ביומה הראשון של ועידת ישראל לעסקים, התכנס כבר ב-7:30 בבוקר המושב הראשון (מבין חמישה) של מכון מילקן. סביב השולחן העגול התקבצו כ-20 משתתפים, שהבולטים בהם היו מוריס דורפמן מן המועצה הלאומית לכלכלה; ד"ר רוג'ר שטיין ממודי'ס ריסרץ' לאבס; ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל; ג'רמי בנטלי מקבוצת סיטי ישראל; עו"ד מנחם פדר ממשרד כספי ושות'; פול אירווינג ממכון מילקן; וג'ים זוקין, מייסד-שותף בהוליהאן לוקיי.
גלן יאגו, ראש המרכז לישראל ומייסד המעבדות לחידושים פיננסיים במכון מילקן, תיאר את הדוח שהמכון פרסם באחרונה, שעוסק באפשרות להקים קרן השקעות ריבונית בישראל. הדוח הינו פרי של 10 חודשי מחקר, במסגרת תהליך "מעבדה לחידושים פיננסיים", שנערך לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
קרנות הון ריבוניות קיימות בכל העולם, בעיקר במדינות עתירות משאבי טבע, כאלסקה וכנורבגיה. כיום, לאור תגליות הגז בישראל, עלה הרעיון להקים קרן הון ריבונית מקומית, שתרכז את התגמולים שהממשלה תקבל ממשאבי הטבע שהתגלו, ותבטיח שהמשאבים יישארו גם לדורות הבאים, וישמשו לפתרון אתגרים לאומיים ואסטרטגיים.
אלא שהקמה של קרן הון ריבונית מייצרת אתגרים מקרו-כלכליים לא מבוטלים, כמו למשל ייסוף המטבע המקומי (מה שמכונה בעגת הכלכלנים "המחלה ההולנדית"), פגיעה בצמיחה במשק ושלל אתגרים פוליטיים ומינהליים. עקב מורכבות הסוגיה, ממשלת ישראל החליטה שצוות בין-משרדי, בראשות אנשי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יבחן את האפשרות להקמת קרן הון ריבונית בארץ, ואת השלכותיה.
מכון מילקן - המרכז ידע ייחודי במימון, כלכלה ומדיניות - סייע למועצה הלאומית לכלכלה לגבש מודל, שישכיל ללמוד מן הניסיון הבינלאומי, ולהתמודד עם תחלואים כלכליים ופוליטיים פוטנציאליים, הכרוכים בהקמה של קרן הון ריבונית. הדוח התפרסם באופן רשמי בבוקר הדיון; משתתפי השולחן העגול זכו לקרוא אותו כמה ימים לפני כן.
המודל הנורבגי
השולחן העגול נערך באווירה פתוחה ורצינית, תוך מתן תשומת לב להערות הסובבים. יאגו, שהנחה את הדיון, פתח אותו בהצגת העבודה שעשה מכון מילקן בחודשים האחרונים, ופנה אל דורפמן בבקשה לשרטט תמונת מצב - כיצד המועצה הלאומית לכלכלה רואה את הדוח ואת מסקנותיו.
דורפמן תיאר את פעילות הצוות הבין-משרדי, לגיבוש המודל לניהול הכנסות המדינה מגז ונפט, והכיר בחשיבות המחקר הבינלאומי המקיף של מכון מילקן, ככלי תומך החלטה בעבור המחוקקים והרגולטורים. הסביבה הכלכלית הנוכחית, ציין דורפמן, מאתגרת לקידום מודל התומך בחלוקה בין-דורית של הכנסות ממשאבי גז ונפט, ושימוש בנכסי הקרן ככרית ביטחון לטווח ארוך כנגד סכנות קטסטרופליות, מלחמות ואסונות, אל מול הזרמת כספי התמלוגים לתקציב המדינה.
ד"ר ברנדר מבנק ישראל, שיבח את הדוח, ואמר כי נעשתה בו עבודה מצוינת ורחבת-היקף, שמאגדת ניסיון בינלאומי. עם זאת, ברנדר ציין, כי היה מקום להדגיש יותר בדוח מסקנה אחת והיא, "שהכספים שישכבו בקרן הפוטנציאלית לא שייכים רק לדור שלנו - אלא לכל הדורות לעתיד". עוד הציע ברנדר בדבריו, להתמקד למשל במודל הנורבגי המצליח של הקמת קרן הון ריבונית, ולמקד את הדיון הציבורי בו - במקום להתפזר, ולהציג מגוון מודלים ממדינות לא-מערביות, ובהן אבו דאבי.
הרצון הטוב
בנטלי מקבוצת סיטי אמר כי הקמת קרן השקעות ריבונית, היא הזדמנות לייצר שכבה נוספת של יציבות כלכלית ומדינית בישראל. לדבריו, הידע התיאורטי על המודלים השונים כבר קיים, ונכון לעכשיו הדברים עומדים על הרצון הטוב של הנוגעים בדבר, ועל היישום ברמת הפרטים הקטנים. "מה שנדרש עכשיו", אמר בנטלי, "הוא דיון עמוק ויסודי, כיצד ליישם את הידע שכבר קיים".
עו"ד פדר העלה בדיון נקודה קריטית, שמתייחסת לסוגיית השחיתות בהקשר של קיומה של קרן הון ריבונית. לדבריו, "לצערנו, ישראל מדורגת במקום גבוה במדד השחיתות הבינלאומי. המצב הולך ומתדרדר משנה לשנה. קרן הון ריבונית עלולה להיות 'מגנט' לסיאוב, לשחיתויות ולפרויקטים שהם בבחינת 'פילים לבנים'. זו סוגיה מרכזית, שצריך לתת עליה את הדעת, לפני שמקימים קרן הון ריבונית בארץ ובכל הנוגע לתהליכי היישום שלה".
עו"ד דידי לחמן-מסר הסכימה, וחידדה את חשיבות מרכיבי הממשל התאגידי, הרכב ועדת ההשקעות ועצמאותה, כמפתח להצלחת הקרן ומניעת שחיתויות.
זוקין הציג חזון רחב, וטען בשולחן העגול, כי קרן הון ריבונית צריכה להיות חלק מתוכנית אסטרטגיה ממשלתית, שמטרתה, בין השאר, להגדיל את הצמיחה בארץ.
זוקין שטח בפני חברי הפאנל את המודל הישראלי לטווח של 10 שנים, שהגה ארגונו. מדובר בתוכנית פעולה אופטימית, שכוללת, בין השאר, ציון יעדים מרשימים, ובהם השגת חברות במועדון פריז, השגת דירוג בינלאומי AA והשגת תקציב מאוזן בישראל.
עם הסוגיות הנוספות שעלו לדיון, נמנו הקמת קרן ריבונית כחיץ למצבי חירום; אתגרים צפויים להשקעות במצבי משבר גיאו-פוליטיים; ניתוח המודל הנורבגי מול המודל השבדי; והתייחסות לשאלה האם ועד כמה הקרן צריכה ללכת לכיסוי החוב הלאומי - עמדה שאותה ייצגו נציגי החשב הכללי בדיון.
יאגו נעל את הדיון ואמר בצניעות אנגלוסקסית טיפוסית, כי הוא מברך על כל השאלות, הסוגיות, החיבוטים, הלבטים וההיבטים שעלו בדיון. "מוטב לקחת את הזמן עכשיו, להעמיק, ולתת את הדעת בכובד ראש ובאריכות על השאלות המורכבות, שקיימות בהקמת קרן השקעות ריבונית - מאשר לפעול בחיפזון, ולרוץ עם תשובות אינסטנט מהירות", סיכם יאגו.