בכל פעם שאנדרו סטרן, נשיא חברת ההפקה "ג'ון וולס", רוצה לחדד את דבריו, הוא מלווה את דיבורו המהיר והחתוך בטפיחות קצביות על השולחן. "אנחנו" טפיחה. "תמיד" טפיחה. "מחפשים" טפיחה. "חומרים מקוריים ואיכותיים". טפיחה טפיחה. "חשוב לנו" טפיחה. "לשדר" טפיחה. "איכות" טפיחה טפיחה.
אם סטרן ממוקד במעשיו כפי שהוא ממוקד בדיבורו, ואם לשפוט על פי הסדרות הרשומות על שמו בתור מפיק ראשי, אז הבחירה שלו ב"עספור" כסדרה הזרה הבאה שהוא הולך לעבד ולהפיק עבור הקהל האמריקני עשויה לנבא לה טובות.
סטרן, המפיק הראשי של הסדרה "חסרי בושה" )"shameless"( בגרסתה האמריקנית, שחתום על כמה מסדרות הענק ב-15 השנים האחרונות כמו "הבית הלבן", "ER" ו"משמרת שלישית", לא משחית מילים לריק. בראיון בלעדי ל"פירמה" הוא מספר מה הוביל אותו לרכישת "עספור", איך היא תעובד ותותאם לטעם האמריקני וכמה זמן יעבור (רמז: לא כל כך הרבה) עד שהיא תגיע למסכים כשגיבוריה מקללים באנגלית ומתרוצצים באזורי תעשייה אמריקניים.
"אנחנו תמיד רוצים שתוכנית תרוץ על המסך זמן רב", הוא אומר. "זה מספק לנו סביבת עבודה יציבה ונוחה, ומבחינתנו זה היה נהדר שהשגנו את זה עם 'הבית הלבן', ששודרה במשך שבע עונות, 'ER' שהייתה על המסך במשך 15 עונות ו'משמרת שלישית' ששודרה שש עונות. כש'הבית הלבן' ו'ER' התארכו כבר עבדנו במקביל על 'משמרת שלישית', והיכולת הזאת לייצר המשכיות היא נהדרת. החיפוש אחר תוכניות לטווח ארוך מתחיל מן הרגע הראשון, כשהחברה שלנו בודקת רק את האופציות, את החומרים הראשוניים. אנחנו מיד שואלים את עצמנו, האם זה משהו שיכול לרוץ הרבה זמן".
- ואיך אפשר לדעת בשלב מוקדם אם זה ירוץ זמן רב?
"אנחנו בודקים אם יש מספיק סיפורים, מספיק תוכן, האם הדמויות הן טיפוסים שיכולים לספק מידע כל שבוע. האם מבחינת המורכבות של האירועים זה יכול להימשך".
איך אומרים "עספור" באנגלית
הריאיון עם סטרן נערך בתל אביב. המפיק הבלתי נלאה הגיע לארץ בחודש שעבר, לכבוד הפרמיירה של העונה השנייה של "עספור" - וגם כדי לחגוג ולהרים כוסית עם היוצרים, חנן סביון וגיא עמיר, ועם הדס מוזס-ליכטנשטיין, מבעלי סוכנות ADD ומנהלת הפיתוח העסקי הבינלאומי שלה. מוזס-ליכטנשטיין גם הייתה זו שניהלה את המגעים של מכירת "עספור" ל"ג'ון וולס".
בשלושה ימים דחוסים במיוחד, כשמוזס-ליכטנשטיין צמודה אליו, סטרן התרוצץ בין פגישות עם בכירי HOT, לפגישות עם יוצרים, לטבילה בים המלח, לאתרים קדושים בירושלים, לגלריות בתל אביב, למסעדות יוקרה ואפילו לסיור באגף החדש של מוזיאון תל אביב, עוד לפני הפתיחה הרשמית.
