גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך לא תפסיד את כל הכסף ב-2012

כלו אמצעי הסיוע, וכעת כלכלת העולם היא אוניה השטה בלי מזהה קרחונים בלב ים

שנת 2012 תהייה לדעתי השנה המאתגרת ביותר מאז תחילת המשבר האחרון, שנקרא בזמנו משבר הסאבפריים.

יש לכך הרבה סיבות, והראשונה שבהן היא אובדן דרך. בששת החודשים האחרונים התחלפו באירופה ובעולם כולו ממשלות רבות. אם בהפיכה, באביב ערבי, במלחמת אזרחים או בגל של פרישה מרצון כפי התרחש באירופה.

השלטונות החדשים, ברוב המקרים, חדשים גם בפוליטיקה, ולרובם אין ידע או כלים לנתח את המצב, לבחון באופן מקצועי פתרונות מוצעים, או להנהיג את העם שלהם להחלטות קשות. רובם מתמודדים עם מחאות חברתיות רחבות היקף שלא מאפשרת להם לעצור את הגרעון, לשנות את סדר העדיפויות, או לאזן את התקציב שלהן. חלק מההנהגות החדשות הרי נבחרו בעקבות המחאות החברתיות.

לכן, גם אם היו עוד כלים משמעותיים בארגז הכלים של הדרג המדיני, רוב המדינאים החדשים לא ידעו או לא יוכלו להשתמש בהם.

אנו צפוים לסבול ב-2012 מהמשך אי היציבות השלטונית. רוב המנהיגים שינסו לרסן את ההוצאה, בעיקר באירופה, יפסידו את הכיסא בטרם יצליחו במשימתם. האביב הערבי שטרם הסתיים, ויש מדינות שאף שטרם התחיל בהן, יחזק את המגמה הזו. גם העמקת המשבר תחזק את אי היציבות השלטונית בעולם, ועשוי להתפתח לאיזורים "יציבים" יותר כמו המזרח הרחוק ודרום אמריקה.

הסיבה השנייה היא שתמו הכלים שבידי המדינות. הכלי המרכזי - הזרמת נזילות לשוק, לא הספיק. המדינות משכו אותו עד להרבה מעבר לקצה. כבר בסוף 2010 הכלי הזה סיים את השימוש הסביר. בסוף השנה שעברה, במידה והיה נכשל זה היה לא נעים, אבל ניתן להתמודדות.

בשנת 2011 מדינות המערב חרגו מהשימוש הסביר. הנזילות האדירה שהזרימו לשוק הופכת לחובות בצד מקבלי הנזילות. החוב האדיר הזה מומן כמובן מקרנות הפנסיה של אזרחי העולם, או מהדפסת כסף.

כפי הנראה כיום, מחד - ספק אם מישהו יוכל להחזיר את החוב. מאידך - המדינות אינן יכולות להמשיך ולמחזר את החוב, וכל סבב הנפקת אג"ח מדינה מלווה בפאניקה בשווקים.

לכן, אם לא ירשם שיפור משמעותי וברור בפעילות העיסקית בעולם, החוב הזה, בהיקף טריליוני דולרים, יהפוך לחובות מסופקים או חובות אבודים. לכך יש משמעות אחת, הפסדים עצומים לחוסכים ולמעמד העובדים. למה? כי החוב שמומן על ידי קרנות הפנסיה ולא יוחזר יביא להפסדים ניכרים בקופות. הכסף שהודפס יביא לירידה בכח הקנייה של ההון שנותר לאדם הממוצע.

כלכלת העולם היא כאוניית נוסעים ענקית השטה בלילה באוקיינוס מלא בקרחוני ענק, וכשמיכשור גילוי המכשולים שלה שבק חיים.

אז מה עושים?

כעת, אנו מביטים במצב, כפי שהוא, בלי לומר "יהיה בסדר". עלינו להעריך האם אוניית כלכלת העולם תצליח לחצות את האוקיינוס הקרחוני או שתצלול למעמקים.

כמובן שאין לאף אדם ידיעה ברורה מה יהיה, ולכן, כרגיל בתחום ההשקעות, עלינו לקבל החלטות בתנאי אי וודאות. מי שחושב שהשייט יוכתר בהצלחה יבחר באסטרטגיית "קנה והחזק". אם הוא צודק, צפויים לו חיי רווחה. מי שצופה שהצלילה בלתי נמנעת יבחר בפוזיצית שורט אגרסיבית.

קראתי כמה הערכות מלומדות של בנקים וגופים פיננסיים מובילים בעולם, שמותיהם מוכרים לכולנו והם מעסיקים מאות או אלפי אנליסטים. האחד מצהיר שזה זמן מצויין לקנות מניות, ושירידות כפי שראינו במחצית השנייה של 2011 לא יחזרו. האחר, מכובד לא פחות, מתכונן לשנה קשה ביותר, שתכללו איבוד אימון המשקיעים בשווקים וירידות חדות "אף מעבר לשפל של 2009".

ההערכה שלי היא שצפוייה שנה קשה, אולי קשה מאוד, בשוק ההון ובכלכלה הראלית. אבל,

המסקנה שלי היא אחרת:

המטרה שלי לשנת 2012 היא לשמור על ערכו הראלי של ההון שלי.

על פי מודל התשואה כנגד סיכון שלי, לא שווה לקחת את הסיכון הקיים כעת בשוק. נכון, יכול להיות שארוויח 50% תשואה בשנת 2012 אם אחזה נכון את כיון הפלגתה של האונייה. אך זה לא שווה לי. אני מוותר על כך במודע, ובתוך כך, אנסה גם לצמצם את הסיכון הצפוי לי במידה ואניית הכלכלה שטה בנתיב שלא צפיתי.

אני לא רוצה לנסות לחזות מה יקרה לאונייה באוקיינוס. אני רוצה לעמוד על החוף, ולנסות לעשות הכל כדי שהגלים לא יפגעו בי. בבחירתי זו אני מוותר על ההזדמנות להגיע לנמל היעד של האונייה, במידה ותצלח בהצלחה את האוקיינוס. בעוד כמה חודשים אשקול מחדש האם לעלות אל האונייה הבאה.

השנה לא ההסס להחזיק את ההון במזומן, במטבעות של כלכלות אייתנות יחסית. אתמקד בכלים "בטוחים" יחסית, בדגש על הגנה מפיחות בערכו של הכסף. הגנה כזו יכולה להעשות על ידי הצמדות מדדיות, מטבעיות, חשיפה למתכות יקרות או לנכסים ראליים יותר. גם הפיזור צריך להעשות בחכמה, לאור מסקנות התלות הגלובלית בין כלכלות.

בשביל להשיג תשואה אקדיש אחוז קטן יחסית מהתיק לקרנות "מתוחכמות", בהן שיטת המסחר קצרת טווח. בגלל התנודתיות הצפויה, זו איננה שנה להחזקות ארוכות בסגנון "קרן פנסיה". מנהלי השקעות ש"נכנסים לשוק" לטווח קצר יותר, תוך הגבלת הפסד לכל עיסקה וניהול סיכונים קפדני הוכיחו את עצמם ב 2008 כאחד האפיקים היחידים שהצליחו להרוויח, או להפסיד מעט, בשנה שבה השווקים איבדו 50% מערכם.

שנת 2012, תהיה שנה מאוד מהירה, תזזיתית. תהליכים שנמשכו חודשים בעבר יקרו בה תוך ימים או שעות. שנה חדשה שיתרחשו בה דברים שלא כתובים עדיין בתוכנית ה"תרחישים האפשריים" של מנהלי הסיכונים והמשקיעים בעולם.

שנת ההכרעה

שנה של הכרעה, בין הרווחה לקפיטליזם, בין הפרט לכלל, בין חיים בחוב לחיים צנועים, בין מערב ומזרח, בין מפותח ומתפתח.

בין סופו של משבר לסופה של הכלכלה, כפי שהכרנו אותה עד היום.

זו השנה החמישית ברציפות שבה אני מפרסם תחזית שנתית. תוכלו לקרוא את התחזיות לשנים האחרונות כפי שהתפרסמו כאן במדור הדעות של גלובס:

תחזיות לשנת 2011: האם הדולר ישוב לחייך? - תחזית דולר, היום שלפני הירידות - תחזית שוק ההון. לפני שעה התחיל מחיר הדירות לרדת - תחזית נדל"ן.

תחזיות לשנת 2010: התייקרות הזהב היא ספקולציה - תחזית זהב ומטבעות. יש חדש במערב - תחזית התרחשות מחאה חברתית.

תחזית לשנת 2009: היכונו לעליות חדות - תחזית סיום הירידות בשוק ההון

תחזית לשנת 2008: הדולר עוד גבוה - תחזית דולר

  1. טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, בית ההשקעות הגדול בעולם למסחר במט"ח, מדדי מניות וסחורות. נסחר בבורסה של ניו יורק (NYSE:FXCM)
  2. אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ למסחר במט"ח או בכל נייר ערך לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת