אישה חרדית שקיבלה דמי אבטלה סירבה לעבוד במקומות עבודה שאין בהם הפרדה בין גברים ונשים ובית הדין האזורי לעבודה אישר היום (ב') באופן תקדימי, את החלטת לשכת התעסוקה לשלול ממנה את גמלת דמי האבטלה.
"לדעתי סירובה של המערערת, אסתר סרור, לעבוד במקום בו נשים וגברים מועסקים ללא הפרדה מגדרית, עקב השקפת עולמה, יש בו כדי להביא לשלילת זכאותה לדמי אבטלה", כתבה השופטת אריאלה גילצר-כץ בפסק הדין.
את החלטה לדחות את ערעורה של סרור על החלטת לשכת התעסוקה לשלול ממנה דמי אבטלה נימקה השופטת, בין היתר, בכך שקבלת הערעור עשוי לתמוך ב"סטנדריזציה" של הפליה והדרה בכך שתעודד נשים להסתגר בביתן ולא להשתלב בשוק העבודה. "נוסף על כך, קביעת זכאות לדמי אבטלה והבטחת הכנסה בנסיבות דומות תעודד את קיומו של קריטריון מפלה זה וכל זאת מהקופה הציבורית", כתבה גילצר-כץ. סרור טענה כי חיובה לעבוד במקום עבודה מעורב שאין בו הפרדה בין נשים לגברים פוגע בחופש הדת והמצפון שלה, אך השופטת דחתה גם טענתה זו.
"גם אם המערערת הספציפית חשה פגיעה בכבודה עקב החלטת לשכת התעסוקה, הרי שקבלת ערעורה תפגע בכבודן ובזכותן לשוויון של נשים רבות. קבלת טענות המערערת משמען הדרת נשים מהחברה ובכך פגיעה בזכותן לכבוד ולשוויון", נכתב בפסק הדין.
בהחלטתה, התייחסה השופטת למקרים הרבים בעת האחרונה שבהם נשים נדחקות אל מחוץ למרחב הציבורי: "תמונות נשים מוסרות מפרסומים שונים במרחב הציבורי, נשים מוסתרות מאחורי וילונות ופרגודים, נדחקות לספסלים האחוריים בתחבורה הציבורית ונאסר עליהן להשמיע את קולן בציבור".
עוד נקבע כי סרור כלל לא התייצבה במקומות העבודה כדי לבדוק האם תיתכן עבודה התואמת את אמונתה. השופטת גם דחתה את טענת סרור, כי היא מופלית לרעה לעומת דורשי עבודה חילוניים שמקבלים דמי אבטלה. "המערערת לא הופלתה לרעה אלא לכל היותר לא התחשב שירות התעסוקה בשיקולים מיוחדים הנוגעים לאמונתה ומצפונה".
את פסק הדין בחרה השופטת לסיים בציטוט מהמקורות היהודיים שבו נאמר כי "מותר לאישה לצורך פרנסתה להישאר לבד עם עובד אחר במקום עבודה בתנאים מסוימים".