סטרן, 41, העובד למעלה מ-15 שנה באותה חברת הפקות ("דבר נדיר בתעשיית הטלוויזיה של לוס אנג'לס", אומר בכיר בתעשייה), עשה את הקריירה שלו בהוליווד וזה לו הביקור הראשון בישראל. הוא נולד במשפחה יהודית במסצ'וסטס, ולמד תואר ראשון באוניברסיטה היוקרתית ברנדייס באזור בוסטון, ותואר שני בתקשורת באוניברסיטת דרום קליפורניה. מיד אחרי הלימודים התחיל לעבוד כעוזר בתחום פיתוח הפקות בחברת ההפקות של ריצ'ארד דונרס (X-Men" ,"Maverick", "סופרמן" ועוד). משם עבר לחברות אחרות, עד שהגיע ל"ג'ון וולס", שם התקדם במשך השנים בסולם הדרגות עד לעמדת נשיא החברה.
- למה "עספור"? מה בסדרה הזו מצא חן בעיניכם?
"שלחו לנו את הסדרה בדי-וי-די. צפינו ומיד אהבנו את המשחק, את הכתיבה, את הסביבה שבה היא מצולמת. אבל ברגע הראשון לא ידענו איך אפשר יהיה למקם את זה בארה"ב, אז חשבנו על זה במשך כשבועיים. הרגשנו ש'עספור' מעבירה תחושות שהן דומות לתחושות שמקבלים היום מצפייה ב'חסרי בושה', כי גם 'עספור' עוסקת בחיי היום-יום של אנשים המנסים למצוא את דרכם בתקופה של קשיים כלכליים. זו תחושה שקיימת כיום בכל העולם, והרגשנו שהנושא הזה, של האנשים הפשוטים שמנסים להתמודד, ידבר לציבור האמריקני. זו האחווה של ארבעת הגברים, אבל לא כמו בסדרה 'הפמליה', לא העשירים והמפורסמים, אלא אנשי היום-יום, שהחברות שלהם היא משפחה. היום אנשים רוצים את הסדרות המשפחתיות האלה".
כופרים בקצב הקפיטליסטי
"חסרי בושה", שבינואר הקרוב תעלה זו העונה השנייה בארה"ב, מבוססת על דרמה קומית בריטית ובמרכזה משפחת גלאגר, שישה ילדים ואב אלכוהוליסט, בלי אמא בסביבה. הם לא סתם בני מעמד נמוך, הם לגמרי עלובי החיים, חסרי מעמד אשר בקושי גומרים את החודש ולא עומדים אפילו בתשלומי החשמל לחימום הבית בפרברי דרום שיקגו המרופטים.
ל"ג'ון וולס" לקח שמונה שנים מן הרגע ששמו עין על הסדרה ועד שהיא הגיעה למסכים בארה"ב. לפני כמה שנים, המצב הכלכלי הקשה לא היה חלק בלתי נפרד מן החיים. "היום, עם מצב האבטלה, במיוחד בקליפורניה, אנשים מזדהים יותר עם תוכניות כמו 'חסרי בושה'", אומר סטרן, "וכדי שסדרה תצליח, צריך שהציבור ירגיש הזדהות. גם 'עספור' היא סדרה על אנשים טובים שמתמודדים עם קשיי היום-יום. לא איזו חבורת צעירים בתחילת דרכם, אלא חבורה של גברים, מעט יותר מבוגרים, שכופרים בקצב החיים הקפיטליסטי הרגיל".
- איך עובד התהליך של הכנסת "עספור" לשוק האמריקני?
"השלב הראשון, הוא מציאת כותב שיכתוב את הסדרה באנגלית. אפילו לא את כל הסדרה, אלא רק מישהו שנדע שהוא יהיה הכותב, והוא יגיע יחד איתנו לתובנות על החומר כדי לכתוב פיץ' (הצעה ראשונית, ט"ש.). לאחר מכן, נצטרך להחליט אם זה מתאים לרשתות השידור או לכבלים".
- מי יהיה הכותב הראשי?
"רק התחלנו לחשוב על זה. זה צריך להיות מישהו שמסוגל לכתוב גם דרמה וגם קומדיה. הוא חייב להיות מוכשר בשני הז'אנרים כדי להתאים ל'עספור'".
- איך לוקחים את "עספור" הישראלית, הממוקמת בירושלים, וכותבים אותה באנגלית?
"נשב ביחד עם מי שיהיה הכותב הראשי, ונצפה בה שוב ונשאל את עצמנו איך הופכים את זה לאמריקני. השאלה הראשונה שנשאל, היא איפה ממקמים את זה, ולאחר מכן איך בונים את הדמויות, איך מצלמים אותן, איך משנים את הסט כך שיתאים לארה"ב".
- אתה כבר יודע באיזו עיר "עספור" האמריקנית תמוקם?
"עדיין לא. זו חייבת להיות עיר גדולה, עם הרבה התרחשויות, חיי לילה ותעשייה כבדה. זה לא יכול להיות מקום כמו מונטנה למשל. יש הרבה ערים שמתאימות לסיפור - ניו יורק, בוסטון, סן דייגו, דאלאס או שיקגו".
בלי חוויל וסוס טבריאני
מי שסקרן לפגוש את מוטי, איציק, קצר וניוטון בגלגול האמריקני, יצטרך להתאזר בסבלנות. "אנחנו נתחיל לעבוד עכשיו על פיתוח הסדרה", מפרט סטרן את הלו"ז המתוכנן, שלפיו, אם לא חלו שינויים, העבודה על הגרסה האמריקנית בעיצומה. "הסיפור של 'עספור' ילך לכתיבה, אנשים שיפיקו לנו את הסטורי דוקיומנט, הסיפור כפי שיסופר בארה"ב. אחרי שיהיה לנו סיפור ביד, נעבור איתו לרשתות השידור הגדולות או לכבלים, כדי שהם יאשרו את הקו הכללי של הסיפור. משם הכתיבה תעבור לשלב האאוטליין, כלומר תמצית ראשי הפרקים, לאחר מכן כתיבת תסריט ואת כל זה נסיים עד סוף החודש. אני מקווה שבחודש הבא הרשתות או חברות הכבלים יקבלו החלטה בנוגע להעלאת פרק פיילוט".
- איך מכריעים בין רשתות השידור לכבלים?
"הדבר הכי חשוב כרגע זה לתת תוכן לתוכנית. אם היא תוצג לרשתות השידור, אז התוכנית תהיה ללא כל החלקים הקשים, ללא סקס וסמים. זו הסיבה ש'חסרי בושה' הלכה לכבלים ולא לרשתות השידור, היא הייתה יותר מדי על הקצה. במקרה של 'עספור', אני מאמין שאנחנו יכולים להציע אותה גם לרשתות וגם לכבלים. זה תלוי באופן שבו ייבנו מבנה הסדרה והקו הסיפורי שלה".
- אתה חושב במושגים של שיווק כאשר אתה מחפש מיקום - האם יהיה קל יותר להציג את התוכנית למפרסמים במקום מסוים?
"ההחלטה של המיקום קשורה הרבה יותר לכותבים וליוצרים, לשאלות התחקיר של מי הם הגיבורים של הסיפור, מאיפה הם באים, וזה הרבה יותר חשוב מאשר השיווק של התוכנית. עוד שיקול מהותי עבורנו הוא מקומות שבהם עובדים צלמים טובים, אנשים שטוב לנו לעבוד איתם".
"עספור" הצליחה ליצור מילון סלנג משלה, ודי אם נזכיר את "פפוקה" (לוזר), "חוויל" (טיפש), "אסלן" (אריה, שלא פוחד מכלום) וסוס טבריאני (סוס טרויאני). בגרסה האמריקנית, מטבע הדברים, אין סיכוי שנמצא מישהו מהם.
"אחד הדברים החשובים הוא שימוש במינוחים וביטויים שמתאימים לארה"ב", אומר סטרן. "חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים כאשר מחליפים שפות. דבר נוסף הוא הסטיילינג. לדוגמה, ב'חסרי בושה' אפילו המבנה הפנימי של הבית שבו גרה המשפחה היה צריך להיות אחר. לפעמים צריך להתייחס גם למסגרות הפוליטיות-החברתיות באופן אחר. בבריטניה יש בית מלוכה ברקע, אצלנו נשיא, בישראל ההקשרים הפוליטיים הם אחרים".
- מי יגלמו את הדמויות הראשיות?
"הליהוק הוא נושא שתלוי תמיד ברשתות השידור. אנחנו עובדים עם במאי הליהוק, ג'ון ליוואי, שליהק עבורנו את השחקנים בסדרות הבולטות שלנו בשנים האחרונות. אם הוא יטלפן לשחקנים חדשים ולא מוכרים, אנחנו נעבור על הרשימות ונבדוק אותם בעצמנו. כעיקרון, ההחלטה למי להציע את התפקיד היא של כולנו.
"השחקנים הפוטנציאלים יגיעו למשרדי ההפקה ויקראו איתנו את התסריט, ורק אז נחליט מי מתאים. כשניגש עם ההצעה לרשתות השידור, נביא להן לפחות שלוש הצעות של ליהוק על כל דמות. כלומר, 12 שחקנים עבור ארבע הדמויות הראשיות, אלא אם נפנה למישהו מפורסם, שאז לא צריך חלופות. בכל מקרה, עדיין מוקדם לדבר על ליהוק".
- היוצרים הישראלים, חנן סביון וגיא עמיר, יהיו מעורבים בתהליך בחירת השחקנים?
"אנחנו נתייעץ איתם בנוגע לפרשנות שיש לתת לסדרה ונקבל מהם את ההתייחסות שלהם לחומרים שנכתבים אצלנו. אחרי שהם יקראו את התסריט באנגלית, נתייעץ איתם גם לגבי התוכן, אבל הנושא של הליהוק הוא כבר עניין מסובך. זהו תהליך מאוד אמריקני פנימי ומאוד מורכב, ונוגע בהמון מקבלי החלטות ברשתות. צריך לקבל אישורים מכל כך הרבה גורמים בדרך, שקשה לי להאמין שנוכל לשתף את היוצרים הישראלים בכל שלב ושלב של התהליך הזה".
- מתי אתה צופה שהסדרה תעלה בארה"ב?
"לפחות עוד 18 חודשים, וזה במקרה הטוב".
"רמת השוק הישראלי עלתה"
"עספור", כידוע, מצטרפת לשורה מכובדת של סדרות ישראליות שנמכרו לשוק האמריקני בשנים האחרונות - צעד שנראה אולי קטן באימפריה טלוויזיונית כמו ארה"ב, אבל הוא צעד גדול לתעשייה המקומית. סטרן מסביר את הפריחה בענף הייצוא הטלוויזיוני הישראלי: "אנשים מחפשים חומרים טובים בכל סוג של פורמט, והשוק מאוד תחרותי. הישראלים מאוד יצירתיים וחכמים, ועבור שוק שהוא כה קטן מרימים הרבה מאוד תוכניות. השוק הישראלי תחרותי מבעבר וזה הרים את רמת הבימוי, ההפקה והכתיבה".
- ובכל זאת, איך זה שסדרות ישראליות כל הזמן נמכרות?
"הרבה מזה הוא עניין של גישה לגורמים בתעשייה. האפשרות להגיע לשוק האמריקני נראית פחות רחוקה, אחרי שהשווקים הפכו לגלובליים יותר. זו תופעה גלובלית, כי הסוכנים מחפשים לעשות עוד כסף באפיקים חדשים. מכירת פורמטים מאפשרת לעשות כסף, שהוא כסף קל יותר, אם אכן מוכרים פורמטים חדשים".
*** הראיון המלא - במגזין "פירמה"