מי מושך בחוטים? תביעה שהוגשה לבית-הדין האזורי לעבודה בשבוע שעבר, חושפת מערכת יחסים אסורה, לכאורה, בין יו"ר סיעת העבודה לשעבר, אפי אושעיה, ללוביסט הבכיר, בוריס קרסני, שבמסגרתה, כך נטען, הנחה אושעיה את קרסני, בנוגע להצבעות של חברי-כנסת הרלבנטיות ללקוחותיו וסייע לו לקדם את עניינם בכנסת.
את התביעה הגיש הלוביסט צחי סמייה - נגד קרסני, מראשוני הלוביסטים בארץ ובעליה של חברת הלובינג פוליסי, ונגד הח"כ לשעבר אושעיה (העבודה), המשמש כיום כמנכ"ל פוליסי, בטענה להפרת זכויותיו, כעובד לשעבר של חברת פוליסי.
סמייה טוען בתביעה, כי עבד אצל קרסני מאוקטובר 99' ועד ספטמבר 2008, בתפקידו האחרון כסמנכ"ל רגולציה ואיש מפתח בעבודת הלובינג של חברת פוליסי בכנסת. לטענתו, בשנת 2008 הוא פוטר מתפקידו שלא כדין, לא שולמו לו פיצויי פיטורין, שכרו הולן ונגרמה לו עוגמת-נפש רבה.
סמייה תובע כ-5.2 מיליון שקל, בגין פיצויים, בונוסים, הפרת התחייבויות שונות של החברה ועוד. לטענתו, בשלושה מקרים שונים פרסמו הנתבעים לשון הרע נגדו. בין היתר, באחת ההזדמנויות אמר אושעיה ליו"ר לשכת שמאי המקרקעין, שהתעניין בנוגע להסכמות באשר לעבודתו של סמייה בחברה ולתשלום המגיע לו: "מי זה צחי סמייה. אני לא מכיר מישהו כזה...". בכך, נטען, הציג מצג שלפיו סמייה הנו שקרן. בגין מקרי הוצאת הדיבה תובע סמייה עוד כ-300 אלף שקל מהנתבעים.
במסגרת חשיפת יחסי העבודה בינו לבין חברת פוליסי וקרסני, מתאר סמייה גם את מערכת היחסים ששררה בין אושעיה - בתקופת כהונתו הציבורית - לקרסני. לטענת סמייה, הוא פגש את אושעיה לראשונה כאשר עבד אצל קרסני בכנסת, ואושעיה עבד כעוזרו של איתן כבל, בשנים 96'-98'. בהמשך, בין השנים 99' ל-2001, עבד אושעיה אצל קרסני, אך ב-2001 נבחר שוב לכהן כחבר-כנסת ושימש בתפקיד מצליף ויו"ר סיעת העבודה עד שנת 2003.
בתקופה זו, טוען סמייה בתביעתו, קידם אושעיה החלטות אשר שירתו את האינטרס של לקוחות חברת פוליסי וקרסני. "במהלך השנים 01'-03' נבחר הנתבע 3 (אושעיה", א' ל"ו) לשמש שוב כחבר כנסת, ושימש בתפקיד זה כמה שנים, במהלכן אף כיהן כמצליף סיעת העבודה וכיו"ר סיעת העבודה. בתקופה זו, במהלכה שימש הנתבע 3 יו"ר סיעת העבודה, נחשף התובע להתקיימות מערכת יחסים אסורה בין הנתבע 2 (קרסני, א' ל"ו) והנתבע 3, ופועלת הנתבע 3, במסגרת תפקידו הציבורי, בהנחיית הנתבע 2, בעבור הנתבעת 1 (חברת פוליסי, א' ל"ו), ובעבור לקוחותיה, לעיני התובע", כתב סמייה בתביעה.
עוד הוסיף: "לא ניתן היה להתעלם מעובדת קידום הנתבע 3 (אושעיה, א' ל"ו) במסגרת תפקידיו הציבוריים, החלטות אשר 'באופן מפתיע' שירתו את אינטרס לקוחות הנתבע 2 (קרסני, א' ל"ו), בהם חברת הלוויין "יס", בנק הפועלים, בנק לאומי, מפעל הפיס, פיליפ מוריס, איגוד חברות הביטוח, ג'נרל אליאנס, תעש ועוד".
אושעיה מונה למנכ"ל החברה
בהמשך נטען, כי כאשר סיים אושעיה את כהונתו כח"כ, חזר לעבוד אצל קרסני בחברת פוליסי, ואף מונה למנכ"ל החברה. בנוסף, קיבל אושעיה מקרסני דירה לשימושו בתל אביב, כרטיס אשראי של החברה להוצאות, וכן את רכבו של קרסני, שהחליף אז את רכבו האישי לדגם מפואר יותר. סמייה רומז בתביעתו, כי הטבות אלה ניתנו לאושעיה בקשר ישיר עם עבודתו לטובת החברה בתקופת כהונתו הציבורית.
