לידי "גלובס" הגיע דוח הוועדה לבחינת שומות סותרות שנעשו לאיש העסקים לב לבייב, שמותח ביקורת על המועמד המוביל לתפקיד מנהל רשות המסים כיום, משה אשר. כפי שפורסם ב"גלובס" בעבר, בין לבייב לרשות המסים התגלעו מחלוקות על סכום המס שעליו לשלם למדינה, שבגינה אף מונתה ועדה מיוחדת לבחינת השומות, וכעת מתפרסמות לראשונה מסקנות הוועדה ופרטי המחלוקת.
ממידע שהגיע לידי "גלובס" עולה כי במהלך חקירתו של מנהל רשות המסים לשעבר שוקי ויטה במשטרה, בעניינו של לב לבייב, התברר כי רשות המסים הוציאה שתי שומות סותרות לגבי פעילותו העסקית של לבייב לשנת 2002: הראשונה הוכנה בפקיד שומה גוש דן, בראשות ויטה ומחליפו בתפקיד, מיקי מיכאלוביץ. השנייה הוצאה על ידי המועמד המוביל לתפקיד מנהל רשות המסים כיום, משה אשר, על סכום הגבוה פי חמישה. כאשר נודע הדבר ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הוא הורה למנהל רשות המסים באותה תקופה, יהודה נסרדישי, למנות ועדה מיוחדת שתקבע איזו מבין השומות תקפה.
שומה מחמירה
במקרה של ויטה יש אירוניה לא מעטה, שכן החשדות המרכזיים של המשטרה לגבי ויטה, שבגינם החלה חקירתו ובהמשך גם חקירת מערכת יחסיו עם עו"ד וינרוט, היו שוויטה העניק הקלות במס לאילי ההון, וביניהם גם לאיש העסקים והיהלומן, בעלי אפריקה ישראל, לבייב, ולבסוף השומה המקלה שהוא הוביל התקבלה. עם זאת, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל - שהרשיע את ויטה בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים וקבע כי כעובד ציבור היה נתון בניגוד עניינים כשטיפל בלקוחותיו של עו"ד יעקב וינרוט - לא הטיל דופי בעבודתו המקצועית של ויטה מול אילי ההון.
סיפור השומות הכפולות עלה אמנם במשפטו של ויטה, אך חמק "מתחת לרדאר" של כלי התקשורת.
תחילת הפרשה בפברואר 2005. אז חתמו חברת אל.אל.די, חברת היהלומים שבבעלות לבייב, ולבייב עצמו (באמצעות נציגיו) על הסכם בפקיד שומה גוש דן לשנת המס 2002. ההסכם התייחס לנכסי לבייב בענף היהלומים וכבעל שליטה באל.אל.די, בסך של כ-400 מיליון דולר, והוא נעשה במסגרת הליך גילוי מרצון. ל"גלובס" נודע כי בהסכם מ-2005 התחייב לבייב לשלם מס למדינה בשיעור של 5% משווי נכסיו בענף היהלומים - 20 מיליון דולר.
מי שהיה פקיד שומה גוש דן באותה תקופה וחתם על ההסכם עם לבייב היה מיקי מיכאלוביץ, ואולם מי שניהל את המו"מ עם אל.אל.די לקראת כריתת ההסכם היה שוקי ויטה, שקדם למיכאלוביץ בתפקידו.
למרות קיומו של ההסכם, החליט משה אשר, במסגרת תפקידו כפקיד שומה מפעלים גדולים (פשמ"ג), להוציא שומה חדשה ללבייב, על אותם נכסים. בדצמבר 2006 הוא הוציא שומה כפויה (שומה לפי מיטב השפיטה) ללבייב, שבה נקבע כי הוא יצטרך לשלם למדינה מס בשיעור של 25% מתוך 400 מיליון הדולרים. כלומר, אשר ביקש לגבות מס גבוה פי חמישה מזה שגבה ממנו פקיד שומה גוש דן, בסך 100 מיליון דולר.
