גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ברגע שמוסדיים שומעים שיש הסדר הם זורקים האג"ח"

הסדרי החוב הסעירו השנה את שוק ההון, ופאנל מיוחד בוועידת העסקים של "גלובס" כינס את השחקנים המרכזיים בתחום

הסדרי חוב הם הנושא החם ביותר בשוק ההון בשנה האחרונה. אנשי עסקים מהליגה הראשונה לא נרתעים מלבקש את פריסת חובותיהם ומחיקתם, ולבצע "תספורת" בז'רגון המקובל. מנגד, התחושה היא שברגע שהגופים המוסדיים מזהים הסדר חוב באופק הם מתקפלים. כדי להימנע מכאב הראש של הסדר חוב הם מוכרים את החזקותיהם באג"ח, גם בהפסד, ברגע שהתשואות מזנקות, והבעיות של בעלי השליטה צפות, העיקר לא להגיע לעימות חזיתי מולם בזמן ההסדר.

בוועידת ישראל לעסקים כינס "גלובס" את השחקנים המרכזיים בתחום לשולחן עגול בנושא: אורית אלסטר, ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט, שלומי ברכה, סמנכ"ל השקעות בפסגות, עו"ד גיל אורן ממשרד עו"ד יגאל ארנון, שחר רג'ואן, אנליסט החוב באנליסט, עו"ד יורם בונן ממשרד פישר, בכר, חן, עו"ד איה יופה ממשרד גרוס, חודק, הלוי, גרינברג, ויועץ התקשורת מוטי שרף.

וועידה /

* האם המוסדיים בורחים מהסדרי חוב?

"כשמנהלים אשראי סחיר, אין פריבילגיה להחזיק אותו בכל נקודת זמן", אומר ברכה מפסגות, בית ההשקעות הגדול ביותר בישראל. "את אג"ח אפריקה קיבלנו בירושה עם קופות פריזמה, האג"ח נסחרו ב-25 אגורות, לא מכרנו והלכנו להסדר חוב כמוסדי הכי גדול, והיום זה שווה פי 3. בדלק נדל"ן, כבר לפני שנה וחצי הקטנו את הפוזיציה שלנו. בבנקים לא עושים זאת כי האשראי שלהם לא סחיר, אבל כגוף מוסדי, אין אג"ח שבהגדרה לא נמכור. אם המחיר הוא כזה שאתה יכול למכור אותו בשוק, זה לגיטימי. אבל אם אתה עושה את זה חודש לפני הסדר, ולא ברור שהרקוברי הוא אפס, אז יכול להיות שיש בריחה מהסדר".

גם רג'ואן מאנליסט סבור כי יש נטייה לברוח מהסדר חוב, ומוצא גם את האשם - התקשורת. "יש בריחה של המוסדיים מאג"ח שנתפסות בעייתיות, כי יש ציד מוסדיים בתקשורת. ברגע שמוסדיים שומעים שיש הסדר, הם זורקים את הנייר. ברגע שיש הסדר התקשורת בודקת מי המטומטם שמחזיק באג"ח, והוא יישא בתוצאות. קחו לדוגמה את האג"ח של אפריקה. את האג"ח קנינו בשפל במחיר של 20 אגורות, בדיעבד זו אולי ההשקעה הטובה של אנליסט בשנת 2009. בעוד אנחנו מרוצים ורואים את האג"ח עולה מעל 90 אגורות, אפריקה ביקשה הסדר וקיבלנו כותרות שליליות.

"היום מוסדיים אומרים, 'עזוב אותך מי צריך הסדר, יש עליך ועדות השקעה ותקשורת', אז הם מוכרים".

* האם בנקים יודעים לטפל באשראי בעייתי טוב יותר מהמוסדיים? ואם כן, אולי היתרון שלהם קשור ביכולתם לעשות הסדר מאחורי דלת סגורה?

אלסטר: "ניהול אשראי באופן שוטף הוא עסק הליבה שלנו, ולבנקים ניסיון עשיר בהסדרי חוב. בכל הבנקים יש מחלקות גבייה, ובוודאי התמחות בהסדרי חוב, אבל ההסדרים לא קשורים לדלת הסגורה. מי שנותן אשראי צריך לדעת שאחוז מסוים עלול להיפגע, ומי שנותן צריך גם לדעת איך לגבות. גם לשפר את מצבך מול הלווה זה הסדר חוב שנעשה על הדרך במהלך חיי האשראי".

שרף: "הבנקים מנהלים את רוב המאבקים שלהם בפרופיל נמוך. 90% מתנהלים מתחת לקו. מה שמאפשר לנהל דיון ענייני".

ברכה: "הסדרי חוב זה תחום חדש אצל מוסדיים, מאז 2008. אנחנו נמצאים בעקומת למידה. הסדר חוב בשוק הון הוא סיפור מורכב ביותר, דינמיקה אחרת לגמרי מחוב שלא מצליחים לגבות בבנקים. זה הליך רב-משתתפים שיש בו תקשורת ודיון ציבורי. בכלים שיש למוסדיים לנהל את זה הם עושים עבודה לא רעה. התיאום בין המוסדיים טעון שיפור, וחלק ממנו הוא בעיה רגולטורית".

"לעשות הפוך מאגרקסקו"

* מה אתם מצפים מבעל שליטה שנכנס לבעיה לעשות?

אלסטר: "כבנק שמלווה לקוח, יש לנו מערכת יחסים ארוכה יותר, למשך שנים, עם הלווה, ולא כמו הגופים המוסדיים - רק לאורך חיי האיגרת. לבנקים יש מנגנוני מעקב, אבל אנחנו לא צריכים להיות אלה שיודעים אחרונים, אתה מצפה מבעל שליטה לשקיפות מלאה, לבוא ולהגיד לבנק אם הוא צופה תקלה בדרך. ככל שנקדים לטפל בבעיה נגיע לפתרון הטוב ביותר. ככל שהזמן חולף זה לא עושה טוב, מתעוררים נושים נוספים והאי-ודאות גדולה".

עו"ד בונן: "בעל שליטה צריך להביא חזרה את ערך מניות השליטה. כמעט תמיד זה יהיה פחות ממה שהוא מביא בפועל. בעל שליטה סביר צריך לראות מה המדינה עשתה באגרקסקו ולעשות הפוך. בבנקים עוזרים לבעל שליטה לחשוב נכון. ראשית, צריך לאפשר לחברה להציף את העניין בזמן מוקדם יותר כדי שהרקוברי ישתפר. שנית, לתמוך בשלב הקריטי. לפעמים הזרמה של מעט כסף יכולה להביא לרקוברי טוב יותר לנושים. במקום שיש מחיקה יש הצדקה להזרמה. האלטרנטיבה של הנושים זה כמה ישלם משקיע צד ג'".

עו"ד אורן יצג את מחזיקי האג"ח בהסדר החוב של סקורפיו. אז הופעל לחץ גדול מצד בנק הפועלים על בני שטיינמץ, בעל השליטה בחברה. "הפועלים הפעיל מנופי לחץ ובעל השליטה עשה את שיקוליו והחליט להביא כסף", הוא אומר. "הבעיה היא הפופוליזם. אנשים חושבים שזו האמת הצרופה. הייתי בסיטואציה שבה חברה שהלכה עד הסוף, למשל נאות הפסגה, הגיעה לכינוס נכסים כשהבנקים אמרו לא לקחת לפירוק. אך בשם העיקרון הקדוש של המוסדיים, שבעל שליטה צריך להביא כסף מהבית, הלכו לפירוק".

* מה אתם מצפים מיצחק תשובה בדלק נדל"ן?

רג'ואן: "אני מצפה מתשובה להזרמה של מאות מיליוני שקלים. הנכסים של דלק נדל"ן שווים כיום פחות מהחוב, לכן זה לא כלכלי מבחינתו להכניס את הכסף, אבל אנחנו לא במשחק עם שלב אחד אלא במשחק רב-שלבי. ככל שהמשחק יהיה רב-שלבי, המוטיבציה של בעל השליטה תישאר. אנחנו רוצים שתשובה יישאר בעל שליטה, אך שיאפשר לנו מרכיבי אפסייד דומים להסדרים אחרים שנעשו בשוק".

"אנחנו לא המאפיה, אבל יהיו השלכות"

* האיום של המוסדיים "להעניש" את תשובה ולא לקנות אג"ח של קבוצת דלק הוא ממשי?

ברכה: "לא איימנו, אנחנו לא המאפיה. אני רק אומר שיהיו לזה השלכות, זה אומר שאנחנו לוקחים בחשבון למי אנחנו נותנים כסף. כאשר בעל שליטה לא עושה את המקסימום, הדרך לגרום לו לעשות את זה עוברת דרך השם הטוב שעזר לו לגייס בעבר. אגרקסקו היא דוגמה מצוינת, מה אני אעשה? לא אקנה שחרים יותר? אם באגרקסקו היה בעלים פרטי הוא היה מביא כסף".

עו"ד אורן: "מנופי הלחץ על בעל השליטה יכולים להיות בכמה מישורים, כמו דרך התקשורת, אבל בסוף רק הוא צריך להחליט מה הוא מוכן לשלם. אם זה אומר שבמקום אחר לא יתנו לו כסף אז זה רלוונטי".

* מה קורה בבנקים במצב שבו בעל שליטה מתנער מחובותיו?

אלסטר: "אם יש לווה שלא שילם את החוב, יהיו לזה השלכות ואפילו השלכות חמורות. אתה תחשוב עשר פעמים בפעם הבאה שיגיע אליך. בעינינו הלווה לא פחות חשוב מהיכולת הכספית שלו, והאינטגריטי שלו לא פחות חשוב מהיכולת הכלכלית של החברה".

* לפעמים בעל שליטה מפריח בלון לאוויר בצורת הצעה ראשונית בלתי קבילה בעליל, נראה לכם לגיטימי?

רג'ואן: "כשבעל שליטה מפריח בלון לתקשורת ועושה ניסוי הוא פועל לא נכון. שלא יביא לי כל מיני מומחים. במקום ים של יועצים שכל אחד גוזר את הקופון שלו, ועל חשבון מי? במקום זאת שיבוא וידבר איתנו".

"בואו ניכנס לפרופורציה", מציע שרף, שמייצג בין היתר את פסגות וגם את מוטי זיסר. "בעל שליטה שנכנס להסדר חוב עושה זאת מבעיה אמיתית. קורה שיש הליך של גירושין מכוער וקשה, אבל בסופו של דבר הם צריכים לחיות באותה דירה, כי ביד אחת הוא רב איתו על ההסדר וביד שנייה צריך להביא את הכסף.

"הרי התקשורת עושה לו פרשנות כמה כסף הוא צריך להכניס. הוא מתחיל לנהל את זה בצורה מניפולטיבית ובתקשורת יוצא שהוא מתחמק, כן נתן מספיק, לא נתן מספיק, זה כמעט בלתי אפשרי. בעל שליטה היה מעדיף להיכנס איתך לבונקר ולסגור מראש את העניין".

* זה אפשרי?

עו"ד בונן: "זה טוב עד גבול מסוים. בעל שליטה סביר, שרוצה לסגור הסדר סביר, לוקח את מחזיקי האג"ח הגדולים שלו, ואומר להם: זו הבעיה".

עו"ד יופה: "יש בכך סכנה מסוימת, כי זה אומר שאתה נגוע במידע פנים, דבר שמרתיע לא פעם מוסדיים ממהלך שכזה".

"כבר לא מדברים בשלושה ראשים"

היריבויות בתוך נציגויות האג"ח, כאשר לכל נציג האינטרסים שלו והפוזיציה שלו, היו תופעה נפוצה בשנתיים האחרונות. לטענת רג'ואן זה כבר מאחורינו. "ב-2011 לא תשמע נציגויות מדברות בשלושה ראשים", הוא אומר.

"היום, אם מצבך טוב ויש רק בעיה תזרימית, אז כדאי לך להיות שקט. אבל במקרה שאין לך רקוברי גבוה, אתה חייב לירות לכל הכיוונים, ואז הולכים לתקשורת".

ברכה: "אג"ח סחירה שמגיעה להסדר חוב היא יצור בעייתי. אין דרך קלה להתגבר על הקושי של חילוקי הדעות. בסוף היום יש נציגות, שבונה מתווה מסוים, שלא בטוח שכולם מרוצים ממנו. צריך לחשוב על זה שהסדר חוב צריך אישור של 75% ומחזיקי האג"ח, וזה מגדיל את כוחו של המיעוט".

אלסטר: "חילוקי הדעות אינן רק בנציגויות של מוסדיים, גם כשיש חמישה בנקים מול בעל שליטה אחד, כל אחד מושך לנקודה אחרת".

עו"ד בונן: "אג"ח זה כמו הסכם קיבוצי, בסוף אתה חלק מגוף של המון פרטים, על זה תוסיף ניגודי אינטרסים בין סדרות קצרות וארוכות, אג"ח מובטחת ולא מובטחת. אלו ניגודים אמיתיים, שבאופן טבעי מקשים על תהליך קבלת ההחלטות".

"הסדרים היו מסתיימים אחרת אלמלא התקשורת"

אחת השאלות שמעלה העיסוק התקשרותי המוגבר בהסדרי החוב, היא מה עדיף לנושים: לייצר פרופיל גבוה להסדר חוב, כפי שהתנהל למשל רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות לשעבר, בהסדר של אפריקה ישראל, או ליצור עמימות ולהרגיע את הרוחות?

