הם חיים ביניכם ונראים כמעט כמוכם - בהבדלים קלים: יש להם תמיד עיניים אדומות של ג'ט לג ועור אפור של שיחות קונפרנס בשלש לפנות בוקר, שיחות לא נגמרות עם קרנות הון סיכון מהוואלי שצריכות את הפיץ' שלהם בשעה הזו בלבד.
לרוב הם יכירו את קונפיגורציית המטוסים לארה"ב קצת יותר טוב מהדיילות, בכל חברות התעופה בקו, וייעשו הכל, אבל הכל, בשביל אפגרייד למחלקת עסקים. כי אחרי הכל, מה הסיכוי להישאר שפוי כשטסים שלוש פעמים בחודש לסן-פרנסיסקו במחלקת תיירים?
הם טובי בנינו ובנותינו ואם תשאלו קרנות הון סיכון אמריקאיות בוואלי, כולל כאלו שמעולם לא ביקרו בישראל, הם יסבירו לכם את ההבדל בין כל אחת הספרות שאחרי ה-8 של מספר היחידה שבה שירתו.
אותם פרטנרים אמריקאים גם יסבירו שהם טייסים מבריקים, אבל לא מתייעצים ומחליטים מהר מדי ושקצינים בחיל הים מעולים בבניית צוותים. וכן, כל הפרטנרים האמריקאים שתפגשו איתם (אבל כולם, וללא יוצא מן הכלל) יחזרו על הבדיחה האהובה עליהם: אם כל כך הרבה אנשים עד היום אמרו שהם פיקדו על היחידה הזו בצה"ל, מי לעזאזל היו החיילים שם?
זו קבוצה הולכת וגדלה באוכלוסיה שמה שמרגש אותה הוא "פרטנרס מיטינג" ומה שגורם לה לדמוע הוא "טרם שיט". אותה קבוצה שאחרי כמה שנים כאלו וכמה שנות חוסר שינה במשרד הסטארט אפ שהקימו מהכסף שגייסו שם, לפעמים גם מוכרת את החברה. לעיתים בגלל הסכום הגבוה שקבלו ולעיתים בגלל עייפות, ואז כולם נורא מתלהבים ונזכרים שהכירו אותם בבי"ס ומצטערים מאוד שלא אמרו להם שלום בהפסקה.
אוכלוסיית היזמים המגייסים בארה"ב רצים בין תל אביב לסיליקון וואלי עם מצגת הורסת ואש בעיניים, כי הסטארט אפ שלהם הולך לשנות את העולם, והם ישראלים אז הם לא ישברו עד שיסיימו מסלול. אני יודעת, שלא לכולם נראה המסלול הזה מפרך כמו שהוא. גם אני נתקלת כל יום במספרסטארטאפיסטים גדל והולך שמתחילים את הדרך הארוכה הזו וזקוקים לכל טיפ אפשרי על מנת לצלוח את הדרך. ואיך אפשר שלא להבין את היזמים חדורי המוטיבציה הללו כשחלק ניכר מהקרנות הישראליות נוהגות בימים אלו בעיקר להיפגש עם חברות ופחות להשקיע?
הנה כמה טיפים שהם לא מהסוג הטריוויאלי שאולי באמת יקלו עליהם בגיוס בשנה הקרובה:
- תסתובבו בפאלו אלטו. לא רק לחצי שעה בין פגישות, פשוט תסתובבו. תעשו טיול ברחוב יוניברסיטי, שתו קפה בקפה וונציה ותנגבו באורנ'ס חומוס. תקשיבו, תכירו, אולי אפילו יצא לכם לדבר עם כמה אנשים שיכולים לעזור לכם יותר ממה שתדמיינו. אבל בעיקר, תבינו את השפה הנכונה שבה צריך לדבר, בפגישות שלשמם באמת הגעתם.
- סאנדהיל רואד זה לא רחוב, זו כלכלה שלמה. אם לא הצליח לכם בפגישות שהגעתם אליהן, פשוט עברו ממתחם למתחם וקחו את הפרטים של הקרנות שם. זהו, כרגע כיסיתם 90% מקרנות ההון סיכון המוצלחות בעולם ועכשיו - השמיים פתוחים.
- CICC - שולי גלילי הקימה מלכ"ר בשם CICC ומרבית הסטארטאפים הישראלים שגייסו או עשו אקזיט בוואלי חייבים לה חלק גדול מההצלחה שלהם. שולי פועלת בתחושת שליחות, על מנת לקדם את הסטארט אפים הישראלים שמגיעים לוואלי, ופניה ל CICC יכולה לפתוח דלתות שקשה להאמין שאפשר לפתוח אותן.
- נסו להגיע לוואלי עם אלטרנטיבה פיננסית. בין אם זו אפשרות להלוואה (ברידג') או "טרם שיט", גם אם הוא בתנאים לא אופטימליים. חשוב שתגיעו בטוחים. הפרטנרים בקרנות ההון סיכון הכי טובות בעולם הם אנשים עם אינסטינקטים של חיית בר והם מריחים ביטחון מרחוק, בדיוק באותה קלות שבה הם מריחים חוסר ביטחון. והם רוצים את אלו עם הבטחון, כי רק בשביל אלו הם קמים שם בבוקר.
- תנו צ'אנס גם לדברים הזויים שתתקלו בהם: משקיעים או קרן שלא שמעתם עליה עדיין, פגישה עם חברה שיכולה לעזור לסטארט אפ שלכם אסטרטגית, הגם שלא תועיל לו פיננסית כרגע. העסקאות הכי מוצלחות שנתקלתי בהן עד היום, התחילו בדיוק כך.