גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכול נשאר במשפחה

כך החליקה מערכת המשפט פרשה מביכה בה הסתבך השופט בדימוס דוד גלדשטיין

1. פרשת יוסף זהר היא אחד הכתמים השחורים החמורים ביותר שדבקו אי-פעם במערכת המשפטית. זהר הואשם על לא עוול בכפו ברצח אביו, היהלומן משה זהר, בהתבסס על ראיה יחידה - עדותו המפלילה של ד"ר ולנטין טוקילה, שהיה המטפל הצמוד של האב הגוסס. עדות, שכבר בתחילת המשפט ניתן היה לראות כי נגבתה ממנו במניפולציות משטרתיות, שהפכו את שלל גרסאותיו לחסרות משקל.

המקרה של זהר פורסם בהרחבה לאורך השנים, עד לזיכויו ב-2007. עם תום המשפט שהסתיים בזיכוי, פסקו השופטים כי המדינה תפצה אותו בסכום של כ-300 אלף שקל, הסכום המרבי שאותו יכלו לפסוק במסגרת ההליך המשפטי הפלילי. אלא שאין בכך כדי לייתר תביעת נזיקין, וזו אכן הוגשה ב-2009. תחילה נחת התיק אצל שולחנו של השופט איתן אורנשטיין, ובהמשך הוא העביר אותו לעמיתתו במחוזי בתל-אביב, השופטת דליה גנות.

בשבוע שעבר סגרה גנות את התיק. אלא שעבודתה לא הייתה מפרכת במיוחד: כל שנדרשה לעשות הוא לתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה, שהושג בין זהר לבין המדינה, ולפיו המדינה תשלם לו פיצוי בסך של 1.95 מיליון שקל, מבלי להודות באחריות או בנזק. הסיבה לכך היא שהליך הגישור בין הצדדים התנהל לא באולמה של גנות, אלא במסגרת פרטית - אצל הבורר והמגשר, השופט בדימוס דוד גלדשטיין.

הכול נשמע טוב ויפה, אפילו בנאלי. מן המפורסמות הוא שבתי המשפט נוהגים להעביר תיקים להליכים חוץ-שיפוטיים, דוגמת בוררות וגישור, אצל חבריהם הבדימוסים. אלא שהמקרה של גלדשטיין אינו מקרה רגיל: הוא לא פרש בשיבה טובה מהמערכת בגיל 70, אלא עזב אותה בעקבות פרשה לא נעימה, שבמהלכה אף נוהלה נגדו חקירה פלילית. במקרה של גלדשטיין ידעה המערכת להחליק החלק היטב את נסיבות העניין, כדי שהוא יוכל להמשיך ליהנות מעטיני התיקים המוזרמים אליו.

השופט, מאמנת הכושר והמסמכים

גלדשטיין היה שופט שלום, וכיהן כרשם ושופט בפועל בבית המשפט המחוזי בת"א. בשעות הפנאי התאמן גלדשטיין בחדר כושר, ומאמנת הכושר שלו היתה רעות חן. ב-2006 התלוננה חן במשטרה נגד בן-זוגה לשעבר כי תקף אותה. הנאשם הודה, אך ביקש להימנע מהרשעתו. לשם כך ביקשה השופטת שטיפלה בתיק, דניאלה שריזלי, ששירות המבחן יכין תסקיר בעניינה של קורבן העבירה, ובהמשך סוכם שהמסמך שיוגש לה יהיה מקוצר ולאקוני.

מה הופתעה השופטת שריזלי לגלות, שעות אחדות לאחר מכן, על השולחן בלשכתה, את הנוסח המלא של מכתבה של המתלוננת, בצירוף מסמכים שונים שהוגדרו "אישורים רפואיים". מתברר שגלדשטיין, שפעל בשירות מאמנת הכושר שלו, נכנס ללא רשות ללשכתה של שריזלי והניח את המסמכים, לעיונה. הוא אף הוציא מהתיק את תסקיר המבחן שנעשה לנאשם, והעביר אותו לעיונה של חן.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד מני מזוז, אישר לפתוח בחקירה פלילית נגד גלדשטיין, בחשד לעבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, עבירות על חוק הגנת הפרטיות ועוד. חקירת המשטרה התנהלה כארבעה חודשים, ואולם את התמרון שעשתה מערכת אכיפת החוק בסופה, צריך לרשום בספר דברי הימים של הקומבינות: בהמלצת המשטרה והפרקליטות, החליט מזוז בסופו של דבר לסגור את התיק הפלילי נגד גלדשטיין.

"לאחר בחינת החומר וקבלת חוות דעת הפרקליטות", מסר דובר משרד המשפטים בנובמבר 2006, "החליט היועמ"ש על סגירת התיק נגד השופט גלדשטיין. זאת, לאחר שהגיע למסקנה כי אין המדובר בהתנהגות בעלת אופי פלילי במהותה, אלא בחריגה חמורה מהתנהגות המצופה משופט, שהטיפול המשמעתי הוא דרך הטיפול ההולמת אותה". צריך לקרוא שוב כדי להבין: היועץ המשפטי לממשלה לא קובע שלא נעברה עבירה פלילית, אלא שאת מעשיו של גלדשטיין צריך להבין לא כהתנהגות פלילית אלא כ"חריגה חמורה" מקוד ההתנהגות המצופה משופט.

התרגיל הנושא ניחוח לא נעים לא הסתיים כאן: מאחר שהתיק הועבר למסלול משמעתי, שבה ונכנסה לתמונה נציבת תלונות הציבור על שופטים דאז, טובה שטרסברג-כהן. אלא שגם ההליך שהיא ניהלה לא הגיע לכלל מיצוי, שכן גלדשטיין הבין את הרמזים ששיגרה אליו המערכת, ופרש מכהונתו. כך הפך תיק פלילי למשמעתי, והתיק המשמעתי לאוויר, כלום.

כמי שכיהן כשופט יותר מ-12 שנה, זכה גלדשטיין גם לכל התנאים הנלווים לפרישה, לרבות התואר "שופט בדימוס". הוא מופיע עד היום ברשימת השופטים בדימוס באתר בתי המשפט, לרבות הכיתוב הלאקוני שלפיו "בפברואר 2008 פרש לגימלה". אלא שלא רק גימלה מקבל הבורר והמגשר גלדשטיין ממערכת המשפט, אלא גם תיקים - דוגמת תיק הנזיקין של יוסף זהר, שהעבירה אליו השופטת גנות.

האם ראוי שבתי המשפט יעבירו תיקים לטיפולו של מי שנאלץ לפרוש מכהונתו בנסיבות מביכות, כדי לחמוק מאשמה, פלילית או משמעתית? גלדשטיין עצמו סירב להתייחס לדברים. מטעמה של השופטת גנות נמסר כי התיק הועבר לגלדשטיין בעקבות בקשה מפורשת מטעם הצדדים בהליך. מנהל בתי המשפט, משה גל, דחה בשיחה עם "גלובס" את הטענה שגלדשטיין פרש בשל "הסתבכות פלילית", וטען כי נוכח העובדה שהתיק נגד גלדשטיין נסגר, אין כל עילה למנוע העברת תיקים לבוררות או גישור אצלו, או להוציא את גלדשטיין מרשימת בעלי התפקידים המקצועיים, המעניקים שירותים למערכת, ובכל מקרה אין בסמכותו כמנהל להורות לשופטים לנהוג כך, בשל עקרון עצמאות השפיטה.

דוברת בתי המשפט, אילת פילו, יצאה מגדרה בתגובתה כדי להגן על גלדשטיין, משל היה עדיין בשר מבשרה של המערכת. "בניגוד לנטען", מסרה, "השופט לא פרש עקב הסתבכות פלילית. הצגת הדברים כך חוטאת לאמת". פילו, שהתעקשה ב-2009 להגדיר את עו"ד דן כהן, כשנעצר בפרו, כ"שופט לשעבר" ולא כ"שופט בדימוס", כפי שהגדיר אותו משרד המשפטים, ממשיכה וטוענת כי "נסיבות המקרה של גלדשטיין אינן דומות למקרה של כהן, ומשכך מתייתרת לטעמנו השאלה בנוגע לאופן אזכור השופט באתר הרשות השופטת".

הכול נשאר במשפחה 2

2. מי אמר שהחברים במערכת המשפט לא דואגים זה לזה. מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, אמור לפרוש מתפקידו במאי 2012, חודשים אחדים אחרי פרישתה לגמלאות של נשיאת העליון, שמינתה אותו לתפקיד, דורית ביניש. עוזרו הנאמן, עו"ד ברק לייזר, כבר רואה את הנולד, ובחודשים האחרונים גישש בדבר תפקידו הבא במערכת.

הגישוש הסתיים בהצלחה: בשבוע שעבר מונה לייזר לתפקיד היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט, במקומה של עו"ד לאה רקובר. תפקיד לא רע, למי שקיבל את רישיון עריכת הדין שלו לפני 8 שנים. רקובר עצמה גם היא מקבלת קידום: באחרונה היא מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של משרד המשפטים.

ומי פינה את התפקיד שאליו נכנסה רקובר? עו"ד משה דיין, שקיבל קידום משל עצמו לתפקיד נציב שירות המדינה. הנציבות שבראשה עומד דיין, אגב, היא אותה נציבות שוועדת המכרזים שלה הכריזה על מינויו של לייזר ליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. המעגל הושלם. מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי דיין לא ישב בוועדת המכרזים, ובראשה ישבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, עו"ד אורית קורן.

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; השקל מתחזק, מניית ישראל קנדה מזנקת ב-5%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות