להביא הסכמים להצבעה. הפרשה של הרופאים מראה את הקושי באיגוד מקצועי, שאין בו דמוקרטיה, ושהדברים נסגרים בו ללא שקיפות. 'כוח לעובדים' טוען כי התנהלות של איגוד מקצועי צריכה להתבצע בשקיפות, ושניהול המו"מ, היציאה לשביתה והחתימה על ההסכם צריכים להיעשות בצורה דמוקרטית, ולעבור אישור של אסיפות העובדים".
הצעתו של סבירסקי זכתה להתנגדות חריפה מצד מרבית משתתפי הפאנל. עו"ד דפנה שמואלביץ' הטיחה בסבירסקי, כי התפיסה של ארגון עובדים דמוקרטי מתנפצת על קרקע המציאות. "התפיסה הדמוקרטית בעייתית - הן בגלל השטח הקיצוני, הן בגלל שמעביד זקוק ל'מבוגר אחראי', שיאסוף את האנשים וייצג מולו. זה בדיוק הרעיון בארגון עובדים יציג.
"לגבי הר"י - הייתה תחושה שמישהו איבד שליטה, ולא יכול היה להגיע להחלטה. לטעמי, הקו צריך לעבור איפשהו באמצע. ראשית, לעשות הצבעה חשאית לפני שביתה, ואז לצאת לדרך ולא לעדכן מתוך המו"מ כי זה מפריע למנהיג לעשות פשרות ולהגיע להחלטות. ה'פינג-פונג' עם השטח לא טוב ליחסי העבודה".
עו"ד פינברג טען כי הצבעה דמוקרטית "לא משנה שום דבר. המיעוט הקולני היה קיים בכל מקרה, ומתמרד נגד החלטת הרוב". עו"ד בטי מצר-לוי אמרה גם היא, כי לא כדאי ללכת "לקיצוניות של דמוקרטיה, שתבוא מתוך העובדים".
לדברי מצר-לוי, הפתרון הנכון לבעיית הנציגות הוא של חתימה על הסכם התנהלות בין נציגי הוועד לבין העובדים בתחילת הדרך. "בסופו של יום, המשא ומתן הקיבוצי יוצר את האיזון. השיטה שאנחנו עובדים איתה בהסתדרות הלאומית, היא שבתחילת הדרך אנחנו חותמים על הסכם התנהלות עם העובדים, ובו אנו קובעים איך המו"מ יתנהל, מתי חותמים וכיוצא באלה'".
עו"ד שי תקן הסביר כי הבעיה הגדולה ביותר במאבקים כמו זה של המתמחים, נעוצה בתיאום ציפיות בין השטח למנהיגים. "התהליך שקרה פה בעייתי מאוד, וזה לא רק לגבי המתמחים, אלא רצף שלם. כך היה גם במאבק העובדים הסוציאליים, במאבק המתמחים ובמאבק הפרקליטים. השטח בעט בהסכם והתחיל מחול שדים של שבירת כללי משחק, מעורבות חזקה של התקשורת, והתוצאה הייתה ש'הזנב מכשכש בכלב'.
"הפער בין הציפייה של השטח לרפורמה, לבין התוצאה של תוספת שכר, גרמה לאופן שבו התנהל המאבק. צריך להיזהר מאוד מפופוליזם. אם היו מצביעים בצורה דמוקרטית על הפעלת שעון נוכחות לרופאים, בחיים לא היה שעון נוכחות - כי זה פשוט לא היה מתקבל. גם היום יש דמוקרטיה, אבל דמוקרטיה של נציגים. חשוב לזכור כי ככול שיורדים יותר לרמת השטח, זה ייקח למקומות קיצוניים יותר, כי השטח תמיד קיצוני.
"המתמחים לא יותר מוסמכים מאידלמן (ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר הר"י - ח.מ), ומונעים מהאינטרס הצר שלהם. המתכון של 'דמוקרטיה בכיכר העיר' לא יעבוד, וכל מי שישב ב'משאים ומתנים' כאלה יודע את זה. לרופאים הייתה מנהיגות לא מנוסה, והאמירות שרק השטח יודע מה טוב אינן נכונות; התפקיד של ארגון עובדים הוא גם לא לתת לשטח להתפרע".
היועצים שולטים
עו"ד טל קרת, שייצגה את המתמחים, הציגה גישה שנוטה יותר לכיוון גישתו של סבירסקי. "לדעתי, יש מקרים חריגים שצריך להגדיר אותם, שבהם צריך לעשות הצבעה בקרב אסיפות העובדים. למשל, כאשר הולכים להסכם קיבוצי לתקופה חריגה, של יותר מ-5 שנים, כן צריך לקבוע בחקיקה שדרוש רוב מיוחס של העובדים כדי לחתום על ההסכם.
"זה פועל בחברות הציבוריות, ואין סיבה שזה לא יפעל גם כאן. חלק ממשבר האמון הקשה, שהתגלה בין המתמחים לבין מי שייצג אותם, היה שהתייחסו אליהם כאל מריונטות. התייחסו אליהם בהתנשאות, כאל ילדים שלא מקשיבים להם. לא כל דבר צריך לצאת מהמשא ומתן, אבל צריך לשתף את קבוצות המיעוט בתוך הארגונים.
"הדרך היחידה של קבוצות מיעוט שלא אוהבות את ההסכם, זה להתפטר ולעזוב. קרה מה שקרה, ולא כדאי להתעלם מכך. בעתיד, ראוי לזהות את הקבוצות שיש להם אינטרסים, לשמוע אותן ולשתף אותן בתהליך".
סוגיה בעייתית נוספת שהציף מאבק המתמחים, לבד מבעיית הנציגות, הייתה המעורבות העצומה של יועצי תקשורת ויועצים אסטרטגיים בסכסוכי עבודה. את האסטרטגיה של המתמחים הוביל יועץ התקשורת רונן צור; מנגד, גם האוצר זכה במהלך הסכסוך לייעוץ תקשורתי צמוד, של משרד דן-אורן.
עו"ד פינברג הצהיר כי רונן צור ניהל, הלכה למעשה, את מאבק המתמחים, וטען כי מדובר בתופעה בעייתית ביותר. "כיום, בלי יועץ תקשורת לא נכנסים למאבקי עבודה. התקשורת קובעת מי ינצח במאבק. זו בעיה קשה מאוד, כי יועצי התקשורת לוקחים את המאבקים למקומות אחרים. כך למשל, יש יועצי תקשורת שהמנטרה שלהם היא לפגוע בקודקוד של המעביד. גם במשא ומתן החשאי ובחדר הסגור, יועץ התקשורת כבר אומר מה לעשות".
עו"ד קרת השיבה לעו"ד פינברג ואמרה כי "לא אני ולא רונן צור היינו שותפים בהחלטות של המתמחים. אנחנו היינו היועצים - והמתמחים המחליטים. רונן צור הוא גם יועץ אסטרטגי, ולא רק יועץ תקשורת. למעשה, מי שדחף לסיים את המשא ומתן הנוכחי ולא להתלהם, היו אני ורונן צור".
עו"ד שמואלביץ סיכמה את הסוגיה: "התקשורת היא עובדה קיימת, ויש לה יתרון אדיר. היא שמה את הזרקור על דברים שלעתים לא מודעים להם, כמו למשל במקרה של מפעל 'ויטה פרי גליל', שבו התקשורת צבעה את הסיפור והאירה אותו.
"מצד שני, התקשורת מתעדת. עובדים שמתפרעים כבר לא יכולים לטעון שהם לא עשו זאת. כך, במאבק של עובדי הרכבת (שבו ייצגה שמואלביץ' את חברת רכבת ישראל - ח.מ) הסרטונים (של העובדים המתפרעים - ח.מ) מ'יו טיוב' חסכו לי עבודה רבה מאוד".
שולחן עגול
"מאבקי עובדים בעידן הפייסבוק, מחאה חברתית ותחרות בין ארגונים"
מנחה:
שי ניב, כתב העבודה והבריאות של "גלובס"
משתתפים:
עו"ד בטי מצר-לוי, סמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית
עו"ד איתי סבירסקי, ממייסדי ארגון "כוח לעובדים"
עו"ד נחום פינברג, שותף, נ. פינברג ושות'
עו"ד טל קרת, שותפה במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות'
עו"ד דפנה שמואלביץ', שותפה במשרד רובין-שמואלביץ'
עו"ד שי תקן, שותף במשרד פישר בכר ושות', לשעבר היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית