גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארדן: 40% מהתחלות הבנייה תוך שנתיים - "ירוקות"

ירוק אמיתי או גימיק שיווקי, תקן וולונטרי או חוק מחייב, 6% תוספת לעלויות או תשומת לב תכנונית בלבד ■ פאנל בנייה ירוקה, שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים, בדק עד כמה אנחנו באמת ירוקים

גם בישראל כבר יש תקן מקיף לבנייה ירוקה, המתכתב עם התקנים הבינלאומיים. הוא הושק לפני כחמישה חודשים על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים והוא מהווה שדרוג והרחבה של התקן הקודם, 5281. אבל היום, התקן החדש, בעל חמש דרגות האיכות, הוא וולונטרי, לא רשמי ולא מחייב. האם הבנייה הירוקה, שחברות קבלניות מרבות לספר לנו עלייה בהודעותיהן על הפרויקטים החדשים שלהן, תהפוך למשהו אמיתי או שתישאר ברמת השיווק, השלטים והסיסמאות?

בפאנל שולחן עגול שעסק בנושא הבנייה הירוקה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ניסו בשבוע שעבר להשיב על שאלות אלה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שורץ, נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, ואדריכל הבנייה הירוקה, ד"ר יוסי קורי.

"שינוי הרגלים"

מתי נעבור משלב הסיסמאות לשלב הביצוע? לדברי השר גלעד ארדן, "הבנייה הירוקה, כמו הרבה נושאים סביבתיים אחרים, היא לא נושא פשוט. אנחנו מדברים פה על שינוי הרגלים מוחלט של כל השחקנים - האדריכלים, הקבלנים והקונים. צריך לשנות את הביקושים. יכול להיות שהתחילו לדבר על זה כבר לפני כמה שנים, אבל אם הציפייה הייתה שתוך שנה-שנתיים השוק ישתנה, זו לא הייתה ציפייה ריאלית. זהו תהליך שגם בעולם לוקח שנים - שינוי הנורמות של אנשי המקצוע בתחום, יצירת ביקושים, וגם לממשלות לוקח זמן להפנים את היתרונות שביישום תקן הבנייה הירוקה. כל אחד שרצה לעשות 'גרין ווש' הוציא הודעה שהבניין שהוא משווק כרגע הוא בניין ירוק או שכונה ירוקה, כי התקן היה עד כה שנוי במחלוקת.

"השקנו את התקן החדש לפני חמישה חודשים ועכשיו החובה שלנו היא לפעול להטמעתו. אם בעבר דיברנו על 10 מבנים שאושרו לפי התקן הירוק, היום כבר יש 70 מבנים כאלה שעומדים בתור לאישור. דבר אחד בוודאי נעשה, והוא לעקוב אחר פרסומים של קבלנים שיציגו עצמם לציבור, ונאמר זאת בצורה מאוד ברורה: אם יש לך תקן, הבניין הוא ירוק, אבל אם אין לך תקן, הבניין לא ירוק ואתה מטעה את הציבור".

נסים בובליל: "אני לא אוהב את זה שאמרת שיש כאלה שעושים 'כאילו' בנייה ירוקה. אני חושב שזה אינטרס של כולם שזה יהיה על השולחן, גם אם אנשים עושים רק חלקים מהתקן. אני חושב שהחשיפה והרצון של אנשים להיות ירוקים, זה הדבר החשוב ביותר, וזו תחילת הדרך".

- ואולי נכון להפוך את התקן לחוק מחייב?

בינת שורץ: "זו שאלה מאוד כבדה, כי רגולציה נכון לעשות כשיש כשל שוק. אבל כאן לא אמור להיות כשל שוק. הקונה אמור לרצות את זה כי זה חוסך לו בהוצאות. המוכר, היזם, אמור לרצות את זה כי זה אמור, לפי הפרסומים, להיות לא יותר מדי יקר, זה ייצור לו תשומת לב ויביא לו יותר קונים, וזה ממתג אותו. אין כשל שוק, רגולציה לא צריכה להתערב.

תקן הוא הדבר הנכון. זהו תקן חכם וכלי רך שאפשר להשתמש בו. הוא משאיר שיקול דעת למתכנן לפי המצב הספציפי של הבניין בתוך הרקמה העירונית ולפי מיקומו. אני חושבת שצריך לתת לשוק הזדמנות לבצע בנייה ירוקה בלי להכביד עליו בעוד רגולציה".

ארדן: "אני לא מסכים עם האמירה שאין כשל שוק. בעיניי, יש כשל שוק - לא כשל שוק ריאלי, אבל כשל שוק בתודעה, כשהציבור לא מבין עדיין למה צריך לשלם על בנייה ירוקה שליש אחוז יותר. לא משנה אם זה עולה חצי אחוז, חמישה או עשרה אחוז יותר. הציבור עדיין לא מכיר את הנושא ולא מודע ליתרונות של הבנייה הירוקה כמוצר טוב יותר".

נחום חופרי: "ברעננה הוועדה המקומית החליטה שכל בית חדש שייבנה בעיר יהיה לפי תקן ירוק, ואנחנו עומדים לאמץ את זה גם בתמ"א 38 (בניינים המחוזקים מפני רעידות אדמה ונהנים מתוספת קומות ודירות כתמריץ). אחרי שתרתי את הארץ וראיתי 'גרין וושינג' בכל מיני מקומות, אמרתי 'אצלנו לא יהיה גרין וושינג. אנחנו נעשה ירוק'. אנחנו עובדים לפי התקן עכשיו ואצלנו נבנים 33 בניינים לפיו. אלה 33 מתוך ה-70 בארץ שנמצאים בתהליך לקבל את התקן".

בובליל: "זו חוכמה מאוד קטנה לעשות בנייה ירוקה ברעננה. זה יותר קשה בדימונה, כי אתה מבין שבנייה ירוקה עם התקנים משמעותה 3%-6% תוספת לעלות הבנייה. ברעננה ניתן לעשות את זה כי מחיר הדירות הוא כזה והלקוחות שלך הם כאלו שישלמו את ה-3%-4% הנוספים. בשנים האחרונות התקנים במדינת ישראל עולים לדייר כ-16% מעלות הבנייה, אז צריך לחשוב מה אנחנו רוצים. גם אתה ארדן, כשר, ער למצוקת הדיור ולקשיים של הזוגות הצעירים להגיע לדירה. אז צריך לעשות את האיזונים כך שהתקנים יהיו טובים, שהבנייה תהיה יותר נכונה, אבל מצד שני שזה יהיה בהישג יד לזוגות הצעירים.

"דיליי של עשור"

"במקומות שבהם האוכלוסייה היא חזקה יותר, ברור שאחוז ההשקעה בתקן הירוק מכלל הבנייה הוא נמוך יותר. לכן, באזורים כמו רעננה והרצליה אנחנו נמשיך לראות בנייה ירוקה, אבל ככל שנלך לאזורים שמחיר הדירה הוא מיליון עד 1.2 מיליון שקל, נראה שהבנייה הירוקה תלך ותתמעט, מפני ש-3% מתוך מיליון שקל לזוג צעיר ולקבלן שיצטרך להשית את זה על הרוכש, מהווים חסם רכישה".

ארדן: "עובדה שאתה רואה היום חברות מובילות במשק, כמו שיכון ובינוי וחנן מור, שמקבלות על עצמן את התקן החדש, והן לא בונות רק ברעננה ובכפר סבא, אלא גם בחדרה, יבנה וכרמיאל. יהיה טוב יותר ככל שהציבור יבין, ודווקא במקומות פריפריאליים, שבנייה ירוקה מפחיתה את העלויות השוטפות של אחזקת הדירה ושהם מקבלים מוצר משודרג, טוב ונעים יותר".

ד"ר יוסי קורי: "בסוף זה הרי מגיע ללקוח ולאדריכל, ושם נסגרים העניינים. עמידה בתקן לחלוטין לא כרוכה בנושא עלויות הבנייה ואסור לכרוך אותה בעלויות. ברגע שאתה עומד בתקן ירוק אתה יכול לעשות תכנון פסיבי שלא עולה שקל אחד יותר. אתה יכול לחסוך המון כסף וזו הנקודה הקריטית. העמידה בתקן ירוק היא הכרחית בעידן שאליו אנחנו נכנסים. המשרד להגנת הסביבה באמת עשה צעד ענק ברגע שהושק תקן שפועל לפי הסטנדרטים של התקנים הבינלאומיים, אבל אני חושב שצריך ללכת אפילו רחוק יותר. במקום לראות מה קורה בעולם ולחקות זאת אצלנו ב'דיליי' של 10 שנים, אני מציע לבוא ולהגיד שאנחנו בעוד שלוש שנים הופכים את העמידה בתקן הירוק לחובה, ואני מזכיר שזה לא כרוך בעלויות בהכרח. אם נדע שאנחנו המדינה הראשונה שבה הבנייה הירוקה היא חובה, זה יביא תנופה לתחום ויהפוך למשהו הרבה יותר היי-טקי ומתקדם, אחרת יהיו לנו רק עוד 20-30 אלף מבנים ירוקים, שזו טיפה בים".

- גם תמריצי מס הם דרך לעודד בנייה ירוקה.

ערן יעקב: "ניסינו שלוש שנים לבחון הטבה לבנייה הירוקה, אבל תמכנו ודרשנו שיהיה תקן חדש ורציני יותר. כרגע, ככל שיש תקן, מטרתנו היא לתמוך בתקן הזה גם בהטבות מס. הכוונה היא להטבות מס בתקופה שבה התקן בחיתולים, בתקופה בה הוא וולונטרי, וזו לא הטבה לעולם. בשלב המאוחר יותר, בסופו של תהליך, התקן אמור להיות מנדטורי, חובה. עד לשלב שבו התקן לבנייה ירוקה יהיה חובה נכון שיעמדו על הפרק הטבות כמו מס רכישה על הקרקע, שעוד על 5%, וזה יעמוד לבחינה. אופרטיבית, זו אחת החלופות, וצריך לבחון איך לעשות זאת".

"עירוב שימושים"

קורי: "אני רוצה להבין למה אנחנו צריכים לתת תמריץ למי שהולך לבנות טוב ונכון. החשיבה צריכה להיות שמי שלא עומד בתקן ישלם מס".

ארדן: "שלא יובן לא נכון. היעד שלנו במשרד הוא בוודאי להפוך את התקן למנדטורי ומחייב עם השנים".

יש משהו מעט בעייתי בהגדרת בניינים, גם צמודי קרקע, כירוקים, כשתכנון הסביבה כולה, הצפיפות, ריכוז האוכלוסין וכו', חשובים בהרבה.

שורץ: "אין ספק שמדינת ישראל צריכה להתייחס לעצמה כאל סוג של מרחב מעוייר אחד איכותי, גדול, שיש בו חייצים של פארקים ושטחים פתוחים, אבל המהות היא עירונית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתייחס לאזור שבין חיפה, נצרת, ירושלים, באר שבע וגוש דן, כאל איזשהו מרחב שיש בו יותר מאשר מרחב מעוייר. הכי חשוב בעיניי זה צמצום הזמן והאנרגיות שאנשים משקיעים היום בנסיעות, מה שפוגע מאוד באיכות החיים".

ארדן: "חובתנו היא גם להשיק את התקן לשכונה הירוקה, מה שעד היום לא הושק, כי התקן הנוכחי מדבר על בניינים".

בובליל: "הייתי רוצה לראות יותר בניינים עם עירוב שימושים. במקום לדאוג כל הזמן להגדיל את מערך התחבורה, מדוע לא מאפשרים עירוב שימושים ברוב מרכזי הערים? מדוע אין בניינים שישמשו בחלקם למשרדים, בחלקם למגורים ובחלקם לשימושים מסחריים? כך אדם לא יצטרך לנסוע שעה וחצי להגיע לכל מקום ולחכות לרכבת שמתעכבת. אני חושב שהרבה יותר נעים יהיה לכולנו אם נרד במעלית וניכנס למשרד. הדברים האלה נעשים בעולם ואני חושב שזו בנייה ירוקה קלאסית".

- מהו היעד מבחינתך להיקף הבנייה הירוקה בישראל בתוך מספר שנים?

ארדן: "אני משתדל להיות אחראי בהערכות שלי. אין לי שום דרך לתת מספרים, אבל אני יכול להגיד שאם בעוד שנתיים מהיום התחלות הבנייה לא יהיו כאלה שלפחות 40% מהשוק הן התחלות בנייה לפי התקן הירוק, אז זה בהחלט יהיה די כישלון בשבילנו. אני מקווה להגיע ליותר מזה, אבל אני אומר שזהו יעד מינימלי לעוד שנתיים מהיום. גם אנחנו כממשלה צריכים לעשות את העבודה ואני חושב שגם הקבלנים והאדריכלים רואים היטב מה שקורה בעולם".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?