זה לא שמאל ולא ימין. הנטייה הלא-מודעת להתאבדות, היא כנראה מחלה כלל יהודית. מחלת ילדים, מקדמת דנא, שלעולם כנראה לא מתחסנים ממנה. ליהודים יש שלל מתכונים להתאבדות, שהוכיחו את עצמם במהלך הדורות, ולאחד מהם אנחנו עדים כעת.
המתכון הימני (להבדיל מהשמאלי, שגם בו אין לזלזל), מכיל תמהיל בורות, לאומנות, אלימות וגזענות. בהתחלה נראה כאילו אתה גיבור גדול, הכי חזק והכי חכם, וכולם קטנים על ידך, טיפשים וחלשלושים - אבל לא ירחק היום ותאכל אותה, וגם זה יהיה בגדול. כי התמהיל הלאומני-גזעני, כך הראתה ההיסטוריה לא פעם ולא פעמיים, אינו מחזיק מעמד.
עומד בראשך מנהיג לכאורה שפוי ונורמלי, תרבותי מבית טוב ויחסית מתון, בדמות נתניהו, ולידו בוחשים בקדרה, בזירה הנפיצה מאין כמוה, בורים גסי רוח כאלי ישי - שתפקידו העיקרי כשר פנים הוא לדכא אלמנטים זרים, לקול תשואות הקהל הנבער שלו (תוך שהוא מכריז בכל הזדמנות ש"למען עם ישראל אני עושה מעשים לא-פופולריים", עאלק "לא פופולריים") - או גלשנים לאומנים מיומנים, כליברמן וחבר מרעיו, הרוכבים על גלים חלולים מסוג אחר; ובתווך שותקים ומצקצקים מדעני מדינה, מומחים לענייניהם, מאוזנים ומאזנים כבגין, מרידור ויעלון - שהדבר האחרון שאפשר לומר עליהם הוא, שהם לא "מאפשרים".
הם מאפשרים, ועוד איך מאפשרים, את התרת הרסן של הקבוצות המטורפות, שכל מטרתן היא ליצור אנדרלמוסיה ולסכל מהלכים מפוכחים, חפצי קיום. זהו סיפור היסטורי די שחוק, למען האמת. אבל כשהוא מתרקם כאן לנגד עינינו ומאיים להטביע את כולנו במערבולת שתיווצר, מותר בהחלט להיבהל.
נכנעו למשוגעים
איני י קושר כתרים של שפיות וחוכמה עילאיים לשמאל הישראלי. כשכוחו היה במותניו, גם הוא ידע לכרות שחת וליפול בה. גם הוא ידע לא להיות סובלני כלפי השקפות שלא הלכו בתלם. גם צדיקי השמאל היו, בדרכם המילולית, תוקפניים ואלימים, מחרימים ומנדים.
אבל מה שקורה כעת, עם האלימים שבמתנחלים ועם הימין הלאומני, מסוכן פי כמה, ולו רק מהסיבה - שלא רק כאן אלא גם בעולם הגדול, אין אף בעל בית. אין אף אחד שיקרא לסדר. אף אחד שאפילו יאיים לקרוא לסדר. בעלי הבית לא השתגעו, אלא נכנעו למשוגעים. המשוגעים תפסו את מקומם, לפחות בסביבה המיידית שלנו. כך, שכאשר השיגעון חוגג גם מבית וגם מחוץ, לאן אפשר להימלט?
הדרך היחידה לעצור את המפולת היא להפציר במתוני הימין לפרק את הקואליציה הפאשיסטית (אם לנקוט במונחים שמאלנים) וללכת, סליחה על הביטוי, טיפה שמאלה; אם לא לקדימה הצינית והמופרכת, כי אז לעבודה, שבה עוד שרדו כמה אנשים מצפוניים.
אין לנו הלוקסוס להיות בררנים, ואין לנו ברירה אלא להקים ממשלה אחרת - ממשלת הצלה אחראית, בלי ש"ס והליכוד הקיצוני; שאולי לא כיכבה בחלומותינו הכי ורודים, אבל לפחות היא לא תכלול את אלה שהחליטו להתאבד ויהי מה.
הכותב הוא סופר