גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארדן: 40% מהתחלות הבנייה תוך שנתיים - "ירוקות"

ירוק אמיתי או גימיק שיווקי, תקן וולונטרי או חוק מחייב, 6% תוספת לעלויות או תשומת לב תכנונית בלבד ■ פאנל בנייה ירוקה, שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים, בדק עד כמה אנחנו באמת ירוקים

גם בישראל כבר יש תקן מקיף לבנייה ירוקה, המתכתב עם התקנים הבינלאומיים. הוא הושק לפני כחמישה חודשים על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים והוא מהווה שדרוג והרחבה של התקן הקודם, 5281. אבל היום, התקן החדש, בעל חמש דרגות האיכות, הוא וולונטרי, לא רשמי ולא מחייב. האם הבנייה הירוקה, שחברות קבלניות מרבות לספר לנו עלייה בהודעותיהן על הפרויקטים החדשים שלהן, תהפוך למשהו אמיתי או שתישאר ברמת השיווק, השלטים והסיסמאות?

בפאנל שולחן עגול שעסק בנושא הבנייה הירוקה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ניסו בשבוע שעבר להשיב על שאלות אלה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שורץ, נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, ואדריכל הבנייה הירוקה, ד"ר יוסי קורי.

"שינוי הרגלים"

מתי נעבור משלב הסיסמאות לשלב הביצוע? לדברי השר גלעד ארדן, "הבנייה הירוקה, כמו הרבה נושאים סביבתיים אחרים, היא לא נושא פשוט. אנחנו מדברים פה על שינוי הרגלים מוחלט של כל השחקנים - האדריכלים, הקבלנים והקונים. צריך לשנות את הביקושים. יכול להיות שהתחילו לדבר על זה כבר לפני כמה שנים, אבל אם הציפייה הייתה שתוך שנה-שנתיים השוק ישתנה, זו לא הייתה ציפייה ריאלית. זהו תהליך שגם בעולם לוקח שנים - שינוי הנורמות של אנשי המקצוע בתחום, יצירת ביקושים, וגם לממשלות לוקח זמן להפנים את היתרונות שביישום תקן הבנייה הירוקה. כל אחד שרצה לעשות 'גרין ווש' הוציא הודעה שהבניין שהוא משווק כרגע הוא בניין ירוק או שכונה ירוקה, כי התקן היה עד כה שנוי במחלוקת.

"השקנו את התקן החדש לפני חמישה חודשים ועכשיו החובה שלנו היא לפעול להטמעתו. אם בעבר דיברנו על 10 מבנים שאושרו לפי התקן הירוק, היום כבר יש 70 מבנים כאלה שעומדים בתור לאישור. דבר אחד בוודאי נעשה, והוא לעקוב אחר פרסומים של קבלנים שיציגו עצמם לציבור, ונאמר זאת בצורה מאוד ברורה: אם יש לך תקן, הבניין הוא ירוק, אבל אם אין לך תקן, הבניין לא ירוק ואתה מטעה את הציבור".

נסים בובליל: "אני לא אוהב את זה שאמרת שיש כאלה שעושים 'כאילו' בנייה ירוקה. אני חושב שזה אינטרס של כולם שזה יהיה על השולחן, גם אם אנשים עושים רק חלקים מהתקן. אני חושב שהחשיפה והרצון של אנשים להיות ירוקים, זה הדבר החשוב ביותר, וזו תחילת הדרך".

- ואולי נכון להפוך את התקן לחוק מחייב?

בינת שורץ: "זו שאלה מאוד כבדה, כי רגולציה נכון לעשות כשיש כשל שוק. אבל כאן לא אמור להיות כשל שוק. הקונה אמור לרצות את זה כי זה חוסך לו בהוצאות. המוכר, היזם, אמור לרצות את זה כי זה אמור, לפי הפרסומים, להיות לא יותר מדי יקר, זה ייצור לו תשומת לב ויביא לו יותר קונים, וזה ממתג אותו. אין כשל שוק, רגולציה לא צריכה להתערב.

תקן הוא הדבר הנכון. זהו תקן חכם וכלי רך שאפשר להשתמש בו. הוא משאיר שיקול דעת למתכנן לפי המצב הספציפי של הבניין בתוך הרקמה העירונית ולפי מיקומו. אני חושבת שצריך לתת לשוק הזדמנות לבצע בנייה ירוקה בלי להכביד עליו בעוד רגולציה".

ארדן: "אני לא מסכים עם האמירה שאין כשל שוק. בעיניי, יש כשל שוק - לא כשל שוק ריאלי, אבל כשל שוק בתודעה, כשהציבור לא מבין עדיין למה צריך לשלם על בנייה ירוקה שליש אחוז יותר. לא משנה אם זה עולה חצי אחוז, חמישה או עשרה אחוז יותר. הציבור עדיין לא מכיר את הנושא ולא מודע ליתרונות של הבנייה הירוקה כמוצר טוב יותר".

נחום חופרי: "ברעננה הוועדה המקומית החליטה שכל בית חדש שייבנה בעיר יהיה לפי תקן ירוק, ואנחנו עומדים לאמץ את זה גם בתמ"א 38 (בניינים המחוזקים מפני רעידות אדמה ונהנים מתוספת קומות ודירות כתמריץ). אחרי שתרתי את הארץ וראיתי 'גרין וושינג' בכל מיני מקומות, אמרתי 'אצלנו לא יהיה גרין וושינג. אנחנו נעשה ירוק'. אנחנו עובדים לפי התקן עכשיו ואצלנו נבנים 33 בניינים לפיו. אלה 33 מתוך ה-70 בארץ שנמצאים בתהליך לקבל את התקן".

בובליל: "זו חוכמה מאוד קטנה לעשות בנייה ירוקה ברעננה. זה יותר קשה בדימונה, כי אתה מבין שבנייה ירוקה עם התקנים משמעותה 3%-6% תוספת לעלות הבנייה. ברעננה ניתן לעשות את זה כי מחיר הדירות הוא כזה והלקוחות שלך הם כאלו שישלמו את ה-3%-4% הנוספים. בשנים האחרונות התקנים במדינת ישראל עולים לדייר כ-16% מעלות הבנייה, אז צריך לחשוב מה אנחנו רוצים. גם אתה ארדן, כשר, ער למצוקת הדיור ולקשיים של הזוגות הצעירים להגיע לדירה. אז צריך לעשות את האיזונים כך שהתקנים יהיו טובים, שהבנייה תהיה יותר נכונה, אבל מצד שני שזה יהיה בהישג יד לזוגות הצעירים.

"דיליי של עשור"

"במקומות שבהם האוכלוסייה היא חזקה יותר, ברור שאחוז ההשקעה בתקן הירוק מכלל הבנייה הוא נמוך יותר. לכן, באזורים כמו רעננה והרצליה אנחנו נמשיך לראות בנייה ירוקה, אבל ככל שנלך לאזורים שמחיר הדירה הוא מיליון עד 1.2 מיליון שקל, נראה שהבנייה הירוקה תלך ותתמעט, מפני ש-3% מתוך מיליון שקל לזוג צעיר ולקבלן שיצטרך להשית את זה על הרוכש, מהווים חסם רכישה".

ארדן: "עובדה שאתה רואה היום חברות מובילות במשק, כמו שיכון ובינוי וחנן מור, שמקבלות על עצמן את התקן החדש, והן לא בונות רק ברעננה ובכפר סבא, אלא גם בחדרה, יבנה וכרמיאל. יהיה טוב יותר ככל שהציבור יבין, ודווקא במקומות פריפריאליים, שבנייה ירוקה מפחיתה את העלויות השוטפות של אחזקת הדירה ושהם מקבלים מוצר משודרג, טוב ונעים יותר".

ד"ר יוסי קורי: "בסוף זה הרי מגיע ללקוח ולאדריכל, ושם נסגרים העניינים. עמידה בתקן לחלוטין לא כרוכה בנושא עלויות הבנייה ואסור לכרוך אותה בעלויות. ברגע שאתה עומד בתקן ירוק אתה יכול לעשות תכנון פסיבי שלא עולה שקל אחד יותר. אתה יכול לחסוך המון כסף וזו הנקודה הקריטית. העמידה בתקן ירוק היא הכרחית בעידן שאליו אנחנו נכנסים. המשרד להגנת הסביבה באמת עשה צעד ענק ברגע שהושק תקן שפועל לפי הסטנדרטים של התקנים הבינלאומיים, אבל אני חושב שצריך ללכת אפילו רחוק יותר. במקום לראות מה קורה בעולם ולחקות זאת אצלנו ב'דיליי' של 10 שנים, אני מציע לבוא ולהגיד שאנחנו בעוד שלוש שנים הופכים את העמידה בתקן הירוק לחובה, ואני מזכיר שזה לא כרוך בעלויות בהכרח. אם נדע שאנחנו המדינה הראשונה שבה הבנייה הירוקה היא חובה, זה יביא תנופה לתחום ויהפוך למשהו הרבה יותר היי-טקי ומתקדם, אחרת יהיו לנו רק עוד 20-30 אלף מבנים ירוקים, שזו טיפה בים".

- גם תמריצי מס הם דרך לעודד בנייה ירוקה.

ערן יעקב: "ניסינו שלוש שנים לבחון הטבה לבנייה הירוקה, אבל תמכנו ודרשנו שיהיה תקן חדש ורציני יותר. כרגע, ככל שיש תקן, מטרתנו היא לתמוך בתקן הזה גם בהטבות מס. הכוונה היא להטבות מס בתקופה שבה התקן בחיתולים, בתקופה בה הוא וולונטרי, וזו לא הטבה לעולם. בשלב המאוחר יותר, בסופו של תהליך, התקן אמור להיות מנדטורי, חובה. עד לשלב שבו התקן לבנייה ירוקה יהיה חובה נכון שיעמדו על הפרק הטבות כמו מס רכישה על הקרקע, שעוד על 5%, וזה יעמוד לבחינה. אופרטיבית, זו אחת החלופות, וצריך לבחון איך לעשות זאת".

"עירוב שימושים"

קורי: "אני רוצה להבין למה אנחנו צריכים לתת תמריץ למי שהולך לבנות טוב ונכון. החשיבה צריכה להיות שמי שלא עומד בתקן ישלם מס".

ארדן: "שלא יובן לא נכון. היעד שלנו במשרד הוא בוודאי להפוך את התקן למנדטורי ומחייב עם השנים".

יש משהו מעט בעייתי בהגדרת בניינים, גם צמודי קרקע, כירוקים, כשתכנון הסביבה כולה, הצפיפות, ריכוז האוכלוסין וכו', חשובים בהרבה.

שורץ: "אין ספק שמדינת ישראל צריכה להתייחס לעצמה כאל סוג של מרחב מעוייר אחד איכותי, גדול, שיש בו חייצים של פארקים ושטחים פתוחים, אבל המהות היא עירונית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתייחס לאזור שבין חיפה, נצרת, ירושלים, באר שבע וגוש דן, כאל איזשהו מרחב שיש בו יותר מאשר מרחב מעוייר. הכי חשוב בעיניי זה צמצום הזמן והאנרגיות שאנשים משקיעים היום בנסיעות, מה שפוגע מאוד באיכות החיים".

ארדן: "חובתנו היא גם להשיק את התקן לשכונה הירוקה, מה שעד היום לא הושק, כי התקן הנוכחי מדבר על בניינים".

בובליל: "הייתי רוצה לראות יותר בניינים עם עירוב שימושים. במקום לדאוג כל הזמן להגדיל את מערך התחבורה, מדוע לא מאפשרים עירוב שימושים ברוב מרכזי הערים? מדוע אין בניינים שישמשו בחלקם למשרדים, בחלקם למגורים ובחלקם לשימושים מסחריים? כך אדם לא יצטרך לנסוע שעה וחצי להגיע לכל מקום ולחכות לרכבת שמתעכבת. אני חושב שהרבה יותר נעים יהיה לכולנו אם נרד במעלית וניכנס למשרד. הדברים האלה נעשים בעולם ואני חושב שזו בנייה ירוקה קלאסית".

- מהו היעד מבחינתך להיקף הבנייה הירוקה בישראל בתוך מספר שנים?

ארדן: "אני משתדל להיות אחראי בהערכות שלי. אין לי שום דרך לתת מספרים, אבל אני יכול להגיד שאם בעוד שנתיים מהיום התחלות הבנייה לא יהיו כאלה שלפחות 40% מהשוק הן התחלות בנייה לפי התקן הירוק, אז זה בהחלט יהיה די כישלון בשבילנו. אני מקווה להגיע ליותר מזה, אבל אני אומר שזהו יעד מינימלי לעוד שנתיים מהיום. גם אנחנו כממשלה צריכים לעשות את העבודה ואני חושב שגם הקבלנים והאדריכלים רואים היטב מה שקורה בעולם".

עוד כתבות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים; מניית אינטל מזנקת ב-24%

אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר, במסגרת שיתוף פעולה בתחום השבבים ושרתי הענן - אינטל מזנקת בכ-30% ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר מזנק בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר