שני השינויים הבולטים בתחום מחשוב הענן בלטו לעין בפאנל "ההזדמנויות סביב מחשוב הענן" שנערך בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". השינוי הראשון הוא היעדרם של אנשי ה-IT - מנהלי ואנשי מערכות המידע הארגוניות, שבדרך כלל משתתפים בדיונים כאלה. הבדל נוסף נגע לרמת הוודאות. הענן - גישה למשאבי מחשוב ותוכנות שממוקמים במרכזי מחשוב מרוחקים באמצעות האינטרנט - הסכימו כולם, כאן כדי להישאר. המהפכה יצאה לדרך.
הפאנל, בהתאם לתפקידי המשתתפים, התרכז בהזדמנויות העסקיות שניצבות בפני כל מי שהענן רלוונטי עבורו. מדובר בארגונים מבוססים, חברות קטנות, ספקי תוכנה, אנשי הון סיכון, וגם לענף ההיי-טק הישראלי. "הענן מתחיל להתנחל במיינסטרים", אמר דן יכין, אנליסט בכיר בחברת המחקר הטכנולוגי IDC, "עלינו על המסלול, אבל הדרך עוד ארוכה".
יכין דיבר במפגש על החסמים שעומדים בפני ארגונים כאשר הם שוקלים לאמץ את הטכנולוגיה. "הארגונים חששו בתחילה מההיבט הפסיכולוגי", אמר יכין, "למשל בהקשרים של אבטחה ורגולציה, אבל כעת מדובר בכיוונים יותר פרקטיים, שבוחנים את הביצועים והזמינות של משאבי המחשוב המרוחקים". יכין העריך ששינוי כזה מצריך זמן, מאחר שמדובר ב"תהליך אבולוציוני".
את הגישה החדשה לענן המחשוב אפשר לאתר כיום ברוב החברות הגדולות שמובילות את עולם המחשוב בעשרות השנים האחרונות. במיקרוסופט למשל מזהים רעידת אדמה שמושפעת מצריכה שונה של התקני מחשוב (טאבלטים, סמארטפונים וכו') ושל תוכניות עסקיות. סטיב באלמר, מנכ"ל ענקית התוכנה הכריז לפני כשנה וחצי: "אנחנו לגמרי בענן".
איזו משמעות יש להצהרה הזו ברמה הפרקטית? סיגל קלמנסון-קושניר, סמנכ"לית שיווק ואסטרטגיה במיקרוסופט ישראל אומרת כי "90% מהמו"פ שלנו עובד כך שכל דבר שנוציא יהיה רלוונטי גם עבור תשתית המחשוב המקומית וגם בענן המחשוב".
מיקרוסופט השקיעה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים כדי לספק תשתיות מחשוב לעולם החדש. הסכום הושקע, בין השאר, בהקמה של שישה מרכזי מחשוב גדולים בעולם ותשתיות תוכנה. גולת הכותרת בתחום הזה היא סביבת הפיתוח Azure, שמיועדת לאחסון והרצת יישומים מהענן. לדברי קלמנסון-קושניר, "אנחנו חושבים שענן המחשוב זו פילוסופיה עסקית חדשה. אנחנו עדיין לא תופסים לגמרי לאן זה יתפתח, אבל רואים את זה כהזדמנות למודלים עסקיים חדשים".
"לפתור הרבה בעיות"
דוגמה לארגון מבוסס יחסית שמנסה לנצל את הפוטנציאל העסקי בענן המחשוב היא קופת חולים מכבי. לדברי ורדה שלו, מנהלת מערך לאינפורמטיקה רפואית ומחקר, במכבי שירותי בריאות, ישנם מועדים שבהם ישנו עומס כבד על המערכת, "מה שמביא כמות גדולה של רופאים לנסות לגשת לשרתים בו זמנית". היכולת להגמיש את הניצולת של המשאבים, באמצעות שימוש בענן המחשוב, "יכולה לפתור לנו הרבה בעיות", לדברי שלו.
באופן לא מפתיע, האופי הרגיש של הנתונים - רשומות רפואיות של לקוחות - גורם לקופות החולים להתייחס לנושא האבטחה וההגנה על פרטיות כאל נושא קריטי. "כבר למדנו", מספרת שלו, "שלהחזיק את הנתונים פיזית אצלנו לא הופך אותם ליותר בטוחים, אך אנחנו יודעים שאם ניפול בנושא של הפרטיות והאבטחה אף אחד לא יסלח לנו".
יכין: "בארגונים כבר מבינים שפתרונות הענן לא פחות טובים, בתחום האבטחה, בהשוואה למערכות הקיימות".
ההגנה על המידע לא מהווה רק מחסום פסיכולוגי והיא מטרידה מאוד גם את הרגולטור. בישראל, מעיד עו"ד אייל שגיא, שותף במשרד AYR, "יש רגולטור שמבין טכנולוגיה", ועם זאת, הוא מציין, נקודת המוצא של הרגולטור היא מאוד שמרנית ואולי אף "אנכרוניסטית" בכל מה שנוגע ניהול מאגרי מידע. לדברי שגיא, "ההנחה הבסיסית היא שהמקום הכי טוב למאגר מידע הוא בבית. בסופו של דבר, כמעט תמיד אפשר לייצא נתונים שממוקמים על ענן למדינות אחרות, אבל זה יכול להגיע לפינות מאוד מוזרות מבחינה חוקית".
אודי זיו, נשיא חטיבת האנטרפרייז בנייס הוסיף: "כולם היום או מדברים או חושבים על ענן. לדעתי התפיסה שתנצח, לפחות בשנים הקרובות, היא שתוכנה תהיה גם במחשבים המקומיים וגם בענן. בתור ספקי תוכנה זו הזדמנות אדירה".
רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון כרמל אמר כי "המחסום לשימוש יותר אינטנסיבי לא קשור לסוגיות טכנולוגיות אלא נובע מהשקעות היסטוריות של הארגונים במערכות מחשוב ותיקות, שנמצאות על שרתי הארגון. הארגונים לא רוצים להרגיש שהם בזבזו את ההשקעה. זה תהליך שייקח לו זמן, אולי עוד 10-15 שנה".
קלמנסון-קושניר: "אנחנו רואים שינוי אצל עסקים קטנים ובינוניים, שלא יכלו ליהנות מהטכנולוגיה שלנו. עכשיו הם יכולים לעבור שינוי ופתאום לנעול נעליים שיאפשרו להם לרוץ מהר יותר".
ארגונים גדולים נעזרים במחשוב הענן על מנת לשפר את קצב הצמיחה ואולי גם את השורה התחתונה, אולם עבור חברת סטארט-אפ מדובר לפעמים בסיטואציה של להיות או לחדול. "לפני עשר שנים היינו צריכים לשים 2-3 מיליון דולר כדי להקים את חוות השרתים שלנו, לא הייתה דרך אחרת", טוען תומר דביר, מנכ"ל סלוטו (Soluto), "היום אפשר, מהרגע הראשון, פשוט להתחיל. עד לא מזמן מי שלא ידע לגדול כך שיתאים עצמו מהר לכמות גדולה של משתמשים פשוט מת, היום אפילו סטארט-אפ קטן יכול להסתדר בלי היכולות האלה".
מבחינת סדר הגודל, סלוטו הוא אחד הסטארט-אפים הבולטים בעולם. המוצרים של החברה מספקים תובנות לתמיכה במחשבים אישיים כתוצאה מניתוח תשתית משתמשים רחבה (Crowd Sourcing). סלוטו הוא הסטארט-אפ הגדול בעולם, בכל הנוגע לשימוש בתשתיות ה-Azure של מיקרוסופט. דביר מעיד שהמוצר החברה הורד על-ידי 3 מיליון משתמשים, וכי העומסים בגישה לתוכנה לא היו קבועים. לדבריו: "היכולת של סטארט-אפ לעמוד בזה היא בזכות הענן". במשרדי החברה, בשדרות רוטשילד בתל אביב, אין תשתית מחשוב מהותית. כל השרתים שמאפשרים את פעילות סלוטו ממוקמים על ענן.
זאב ביקובסקי, מנכ"ל GigaSpaces, שמספקת פלטפורמה לפיתוח אפליקציות שמיועדות לפעול בענן: "יש שני דברים שרלוונטיים למחשוב ענן מבחינת חברות סטארט-אפ ישראליות. הדבר הראשון הוא בתחום התשתיות, שיודעים לפתח כאן, כי זה אתגר רציני. הצד השני הוא עניין היזמות, שמאוד חזק בישראל. היום אפשר להיות יזם שנעזר בתוכנות גם בלי לדעת לכתוב שורות קוד".
צחי וייספלד, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי במרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל: "אחד האתגרים הכי קשים כיזם הוא להיפגש עם אנשי המחשוב בארגון שאתה מנסה למכור לו מוצר. עכשיו, באמצעות מודל של תוכנה על-פי דרישה, אתה יכול להיפגש ישירות עם המחלקות שצורכות את התוכנה בשטח".
"להתמודד עם גידול מהיר"
גל הרכישות וההנפקות שבוצעו בתקופה האחרונה בפרמיה נדיבה, מסביר למה יש למשקיעי ההון סיכון מוטיבציה להשקיע בתחום מחשוב הענן. לדברי רונן ניר מכרמל, ההזדמנות נובעת מכך ש"מדובר במהפכה שמקיפה את כל עולם ה-IT. מדובר קודם כל בפיתוח תשתיות חדישות וישראל תמיד הייתה חזקה בתחום הזה".
בפורטפוליו של כרמל ניתן למצוא מספר גדול של חברות שנכנסות תחת ההגדרה של מחשוב ענן, ובקרן מאמינים שמדובר בפוטנציאל גדול. ניר: "במודל ההשקעות הרגיל יהיה קשה מאוד לייצר החזרים משמעותיים עם חברות שלא יגיעו לשווי של חצי מיליארד עד מיליארד דולר. הבשורות הטובות הן שהענן מאפשר לנו להגיע מהר יותר לחברות שיש להן פוטנציאל וכן שאפשר ליצור חברות גדולות במהירות. הפייפליין שאנחנו רואים היום לחברות בשווי מיליארד דולר הוא הגדול ביותר שהיה אי פעם".
וייספלד: "מצד האקזיטים הפוטנציאלים, גם במיקרוסופט מחפשים, אקטיבית, חברות בתחום הענן בכל העולם שיעזרו לנו לקדם את התחום וגם לקדם אותנו. אנחנו לוקחים את הסטארט-אפים שאנחנו מאמינים בהם לסדנאות ועוזרים להם למצוא ערוצי מכירה".
ניר: "החברות שתמיד הצליחו בארץ פיתחו פתרונות מערכתיים מורכבים, אבל החסמים שיורדים בכל העולם, מאפשרים לחברות כמו סלוטו להצליח. לא בטוח שמצוינות טכנולוגית, שתמיד הייתה לנו כאן, מספיקה כדי להצליח. לכן קריטי להצטיין גם בנושא חוויית המשתמש, ולדעת להתמודד עם גידול מהיר ביכולות השיווק. אלו תחומים שהיסטורית לא הצטיינו בהם. אנחנו רואים יותר יכולות כאלה נבנות בארץ. אבל זה עדיין לא ברור אם נצליח לגדול מסטארט-אפ ניישן ל-Scale Up ניישן".
היכולת להגיע לצמיחה מהירה בסטארט-אפים בתחום האינטרנט היא זו שעומדת מאחורי הקפיצה בשוויין של חברות שמספקות שירותי ענן כגון DropBox, שמספקת שירותי אחסון מידע במרכזי מחשוב מרוחקים. בחברה, שהוקמה בסך הכול לפני שנתיים, הושקעו לפני כחודשיים 250 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר. האם נראה גם כאן חברה דמויית DropBox ישראלית?
דביר: "פתאום רואים את הסטארט-אפים שיכולים לצמוח מהר ורוצים להיות הרבה יותר גדולים, ולא רק לתפוס את העמדה של אלו שמאפשרים לטכנולוגיה להתקיים. עם הענן אפשר להגיע מהר לשווי של מיליארדים. זה מאפשר לנו לקפוץ מדרגה בסדר הגודל של הפעילות, וגורם גם לנו לשאוף ליותר, להגיע למאות מיליוני משתמשים".
יכין: "החברות המצליחות מספקות תוכנות מסוג חדש, לא רק עושות טרנספורמציה לתוכנות שקיימות על התשתית הישנה לתחום הענן. לדעתי סטארט-אפים שרוצים להצליח צריכים לחשוב איך הם מאפשרים ליצור עולם חדש של אפליקציות".
ביקובסקי: "לדעתי הענן גם משנה את נושא השיווק והמכירות וזה משמעותי לחברות ישראליות. פנים מול פנים לאיש מכירות ישראלי לא יהיה סיכוי, אבל כאשר הוא צריך לתקתק משהו על המקלדת מאחורי הקלעים, אף אחד לא יודע מי כתב את זה וזה מוריד את המחסום שהיה בתחום הזה".