שרף: "בוודאי שפרופיל נמוך עדיף. מוסדי שלוקח את איש העסקים לחדר סגור מסתכל לו בעיניים, בונה איתו מתווה ויוצא החוצה לתקשורת בצורה מדודה, ישיג הסדר הרבה יותר טוב לבעלי האג"ח. כשאתה נכנס לתוך סיטואציה של תקשורת, המוסדי מסונדל לתוך הכותרת, שבעייתית עבור ההסדר שלו".

* אז כרגיל התקשורת אשמה?

שרף: "התקשורת אמורה לשקף סיטואציה, אך בפועל היא לוקחת את הסדר החוב ומקצינה אותו הכי קרוב לצרעת, ואז אף אחד לא רוצה לגעת בזה.

"מתנהל תהליך שבו בעל השליטה יוצא עם תדמית דמונית. כולם מחפשים את המזומן, כל מה שהתקשורת רוצה לדעת זה כמה בעל השליטה בחברה שם מזומן מכיסו. הבאזז-וורד הוא 'אקטיביזם מוסדי'. אם המוסדי לא אקטיביסט, אז הוא שום דבר. לכן המוסדי מסתכל על המטרה הכי קרובה, ויורה בה, על מנת שייצא נקי".

עו"ד בונן: "קיים אקטיביזם תקשורתי, התקשורת תופסת פוזיציה ויש לה אג'נדה. עיקר הלחץ מופעל על תנאי ההסדר, יש פה בעל שליטה שגורמים לו להכניס את היד לכיס, עניין שלפעמים לא נכון לו כלכלית, כשחוקית הוא לא מחויב. יש גם לחץ על המוסדיים. אם המוסדי יעלה על דעתו להתאים את ההסדר לבעל החברה, אומרים עליו שהוא נגוע באינטרסים זרים".

אלסטר: "התקשורת יכולה להיות חרב פיפיות, לפעמים קשה מאוד לרדת מהעץ שטיפסת עליו".

"בעלי השליטה נפגעים באופן אישי"

עו"ד בונן: "כל השחקנים מסביב לשולחן כבר למדו איך לעשות שימוש מושכל בתקשורת כמנוף להישגים. התקשורת שינתה את נקודת שיווי המשקל, ובפירוש היו הסדרים שמסתיימים בנקודה אחרת, אלמלא התקשורת. ההשפעה שלה היא אפילו על עולם המושגים שלנו, מילים כמו 'טייקונים' או 'תספורת' הפכו היום, בזכותה, לחלק אינטרגלי מהז'רגון".

ברכה: "בסוף אנחנו מנהלים כסף של אנשים אחרים, של הציבור, ואנחנו לא יכולים להתלונן שיש עלינו זרקור; צריך לדעת לנהל את זה. לא כל בעל שליטה צריך להכניס יד לכיס ולכסות את כל החוב, אבל הוא צריך לעשות את המקסימום".

עו"ד יופה: "כל תחום ההסדרים נגוע בפופוליזם. המון סיסמאות נזרקות לחלל האוויר והמשתתפים חושבים 'איך אני איראה בתקשורת', 'מה יגידו עלי'. דברים שלא תראה בהסדרים מול בנקים. התוצאה הסופית גורמת לכך שבין היתר ההסדרים נמשכים זמן ארוך יותר והרבה זמן מתבזבז בתהליך".

* הכותרות עושות משהו לבעל השליטה?

"לגמרי כן", קובעת יופה ,שייצגה בהסדרי חוב בעלי שליטה כמו לידר, צים, וקמן. "קשה לסווג את כולם תחת קטגוריה אחת, אבל בעלי השליטה לוקחים את זה באופן אישי. לאנשי עסקים שחיים במיליה המקומי, חשוב המוניטין שלהם, וזה רלוונטי להם".

שרף: "בנראות הציבורית משווים בין הסדר חוב להסדר חוב כאילו היו אותו הדבר. לא פעם המוסדיים נתלים בתדמית תקשורתית שנבנתה לבעל השליטה, והוא מסונדל לתוך התדמית של עצמו כאדם עשיר. כשהוא אומר אין לי, אף אחד לא מאמין לו. זה עצוב מאוד לשמוע שכל הצדדים חושבים שנראות ציבורית מכתיבה את ההסדר".

עו"ד בונן: "בסוף צריך לנהל את ההסדר באופן פומבי, אך הבעיה היא שכל משפט באסיפת מחזיקי אג"ח עושה כותרת בעיתון".

עוד כתבות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לקדם את הליך פיטוריה, וקבעה כי מדובר במהלך בלתי־חוקי בעליל

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

גל הפיטורים באינטל ישראל החל: מאות עובדים יזומנו לשימוע בימים הקרובים

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"