גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארדן: 40% מהתחלות הבנייה תוך שנתיים - "ירוקות"

ירוק אמיתי או גימיק שיווקי, תקן וולונטרי או חוק מחייב, 6% תוספת לעלויות או תשומת לב תכנונית בלבד ■ פאנל בנייה ירוקה, שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים, בדק עד כמה אנחנו באמת ירוקים

גם בישראל כבר יש תקן מקיף לבנייה ירוקה, המתכתב עם התקנים הבינלאומיים. הוא הושק לפני כחמישה חודשים על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים והוא מהווה שדרוג והרחבה של התקן הקודם, 5281. אבל היום, התקן החדש, בעל חמש דרגות האיכות, הוא וולונטרי, לא רשמי ולא מחייב. האם הבנייה הירוקה, שחברות קבלניות מרבות לספר לנו עלייה בהודעותיהן על הפרויקטים החדשים שלהן, תהפוך למשהו אמיתי או שתישאר ברמת השיווק, השלטים והסיסמאות?

בפאנל שולחן עגול שעסק בנושא הבנייה הירוקה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ניסו בשבוע שעבר להשיב על שאלות אלה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שורץ, נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, ואדריכל הבנייה הירוקה, ד"ר יוסי קורי.

"שינוי הרגלים"

מתי נעבור משלב הסיסמאות לשלב הביצוע? לדברי השר גלעד ארדן, "הבנייה הירוקה, כמו הרבה נושאים סביבתיים אחרים, היא לא נושא פשוט. אנחנו מדברים פה על שינוי הרגלים מוחלט של כל השחקנים - האדריכלים, הקבלנים והקונים. צריך לשנות את הביקושים. יכול להיות שהתחילו לדבר על זה כבר לפני כמה שנים, אבל אם הציפייה הייתה שתוך שנה-שנתיים השוק ישתנה, זו לא הייתה ציפייה ריאלית. זהו תהליך שגם בעולם לוקח שנים - שינוי הנורמות של אנשי המקצוע בתחום, יצירת ביקושים, וגם לממשלות לוקח זמן להפנים את היתרונות שביישום תקן הבנייה הירוקה. כל אחד שרצה לעשות 'גרין ווש' הוציא הודעה שהבניין שהוא משווק כרגע הוא בניין ירוק או שכונה ירוקה, כי התקן היה עד כה שנוי במחלוקת.

"השקנו את התקן החדש לפני חמישה חודשים ועכשיו החובה שלנו היא לפעול להטמעתו. אם בעבר דיברנו על 10 מבנים שאושרו לפי התקן הירוק, היום כבר יש 70 מבנים כאלה שעומדים בתור לאישור. דבר אחד בוודאי נעשה, והוא לעקוב אחר פרסומים של קבלנים שיציגו עצמם לציבור, ונאמר זאת בצורה מאוד ברורה: אם יש לך תקן, הבניין הוא ירוק, אבל אם אין לך תקן, הבניין לא ירוק ואתה מטעה את הציבור".

נסים בובליל: "אני לא אוהב את זה שאמרת שיש כאלה שעושים 'כאילו' בנייה ירוקה. אני חושב שזה אינטרס של כולם שזה יהיה על השולחן, גם אם אנשים עושים רק חלקים מהתקן. אני חושב שהחשיפה והרצון של אנשים להיות ירוקים, זה הדבר החשוב ביותר, וזו תחילת הדרך".

- ואולי נכון להפוך את התקן לחוק מחייב?

בינת שורץ: "זו שאלה מאוד כבדה, כי רגולציה נכון לעשות כשיש כשל שוק. אבל כאן לא אמור להיות כשל שוק. הקונה אמור לרצות את זה כי זה חוסך לו בהוצאות. המוכר, היזם, אמור לרצות את זה כי זה אמור, לפי הפרסומים, להיות לא יותר מדי יקר, זה ייצור לו תשומת לב ויביא לו יותר קונים, וזה ממתג אותו. אין כשל שוק, רגולציה לא צריכה להתערב.

תקן הוא הדבר הנכון. זהו תקן חכם וכלי רך שאפשר להשתמש בו. הוא משאיר שיקול דעת למתכנן לפי המצב הספציפי של הבניין בתוך הרקמה העירונית ולפי מיקומו. אני חושבת שצריך לתת לשוק הזדמנות לבצע בנייה ירוקה בלי להכביד עליו בעוד רגולציה".

ארדן: "אני לא מסכים עם האמירה שאין כשל שוק. בעיניי, יש כשל שוק - לא כשל שוק ריאלי, אבל כשל שוק בתודעה, כשהציבור לא מבין עדיין למה צריך לשלם על בנייה ירוקה שליש אחוז יותר. לא משנה אם זה עולה חצי אחוז, חמישה או עשרה אחוז יותר. הציבור עדיין לא מכיר את הנושא ולא מודע ליתרונות של הבנייה הירוקה כמוצר טוב יותר".

נחום חופרי: "ברעננה הוועדה המקומית החליטה שכל בית חדש שייבנה בעיר יהיה לפי תקן ירוק, ואנחנו עומדים לאמץ את זה גם בתמ"א 38 (בניינים המחוזקים מפני רעידות אדמה ונהנים מתוספת קומות ודירות כתמריץ). אחרי שתרתי את הארץ וראיתי 'גרין וושינג' בכל מיני מקומות, אמרתי 'אצלנו לא יהיה גרין וושינג. אנחנו נעשה ירוק'. אנחנו עובדים לפי התקן עכשיו ואצלנו נבנים 33 בניינים לפיו. אלה 33 מתוך ה-70 בארץ שנמצאים בתהליך לקבל את התקן".

בובליל: "זו חוכמה מאוד קטנה לעשות בנייה ירוקה ברעננה. זה יותר קשה בדימונה, כי אתה מבין שבנייה ירוקה עם התקנים משמעותה 3%-6% תוספת לעלות הבנייה. ברעננה ניתן לעשות את זה כי מחיר הדירות הוא כזה והלקוחות שלך הם כאלו שישלמו את ה-3%-4% הנוספים. בשנים האחרונות התקנים במדינת ישראל עולים לדייר כ-16% מעלות הבנייה, אז צריך לחשוב מה אנחנו רוצים. גם אתה ארדן, כשר, ער למצוקת הדיור ולקשיים של הזוגות הצעירים להגיע לדירה. אז צריך לעשות את האיזונים כך שהתקנים יהיו טובים, שהבנייה תהיה יותר נכונה, אבל מצד שני שזה יהיה בהישג יד לזוגות הצעירים.

"דיליי של עשור"

"במקומות שבהם האוכלוסייה היא חזקה יותר, ברור שאחוז ההשקעה בתקן הירוק מכלל הבנייה הוא נמוך יותר. לכן, באזורים כמו רעננה והרצליה אנחנו נמשיך לראות בנייה ירוקה, אבל ככל שנלך לאזורים שמחיר הדירה הוא מיליון עד 1.2 מיליון שקל, נראה שהבנייה הירוקה תלך ותתמעט, מפני ש-3% מתוך מיליון שקל לזוג צעיר ולקבלן שיצטרך להשית את זה על הרוכש, מהווים חסם רכישה".

ארדן: "עובדה שאתה רואה היום חברות מובילות במשק, כמו שיכון ובינוי וחנן מור, שמקבלות על עצמן את התקן החדש, והן לא בונות רק ברעננה ובכפר סבא, אלא גם בחדרה, יבנה וכרמיאל. יהיה טוב יותר ככל שהציבור יבין, ודווקא במקומות פריפריאליים, שבנייה ירוקה מפחיתה את העלויות השוטפות של אחזקת הדירה ושהם מקבלים מוצר משודרג, טוב ונעים יותר".

ד"ר יוסי קורי: "בסוף זה הרי מגיע ללקוח ולאדריכל, ושם נסגרים העניינים. עמידה בתקן לחלוטין לא כרוכה בנושא עלויות הבנייה ואסור לכרוך אותה בעלויות. ברגע שאתה עומד בתקן ירוק אתה יכול לעשות תכנון פסיבי שלא עולה שקל אחד יותר. אתה יכול לחסוך המון כסף וזו הנקודה הקריטית. העמידה בתקן ירוק היא הכרחית בעידן שאליו אנחנו נכנסים. המשרד להגנת הסביבה באמת עשה צעד ענק ברגע שהושק תקן שפועל לפי הסטנדרטים של התקנים הבינלאומיים, אבל אני חושב שצריך ללכת אפילו רחוק יותר. במקום לראות מה קורה בעולם ולחקות זאת אצלנו ב'דיליי' של 10 שנים, אני מציע לבוא ולהגיד שאנחנו בעוד שלוש שנים הופכים את העמידה בתקן הירוק לחובה, ואני מזכיר שזה לא כרוך בעלויות בהכרח. אם נדע שאנחנו המדינה הראשונה שבה הבנייה הירוקה היא חובה, זה יביא תנופה לתחום ויהפוך למשהו הרבה יותר היי-טקי ומתקדם, אחרת יהיו לנו רק עוד 20-30 אלף מבנים ירוקים, שזו טיפה בים".

- גם תמריצי מס הם דרך לעודד בנייה ירוקה.

ערן יעקב: "ניסינו שלוש שנים לבחון הטבה לבנייה הירוקה, אבל תמכנו ודרשנו שיהיה תקן חדש ורציני יותר. כרגע, ככל שיש תקן, מטרתנו היא לתמוך בתקן הזה גם בהטבות מס. הכוונה היא להטבות מס בתקופה שבה התקן בחיתולים, בתקופה בה הוא וולונטרי, וזו לא הטבה לעולם. בשלב המאוחר יותר, בסופו של תהליך, התקן אמור להיות מנדטורי, חובה. עד לשלב שבו התקן לבנייה ירוקה יהיה חובה נכון שיעמדו על הפרק הטבות כמו מס רכישה על הקרקע, שעוד על 5%, וזה יעמוד לבחינה. אופרטיבית, זו אחת החלופות, וצריך לבחון איך לעשות זאת".

"עירוב שימושים"

קורי: "אני רוצה להבין למה אנחנו צריכים לתת תמריץ למי שהולך לבנות טוב ונכון. החשיבה צריכה להיות שמי שלא עומד בתקן ישלם מס".

ארדן: "שלא יובן לא נכון. היעד שלנו במשרד הוא בוודאי להפוך את התקן למנדטורי ומחייב עם השנים".

יש משהו מעט בעייתי בהגדרת בניינים, גם צמודי קרקע, כירוקים, כשתכנון הסביבה כולה, הצפיפות, ריכוז האוכלוסין וכו', חשובים בהרבה.

שורץ: "אין ספק שמדינת ישראל צריכה להתייחס לעצמה כאל סוג של מרחב מעוייר אחד איכותי, גדול, שיש בו חייצים של פארקים ושטחים פתוחים, אבל המהות היא עירונית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתייחס לאזור שבין חיפה, נצרת, ירושלים, באר שבע וגוש דן, כאל איזשהו מרחב שיש בו יותר מאשר מרחב מעוייר. הכי חשוב בעיניי זה צמצום הזמן והאנרגיות שאנשים משקיעים היום בנסיעות, מה שפוגע מאוד באיכות החיים".

ארדן: "חובתנו היא גם להשיק את התקן לשכונה הירוקה, מה שעד היום לא הושק, כי התקן הנוכחי מדבר על בניינים".

בובליל: "הייתי רוצה לראות יותר בניינים עם עירוב שימושים. במקום לדאוג כל הזמן להגדיל את מערך התחבורה, מדוע לא מאפשרים עירוב שימושים ברוב מרכזי הערים? מדוע אין בניינים שישמשו בחלקם למשרדים, בחלקם למגורים ובחלקם לשימושים מסחריים? כך אדם לא יצטרך לנסוע שעה וחצי להגיע לכל מקום ולחכות לרכבת שמתעכבת. אני חושב שהרבה יותר נעים יהיה לכולנו אם נרד במעלית וניכנס למשרד. הדברים האלה נעשים בעולם ואני חושב שזו בנייה ירוקה קלאסית".

- מהו היעד מבחינתך להיקף הבנייה הירוקה בישראל בתוך מספר שנים?

ארדן: "אני משתדל להיות אחראי בהערכות שלי. אין לי שום דרך לתת מספרים, אבל אני יכול להגיד שאם בעוד שנתיים מהיום התחלות הבנייה לא יהיו כאלה שלפחות 40% מהשוק הן התחלות בנייה לפי התקן הירוק, אז זה בהחלט יהיה די כישלון בשבילנו. אני מקווה להגיע ליותר מזה, אבל אני אומר שזהו יעד מינימלי לעוד שנתיים מהיום. גם אנחנו כממשלה צריכים לעשות את העבודה ואני חושב שגם הקבלנים והאדריכלים רואים היטב מה שקורה בעולם".

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לקדם את הליך פיטוריה, וקבעה כי מדובר במהלך בלתי־חוקי בעליל

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בתל אביב לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

גל הפיטורים באינטל ישראל החל: מאות עובדים יזומנו לשימוע בימים הקרובים

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"