גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארדן: 40% מהתחלות הבנייה תוך שנתיים - "ירוקות"

ירוק אמיתי או גימיק שיווקי, תקן וולונטרי או חוק מחייב, 6% תוספת לעלויות או תשומת לב תכנונית בלבד ■ פאנל בנייה ירוקה, שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים, בדק עד כמה אנחנו באמת ירוקים

גם בישראל כבר יש תקן מקיף לבנייה ירוקה, המתכתב עם התקנים הבינלאומיים. הוא הושק לפני כחמישה חודשים על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים והוא מהווה שדרוג והרחבה של התקן הקודם, 5281. אבל היום, התקן החדש, בעל חמש דרגות האיכות, הוא וולונטרי, לא רשמי ולא מחייב. האם הבנייה הירוקה, שחברות קבלניות מרבות לספר לנו עלייה בהודעותיהן על הפרויקטים החדשים שלהן, תהפוך למשהו אמיתי או שתישאר ברמת השיווק, השלטים והסיסמאות?

בפאנל שולחן עגול שעסק בנושא הבנייה הירוקה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ניסו בשבוע שעבר להשיב על שאלות אלה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שורץ, נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, ואדריכל הבנייה הירוקה, ד"ר יוסי קורי.

"שינוי הרגלים"

מתי נעבור משלב הסיסמאות לשלב הביצוע? לדברי השר גלעד ארדן, "הבנייה הירוקה, כמו הרבה נושאים סביבתיים אחרים, היא לא נושא פשוט. אנחנו מדברים פה על שינוי הרגלים מוחלט של כל השחקנים - האדריכלים, הקבלנים והקונים. צריך לשנות את הביקושים. יכול להיות שהתחילו לדבר על זה כבר לפני כמה שנים, אבל אם הציפייה הייתה שתוך שנה-שנתיים השוק ישתנה, זו לא הייתה ציפייה ריאלית. זהו תהליך שגם בעולם לוקח שנים - שינוי הנורמות של אנשי המקצוע בתחום, יצירת ביקושים, וגם לממשלות לוקח זמן להפנים את היתרונות שביישום תקן הבנייה הירוקה. כל אחד שרצה לעשות 'גרין ווש' הוציא הודעה שהבניין שהוא משווק כרגע הוא בניין ירוק או שכונה ירוקה, כי התקן היה עד כה שנוי במחלוקת.

"השקנו את התקן החדש לפני חמישה חודשים ועכשיו החובה שלנו היא לפעול להטמעתו. אם בעבר דיברנו על 10 מבנים שאושרו לפי התקן הירוק, היום כבר יש 70 מבנים כאלה שעומדים בתור לאישור. דבר אחד בוודאי נעשה, והוא לעקוב אחר פרסומים של קבלנים שיציגו עצמם לציבור, ונאמר זאת בצורה מאוד ברורה: אם יש לך תקן, הבניין הוא ירוק, אבל אם אין לך תקן, הבניין לא ירוק ואתה מטעה את הציבור".

נסים בובליל: "אני לא אוהב את זה שאמרת שיש כאלה שעושים 'כאילו' בנייה ירוקה. אני חושב שזה אינטרס של כולם שזה יהיה על השולחן, גם אם אנשים עושים רק חלקים מהתקן. אני חושב שהחשיפה והרצון של אנשים להיות ירוקים, זה הדבר החשוב ביותר, וזו תחילת הדרך".

- ואולי נכון להפוך את התקן לחוק מחייב?

בינת שורץ: "זו שאלה מאוד כבדה, כי רגולציה נכון לעשות כשיש כשל שוק. אבל כאן לא אמור להיות כשל שוק. הקונה אמור לרצות את זה כי זה חוסך לו בהוצאות. המוכר, היזם, אמור לרצות את זה כי זה אמור, לפי הפרסומים, להיות לא יותר מדי יקר, זה ייצור לו תשומת לב ויביא לו יותר קונים, וזה ממתג אותו. אין כשל שוק, רגולציה לא צריכה להתערב.

תקן הוא הדבר הנכון. זהו תקן חכם וכלי רך שאפשר להשתמש בו. הוא משאיר שיקול דעת למתכנן לפי המצב הספציפי של הבניין בתוך הרקמה העירונית ולפי מיקומו. אני חושבת שצריך לתת לשוק הזדמנות לבצע בנייה ירוקה בלי להכביד עליו בעוד רגולציה".