סמייה טוען עוד, כי עם חזרתו לחברה החלו גילויי עוינות מצד אושעיה כלפיו, שלהערכתו נבעו "מטעמים אישיים... בידיעתו על היכרות התובע (סמייה, א' ל"ו) עם פעילותו המפוקפקת למען הנתבעת 1 (חברת פוליסי, א' ל"ו), הנתבע 2 (קרסני, א' ל"ו) בעת שמשו כעובד ציבור", כמו גם הדרך שבה השיג את תפקידו כמנכ"ל החברה.
עוד נטען בתביעה, כי מאוחר יותר הוא עצמו פוטר מתפקידו, ללא שנערך לו שימוע, וגם הסכמים שלא כובדו בהמשך. לטענתו, מרגע שפוטר לא עלה בידו ליצור קשר עם מעסיקו לשעבר, קרסני, וכל אימת שניסה להשיגו אמרו לו כי הוא אינו בארץ. לטענת סמייה, קרסני תיאר בעבר את טיסותיו בפני סמייה כך: "טיסה משותפת במטוס הפרטי של עידן עופר או של שלדון אדלסון", או טיסות למקאו ולדרום אמריקה שם קרסני "מייצג ראשי מדינות" ועוד.
סמייה טוען בנוסף, כי הוא הביא את חברת מבטח-שמיר כלקוחה לחברת פוליסי, ובזכות כך חיבר למעשה בין אייפקס ותנובה לחברת הלובינג. "בעקבות הבאת התובע את מבטח-שמיר כלקוחה של פוליסי, חוברה אייפקס עם מבטח- שמיר. בהמשך, חברות אלה אף רכשו במשותף את תנובה, שנהפכה גם היא ללקוחה של פוליסי וקרסני".
משכך, בין דרישותיו של סמייה בתביעתו, גם הדרישה כי ייחשפו בפניו התשלומים שהועברו מאייפקס וממבטח-שמיר לפוליסי ולקרסני, וכי יועברו לו - כפי שהובטח לו לטענתו - 7.5% מסך התשלומים הללו.
מחברת פוליסי נמסר בתגובה: "צחי סמייה פוטר מחברת פוליסי לפני למעלה משלוש שנים, ושולמו לו כל הכספים המגיעים לו כדין. פוליסי תגיב בבית המשפט לתביעה חסרת השחר ולדברי הבלע של סמייה, ובכוונתה להגיש תביעת לשון הרע כנגדו".
בוריס קרסני - שתדלן ויועץ סתרים
"בוריס קרסני הפך לשם נרדף לתחום קשרי ממשל ולובינג" - כך מתואר קרסני, 63, באתר האינטרנט של חברת פוליסי שבבעלותו. קרסני ייסד למעשה את ענף הלובינג בישראל בשנת 1988, כאשר הקים את חברת פוליסי. כיום, החברות הגדולות במשק, ועדי העובדים החזקים, עמותות ועוד משלמים אלפי דולרים בחודש לשתדלן, כדי שיזיז דברים בכנסת.
קרסני ביסס את מעמדו כשתדלן המוביל בישראל במשך שנים, ולצד פעילות זו, וכהמשך ישיר לה - ביסס את מעמדו גם כיועץ הסתרים של ראשי המשק, בפוליטיקה ובעסקים גם יחד.
הלובינג של "פוליסי" חסך למספר לקוחות 190 מיליון שקל
ענף הלובינג בישראל הלך והתמסד בשנים האחרונות. כיום מסתובבים במסדרונות המשכן יותר מ-100 שתדלנים, המייצגים כ-500 חברות, ובהן בנקים, ערוצי טלוויזיה, אוניברסיטאות, חברות תעופה, חברות תרופות, רשתות שיווק ועוד. ההערכות הן, כי תעשיית הלובינג מגלגלת יותר מ-50 מיליון שקל בשנה.
קרסני היה בין הלוביסטים הראשונים בארץ, כאשר ייסד בשנת 1988 את חברת פוליסי, ומאז הוא מכהן כנשיאה. עם לקוחותיו הבולטים נמנים בנק הפועלים, איגוד הבנקים, מבטח-שמיר , תנובה, נשר, סלקום, פז, פלאפון, פסגות, קשת, מפעל הפיס, אל-על , אסם , בטר פלייס, דואר ישראל, דרך ארץ, טמפו, "ישראל היום", חיפה-כימיקלים ושמן.
סמייה חושף בתביעתו את אופן העבודה של הלוביסט ואת היתרונות שהוא עשוי להביא ללקוח, כמי שמעורב בקידום רפורמות, הליכי חקיקה, תקנות וצווים ונמצא בקשר יום-יומי עם מקבלי ההחלטות בישראל - חברי-כנסת, שרים, פקידות בכירה במשרדי הממשלה, יועצים משפטיים ועוד.
בין השאר מציין סמייה מקרה, שבו, בשנת 2002, בעקבות עבודת הלובינג שעשה, חסך ללקוחות של חברת פוליסי לא פחות מ-190 מיליון שקל.
סמייה אמר הבוקר (א') ל"גלובס", כי הוא אינו מעוניין לחשוף על איזה תיק לובינג מדובר, אך הבהיר כי יש לו הוכחות לכל הטענות הנטענות בכתב התביעה וכי הדברים יצופו ויעלו בבית המשפט.