הוועדה פסלה
במסגרת החקירה שניהלו המשטרה והפרקליטות בפרשת שוקי ויטה, נחשד ויטה כי נתן ללבייב הקלות מס ודבר קיומן של השומות הסותרות בעניינו של לבייב נודע לפרקליטות. לאור המידע, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, למנהל רשות המסים באותה עת, יהודה נסרדישי, "לבחון את השאלה המיסויית הנוגעת ללבייב".
בעקבות הוראתו של מזוז, הקים נסרדישי ב-18 בספטמבר 2007 ועדה מיוחדת. חברי הוועדה היו עו"ד אהובה סימון מפרקליטות מחוז ת"א, רו"ח שמעון כהן, מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים דאז, עו"ד תמר לומברוזו, מהמחלקה לייעוץ משפטי ברשות המסים, נאווה נמיר, מנהלת המחלקה למיסוי בינ"ל ברשות המסים לשעבר, ועוז חלבי, מנהל תחום במחלקה המקצועית במס הכנסה.
מסיכום דוח הוועדה שהגיע לידי "גלובס" עולה כי השאלות שעמדו בפני ועדת הבדיקה היו אם קיימת סתירה בין שומת פשמ"ג לבין ההסכם שנחתם עם לבייב ואל.אל.די בפברואר 2005, ואם קיימת סתירה כזו, איך היא משפיעה על המשך ההתנהלות מול לבייב. עוד בדקה הוועדה אם שומת פשמ"ג לשנת המס 2002 תוכל לעמוד לבדה, ללא תלות בהסכם שנעשה בפקיד שומה גוש דן. "לא נשללה אפשרות לבטל את ההסכם ולהותיר את השומה לבדה", נכתב בדוח. ההסכם עם לבייב נבחן נוכח קיומם של הסכמי גילוי מרצון, בעיקר בתחום נדל"ן ויהלומים.
חברי הוועדה קראו מסמכים בתיק לבייב בפשמ"ג ומסמכים בתיק אל.אל.די בפקיד שומה גוש דן, שמעו הסברים וסקירות מפי המעורבים בטיפול בשני ההליכים מול לבייב (וביניהם ויטה, אשר ומיכאלוביץ') וכן סקירות של מי שעסקו בטיפול בהסכמי גילוי מרצון לשנות המס הרלוונטיות. לבסוף החליטו חברי הוועדה פה אחד לבטל את השומה שנערכה ללבייב בפשמ"ג.
"שומת פשמ"ג סותרת בתוכנה את תוכן הסכם 2005 ואין שניהם יכולים להתקיים זה לצד זה. בעצם, ובפועל, שומת פשמ"ג מתיימרת לבטל את ההסכם", כתבה הוועדה במסמך "סיכום בחינת תיק לב לבייב" שהגיע לידי "גלובס".
"תרתי דסתרי"
הוועדה לא חסכה בנימוקיה ביקורת על השומה שנערכה בפשמ"ג, בראשות אשר. "הוברר לנו כי התוכן העובדתי בשומת פשמ"ג שאוב כולו מהצהרתו של לבייב שניתנה במסגרת ההסכם, חרף בטלותו של ההסכם על ידי השומה עצמה. משכך, נמצא ששומת פשמ"ג אינה מבוססת על תשתית עצמאית עובדתית, ומכאן שלא תוכל לעמוד לבדה באורח בלתי תלוי בהסכם", כתבו חברי הוועדה. עוד נכתב: "לא מצאנו אפשרות משפטית לבסס שומה שעל פיה ההסכם בטל בפועל מחד גיסא, אך בה בעת היא מסתמכת על תוכנו של ההסכם הבטל מאידך גיסא. דבר זה הינו תרתי דסתרי".
מדברי הביקורת על שומת פשמ"ג ניתן ללמוד גם על הנימוקים של מי שניסו להגן על השומה. "איננו מקבלים את הטענה שלפיה ניתן להסתמך על מידע שנמסר במסגרת ההסכם, תוך כדי, ולמרות, ההתנערות מן ההסכם על ידי הרשות המבקשת לעשות שימוש במידע. בנוסף, איננו מקבלים את הטענה שלפיה ניתן לעשות שימוש מאבחן בין 'חלקי ההסכם' ככאלה העומדים באופן נפרד אלה מאלה. אבחנה בין המידע שנמסר במסגרת הסכם ושימוש בו, לבין תוצאות המס שבאותו הסכם והתנערות מאלה. הסכם הוא מקשה אחת שאפשר לקיימו, או לבטלו. נוכח האמור, המסקנה המתחייבת היא כי אילו יצא צו במתכונת שומת פשמ"ג לשנת המס 2002, לא יהא ניתן לתמוך בו ולהגן עליו בערעור בבית המשפט. עמדה זו נתמכת גם ע"י עו"ד יעל ורבה, מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, לאחר שקוימה עמה התייעצות בנושא זה".
תעודת כבוד לאשר?
בהמשך הדוח כתבה הוועדה כי בעקבות המסקנה האמורה, היא שקלה את האפשרות לבטל את הסכם 2002, אך לא היו לה האמצעים או הנתונים לקבוע אם מדובר בהסכם גרוע, שיש לבטלו, או בהסכם סביר שיש להותירו: "על פי הנתונים שבידינו, אין לנו אמצעים לקבוע שנכון או ראוי לבטל את ההסכם, או שהוא חריג לעומת הסדרים אחרים שנערכים בענף (היהלומים), ובשל כך הוא בלתי סביר באופן שיש לבטלו", כתבה הוועדה וציינה כי בתיק אל.אל.די בפקיד שומה גוש דן לא נמצאו תיעוד וטיוטות מתקופת ניהולו של המו"מ עם אל.אל.די, ולמעשה לא נמצא דבר הנוגע לעניין, פרט להסכם עצמו מפברואר 2005.
בסיכום דבריה, לאחר שפסלה, כאמור, את שומת פשמ"ג והותירה על כנה את שומת גוש דן הבהירה הוועדה: "ההסכם מפברואר 2005 מתייחס להליך גילוי מרצון בדבר נכסים שהתהוו ללבייב בענף היהלומים וכבעל שליטה באל.אל.די, בלבד. נכסים הקיימים בחו"ל מפעילות אחרת, ככול שקיימים, לא כלולים בהסכם ומחייבים דיווח ופירוט מלא לאור המצב המשפטי כיום. לנישום לא יותר לדרוש קיזוז הפסד הון בשל שליטתו באל.אל.די ולא יותר לו או לאל.אל.די. לדרוש קיזוז הפסד הון של השליטה באיזו מן החבות שבשליטתה של אל.אל.די".
פרשת השומות הסותרות שנעשו לבייב ברשות המסים מותירה שאלות רבות: כיצד ייתכן שבתוך רשות המסים, הגוף החשוב שאחראי על "טור ההכנסות" בתקציב המדינה, מתבצעות שתי שומות סותרות לאותה חברה או אדם? מדוע התעלם פשמ"ג מההסכם שנעשה עם לבייב ב-2005? כיצד ניתן להסביר את הסתירה בשיעור המס בין שתי שומות שנערכו על ידי שני גורמים מקצועיים שונים ברשות המסים? מדוע אין בפקיד שומה גוש דן תיעוד למשא ומתן ולהסכם שנערך עם לבייב?
על רקע מועמדותו של אשר לתפקיד מנהל רשות המסים, יש לשאול גם אם לאור הביקורת שנמתחה עליו ומובאת כאן לראשונה הוא ראוי להיות מנהל רשות המסים הבא, ואולי השומה הגבוהה שהוציא היא בבחינת תעודת כבוד.
משה אשר סירב להגיב לידיעה.
מרשות המסים נמסר: "חובת הסודיות הקבועה בחוקי המס מונעת מהרשות למסור כל מידע ביחס לנישומים והטיפול בעניינם. יצוין כי לאחרונה יצאו למשרדים הנחיות ברורות לגבי אופן ההתנהלות על מנת לטייב את תהליכי השומה ולוודא אחידות בטיפול בתיקים".
מקבוצת לבייב נמסר: "מר לבייב מקפיד לשלם את שומות המסים בגין פעילותו העסקית כפי שהן נקבעות על ידי רשות המסים, ע"פ הקבוע בחוק".