ארדן: "אני לא מסכים עם האמירה שאין כשל שוק. בעיניי, יש כשל שוק - לא כשל שוק ריאלי, אבל כשל שוק בתודעה, כשהציבור לא מבין עדיין למה צריך לשלם על בנייה ירוקה שליש אחוז יותר. לא משנה אם זה עולה חצי אחוז, חמישה או עשרה אחוז יותר. הציבור עדיין לא מכיר את הנושא ולא מודע ליתרונות של הבנייה הירוקה כמוצר טוב יותר".

נחום חופרי: "ברעננה הוועדה המקומית החליטה שכל בית חדש שייבנה בעיר יהיה לפי תקן ירוק, ואנחנו עומדים לאמץ את זה גם בתמ"א 38 (בניינים המחוזקים מפני רעידות אדמה ונהנים מתוספת קומות ודירות כתמריץ). אחרי שתרתי את הארץ וראיתי 'גרין וושינג' בכל מיני מקומות, אמרתי 'אצלנו לא יהיה גרין וושינג. אנחנו נעשה ירוק'. אנחנו עובדים לפי התקן עכשיו ואצלנו נבנים 33 בניינים לפיו. אלה 33 מתוך ה-70 בארץ שנמצאים בתהליך לקבל את התקן".

בובליל: "זו חוכמה מאוד קטנה לעשות בנייה ירוקה ברעננה. זה יותר קשה בדימונה, כי אתה מבין שבנייה ירוקה עם התקנים משמעותה 3%-6% תוספת לעלות הבנייה. ברעננה ניתן לעשות את זה כי מחיר הדירות הוא כזה והלקוחות שלך הם כאלו שישלמו את ה-3%-4% הנוספים. בשנים האחרונות התקנים במדינת ישראל עולים לדייר כ-16% מעלות הבנייה, אז צריך לחשוב מה אנחנו רוצים. גם אתה ארדן, כשר, ער למצוקת הדיור ולקשיים של הזוגות הצעירים להגיע לדירה. אז צריך לעשות את האיזונים כך שהתקנים יהיו טובים, שהבנייה תהיה יותר נכונה, אבל מצד שני שזה יהיה בהישג יד לזוגות הצעירים.

"דיליי של עשור"

"במקומות שבהם האוכלוסייה היא חזקה יותר, ברור שאחוז ההשקעה בתקן הירוק מכלל הבנייה הוא נמוך יותר. לכן, באזורים כמו רעננה והרצליה אנחנו נמשיך לראות בנייה ירוקה, אבל ככל שנלך לאזורים שמחיר הדירה הוא מיליון עד 1.2 מיליון שקל, נראה שהבנייה הירוקה תלך ותתמעט, מפני ש-3% מתוך מיליון שקל לזוג צעיר ולקבלן שיצטרך להשית את זה על הרוכש, מהווים חסם רכישה".

ארדן: "עובדה שאתה רואה היום חברות מובילות במשק, כמו שיכון ובינוי וחנן מור, שמקבלות על עצמן את התקן החדש, והן לא בונות רק ברעננה ובכפר סבא, אלא גם בחדרה, יבנה וכרמיאל. יהיה טוב יותר ככל שהציבור יבין, ודווקא במקומות פריפריאליים, שבנייה ירוקה מפחיתה את העלויות השוטפות של אחזקת הדירה ושהם מקבלים מוצר משודרג, טוב ונעים יותר".

ד"ר יוסי קורי: "בסוף זה הרי מגיע ללקוח ולאדריכל, ושם נסגרים העניינים. עמידה בתקן לחלוטין לא כרוכה בנושא עלויות הבנייה ואסור לכרוך אותה בעלויות. ברגע שאתה עומד בתקן ירוק אתה יכול לעשות תכנון פסיבי שלא עולה שקל אחד יותר. אתה יכול לחסוך המון כסף וזו הנקודה הקריטית. העמידה בתקן ירוק היא הכרחית בעידן שאליו אנחנו נכנסים. המשרד להגנת הסביבה באמת עשה צעד ענק ברגע שהושק תקן שפועל לפי הסטנדרטים של התקנים הבינלאומיים, אבל אני חושב שצריך ללכת אפילו רחוק יותר. במקום לראות מה קורה בעולם ולחקות זאת אצלנו ב'דיליי' של 10 שנים, אני מציע לבוא ולהגיד שאנחנו בעוד שלוש שנים הופכים את העמידה בתקן הירוק לחובה, ואני מזכיר שזה לא כרוך בעלויות בהכרח. אם נדע שאנחנו המדינה הראשונה שבה הבנייה הירוקה היא חובה, זה יביא תנופה לתחום ויהפוך למשהו הרבה יותר היי-טקי ומתקדם, אחרת יהיו לנו רק עוד 20-30 אלף מבנים ירוקים, שזו טיפה בים".

- גם תמריצי מס הם דרך לעודד בנייה ירוקה.

ערן יעקב: "ניסינו שלוש שנים לבחון הטבה לבנייה הירוקה, אבל תמכנו ודרשנו שיהיה תקן חדש ורציני יותר. כרגע, ככל שיש תקן, מטרתנו היא לתמוך בתקן הזה גם בהטבות מס. הכוונה היא להטבות מס בתקופה שבה התקן בחיתולים, בתקופה בה הוא וולונטרי, וזו לא הטבה לעולם. בשלב המאוחר יותר, בסופו של תהליך, התקן אמור להיות מנדטורי, חובה. עד לשלב שבו התקן לבנייה ירוקה יהיה חובה נכון שיעמדו על הפרק הטבות כמו מס רכישה על הקרקע, שעוד על 5%, וזה יעמוד לבחינה. אופרטיבית, זו אחת החלופות, וצריך לבחון איך לעשות זאת".

"עירוב שימושים"

קורי: "אני רוצה להבין למה אנחנו צריכים לתת תמריץ למי שהולך לבנות טוב ונכון. החשיבה צריכה להיות שמי שלא עומד בתקן ישלם מס".

ארדן: "שלא יובן לא נכון. היעד שלנו במשרד הוא בוודאי להפוך את התקן למנדטורי ומחייב עם השנים".

יש משהו מעט בעייתי בהגדרת בניינים, גם צמודי קרקע, כירוקים, כשתכנון הסביבה כולה, הצפיפות, ריכוז האוכלוסין וכו', חשובים בהרבה.

שורץ: "אין ספק שמדינת ישראל צריכה להתייחס לעצמה כאל סוג של מרחב מעוייר אחד איכותי, גדול, שיש בו חייצים של פארקים ושטחים פתוחים, אבל המהות היא עירונית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתייחס לאזור שבין חיפה, נצרת, ירושלים, באר שבע וגוש דן, כאל איזשהו מרחב שיש בו יותר מאשר מרחב מעוייר. הכי חשוב בעיניי זה צמצום הזמן והאנרגיות שאנשים משקיעים היום בנסיעות, מה שפוגע מאוד באיכות החיים".

ארדן: "חובתנו היא גם להשיק את התקן לשכונה הירוקה, מה שעד היום לא הושק, כי התקן הנוכחי מדבר על בניינים".

בובליל: "הייתי רוצה לראות יותר בניינים עם עירוב שימושים. במקום לדאוג כל הזמן להגדיל את מערך התחבורה, מדוע לא מאפשרים עירוב שימושים ברוב מרכזי הערים? מדוע אין בניינים שישמשו בחלקם למשרדים, בחלקם למגורים ובחלקם לשימושים מסחריים? כך אדם לא יצטרך לנסוע שעה וחצי להגיע לכל מקום ולחכות לרכבת שמתעכבת. אני חושב שהרבה יותר נעים יהיה לכולנו אם נרד במעלית וניכנס למשרד. הדברים האלה נעשים בעולם ואני חושב שזו בנייה ירוקה קלאסית".

- מהו היעד מבחינתך להיקף הבנייה הירוקה בישראל בתוך מספר שנים?

ארדן: "אני משתדל להיות אחראי בהערכות שלי. אין לי שום דרך לתת מספרים, אבל אני יכול להגיד שאם בעוד שנתיים מהיום התחלות הבנייה לא יהיו כאלה שלפחות 40% מהשוק הן התחלות בנייה לפי התקן הירוק, אז זה בהחלט יהיה די כישלון בשבילנו. אני מקווה להגיע ליותר מזה, אבל אני אומר שזהו יעד מינימלי לעוד שנתיים מהיום. גם אנחנו כממשלה צריכים לעשות את העבודה ואני חושב שגם הקבלנים והאדריכלים רואים היטב מה שקורה בעולם".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

וול סטריט ננעלה בעליות; ברודקום השילה כ-300 מיליארד דולר משוויה

דאו ג'ונס וראסל 2000 ננעלו בשיא ●  ברודקום צללה - צמיחה של 143% לא הספיקה כדי להרשים את השוק ● לקראת דוח התעסוקה מחר, מספר הבקשות לדמי אבטלה ברמה הגבוהה ביותר מזה ארבעה חודשים ● הביטקוין המשיך לדמם, איבד כחצי משוויו מאז השיא ● תשואות האג"ח ירדו ומחירי הנפט ירדו

פגיעת רחפן במוצב שומרה, סוף אפריל / צילום: Reuters, Anadolu

מומחים סבורים: חיזבאללה איבד את הבייס - ולא מוצא את מקומו במפה הפוליטית החדשה

צה"ל מעריך שמבצע "חיצי הצפון" הותיר את חיזבאללה עם שבריר מיכולותיו, אך נראה שהאיום הגדול ביותר עליו כעת הוא פנים־לבנוני ● מול דעת קהל עוינת, ממשל שדורש מונופול על הנשק וצניחה בתמיכת השיעים, מומחים מאמינים שהארגון משתמש בהסלמה בצפון כדי לייצר נרטיב של הצלחה ● כך מנסה חיזבאללה לפוצץ את המגעים המדיניים - ולשרוד פוליטית בכל מחיר

פרויקט פינוי בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה

הפרויקטים יחכו: התיקון לחוק שביקש לעשות סדר בהיטלי ההשבחה הצית מחלוקות חדשות

תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה נועד לעודד מימוש של תוכניות התחדשות עירונית באמצעות יצירת ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בעקבות הפרויקט ● אלא שבפועל רשויות שונות מפרשות את החוק באופן שונה, מה שמעקר את התיקון מתוכן ומחזיר את היזמים לוועדות הערר ולבתי המשפט

אילוסטרציה: Shutterstock

מדד S&P 500 עשה מהלך שנראה רק ארבע פעמים מאז מלחמת העולם השנייה

ה-S&P 500 רשם באפריל ובמאי זינוק דו־חודשי של מעל 16% - מה שלפי דויטשה בנק קרה ארבע פעמים בלבד מאז מלחמת העולם השנייה ● בשלושה ממקרים אלו, זה היה כששוק המניות האמריקאי התאושש ממיתון, אך במקרה שנותר זה היה לקראת "יום שני השחור" ב-1987, אז הדאו ג'ונס וה-S&P 500 צללו במעל 20% ביום אחד

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב סגרה שבוע אדום בעליות

ת"א 90 עלה ב-0.5% ● ירידות באירופה ובחוזים בניו יורק ● החל המסחר בחברה הבטחונית בגירה, ההנפקה הביטחונית הגדולה ביותר בשנים האחרונות ● יצרנית הדבש הקטנה שזינקה ● השקל ברצף הירידות הארוך מזה כשנה, 2.9 שקלים לדולר ● הביטקוין משלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט ● דוח התעסוקה בארה"ב היום: צפי לתוספת של 80 אלף משרות בלבד

''10%-5% בהייטק עלולים למצוא עצמם בלי עבודה השנה''

לחיות מדמי אבטלה של 13 אלף שקל: מאחורי הטלטלה בהייטק

גל הפיטורים בהייטק מאיים לשלוח אלפים לבתיהם ● הסיבה הרשמית שהציגו רוב החברות היא מהפכת ה־AI, אלא שבתעשייה יש מי שחושב שזה רק תירוץ ● העובדים שנשארו מתארים היסטריה ומומחים מעריכים שזו רק ההתחלה, אבל לא כולם מתרגשים: "כל תחום חדש מייצר עבודה, לא רק לוקח"

סקוט מוריסון / צילום: Reuters, Darrian Traynor ו־Jonathan Ernst

ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "היחסים עם ישראל בצניחה חופשית"

האיש שהנהיג את אוסטרליה בקדנציה הקודמת מבכה את הידרדרות הקשר עם ישראל ("היחסים בצניחה חופשית"), מצר על השנאה הגואה ("שינוי מדיניות יצר רישיון לאנטישמיות") ומתוסכל מעצימת העיניים ● הוא מודה שמדיניות ההגירה באוסטרליה נשחקה, ומוצא פרטנר אצל טראמפ: "עם ביידן יכולת לחזות איך דברים יטופלו. אצל טראמפ זה לא עבד, כי הוא מבקש לשבש מערכות"

ברלין. 85% מתושבי העיר שוכרים דירות / צילום: Shutterstock

"יש לי עשרות דירות למכירה ואף אחד לא מתקשר": מה קורה בשוק בברלין

אחרי שנות גאות, שוק הנדל"ן בברלין מדשדש עם ירידת מחירים של כ–15% בשנתיים האחרונות ● רגולציה קשוחה וחשש מהבחירות בספטמבר מובילים להצפת השוק בנכסים של משקיעים זרים, בעוד העירייה מחריפה את האכיפה נגד חריגות במחירי השכירות

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשחשבון דיגיטלי נפרץ או ננעל?

התפתחות הבינה המלאכותית מסייעת מאוד למתקפות סייבר על חשבונות וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או ג'ימייל, אך יש כמה צעדים שמאפשרים להחזיר את השליטה במצב

רכב למכירה באושר עד / צילום: אושר עד

לא רק אושר עד: הרשת המוכרת שרוצה למכור רכבים

אחרי אושר עד, רשתות שיווק נוספות בוחנות מכירת כלי רכב בשטחיהן ● היבוא מסין חצה מתחילת השנה את רף מיליארד הדולר, והמותגים הסיניים ממשיכים להגדיל את חלקם בשוק המקומי ● ו-BYD מציגה דור חדש ל־ATTO3 במחיר נמוך מהדגם היוצא ● השבוע בענף הרכב

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

חברת האג״ח סימד הגישה בקשה לפשיטת רגל: חובות הבעלים 100 מיליון דולר

זאת שבוע וחצי לאחר שחשפה כי בעליה משכו 100 מיליון שקל ורוקנו את קופת החברה ● דיווח נוסף מהיום מעלה כי רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה וביקשה מהחברה מסמכים

ירידות חדות בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות השבבים ודוח התעסוקה שלחו את וול סטריט ליום הכי גרוע זה יותר משנה

בעוד הצפי עמד על תוספת של 85 אלף משרות חדשות, שוק התעסוקה הוסיף 172 אלף משרות ● הביטקוין השלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט וצונח לשפל שלא נראה מאז אוקטובר 2024 ● תשואות אג"ח ארה"ב עולות בעקבות דוח התעסוקה, על רקע התחזקות הציפיות לכך שהפדרל ריזרב עשוי להעלות את ריבית עד סוף השנה

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

כוחות צה''ל חוזרים לבופור - והסיפור שוב נפתח מחדש

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים

מתחם הבונקרים Vivos xPoint / צילום: באדיבות WSJ

הם עברו לחיות בבונקרים כדי לשרוד את סוף העולם. האיום הגיע מבפנים

מתחם של מאות בונקרים בדרום דקוטה משווק כמפלט המושלם מתרחישים כמו מלחמה גרעינית או מגפה עולמית ● אלא שמה שהיה אמור להיות "הישרדות ברמת חמישה כוכבים", הפך לזירת קרבות ● מבעיות תשתית, דרך סכסוכי שכנים ועד יוקר הארנונה - התביעות נערמות, ואפילו נשקים נשלפו

ד''ר מרק אביטבול / צילום: Visionix

בשקט בשקט נמכרה בשבוע שעבר במאות מיליוני דולרים חברה בת 32 מירושלים

אחרי שהקים את חברת המכשור הרפואי ויזיוניקס בקרוואן לוהט, עבר הנפקה מדהימה, התרסקות והתבססות בצמרת הענף - בשבוע שעבר ד"ר מרק אביטבול מכר את מפעל חייו לרווניו הפינית ● בראיון מיוחד הוא מספר למה חשוב לו לייצר בארץ, מדבר על הקושי לנהל קשרים בינלאומיים בתקופה שבה "ישראליות היא כבר לא יתרון בעולם", ומסביר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

לפי 8 מיליארד שקל אחרי הכסף: תדהר השלימה את הנפקת הענק; אלה המוסדיים שהשתתפו בהנפקה

לגלובס נודע כי הגופים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם: מור, כלל, מגדל והפניקס, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב ● תדהר תיכנס לבורסה כשהיא במאבק מול דמרי וישראל קנדה על התואר חברת הבנייה הגדולה בבורסה ● בשנה שעברה הכניסה החברה 2.9 מיליארד שקל והרוויחה 207 מיליון שקל

נבחרת ארגנטינה / צילום: Associated Press, Natacha Pisarenko

הגוש האירופי נשאר מאחור: כך קפצה האהדה הישראלית לנבחרות אמריקה

אחרי 7 באוקטובר, האוהדים הישראלים כבר לא יכולים לנתק בין הכדורגל למאבק שמתרחש מחוץ למגרש ● לקראת גביע העולם 2026, שייפתח בשבוע הבא, שני סקרים חדשים חושפים כיצד השתנה היחס לנבחרות - לפי העוינות או הסולידריות שהפגינו מדינותיהן ● הכסף מאחורי מונדיאל 2026, פרויקט מיוחד

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר איראני: "המשא ומתן במבוי סתום והכדור במגרש של טראמפ"

היעד האופטימי שהציב טראמפ למו"מ עם איראן: "טקס חתימה בשבוע הבא" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על גופים הקשורים לאיראן ● טראמפ על האפשרות לפעולה צבאית להוצאת האורניום מאיראן: "צריך להיות שם שבועיים, ועם הרבה ציוד" ● סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים