״אני שמחה שלא הגענו למצב שבו שופטים מנהלים קמפיין תקשורתי״. כך אמרה הבוקר (ב׳) פרקליטת מחוז מרכז, עו״ד רחל שיבר, באחת ההתבטאויות האחרונות שלה לפני פרישתה מכהונתה בעוד חודש ימים. לדבריה, אף ששופטים צורכים את הפרסומים התקשורתיים כמו כל אזרח, הם לא מושפעים מ״רעשי הרקע״ בבואם להכריע את הדין.
״לתקשורת יש השפעה עצומה על כולנו ושופטים הם בני אדם, אבל אני מאמינה שבסופו של דבר אנשי המקצוע, בצד היותנו אזרחים צורכי תקשורת, אנחנו אמונים על ניתוח עובדות ומשתדלים להיות כמה שפחות מושפעים מרעשי הרקע שבסביבה״, אמרה שיבר בכנס בנושא משפט ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן.
״באולם המשפט כולנו משתדלים לנטרל את עצמנו מרעשי הרקע, ואני מאמינה שהשופטים יודעים לעשות את זה. אני מניחה שהם שומעים, שופט יושב בתוך עמו, הוא לא צריך להיות מנותק מתקשורת ומהלכי רוח בציבור, אך כשהוא בא לבחון את העובדות יש לו כלים משפטיים שהוא מפעיל והעובדות שפורסמו בתקשורת לא משפיעות״.
ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ, אמר בכינוס כי הוא ״לא חולק על זכות הציבור לדעת, אך היא לא זכות יחידה ומוחלטת. יש זכויות לקורבנות, לנפגעי העבירה, יש זכויות לחשודים. יש חובה להליך הוגן, ויש זכות לפרטיות. אי שיתוף פעולה של המשטרה עם פרסומים לא צריך להיזקף לחובתה. חקירת משטרה איננה תחקיר עיתונאי, הזכויות והערכים המוגנים הן שונות״.
לדברי סגלוביץ, ״בחקירות ציבוריות העוצמות מגיעות לרמה הגבוהה ביותר. בשנים האחרונות פורסמו חומרי חקירה רבים במהלך ההליך המשפטי. בהצעת חוק הנדונה כעת אין שום דבר שיפגע בזכות הציבור לדעת, כן יש הצעה להגביל הוצאת חומרי גלם מתוך החקירה. ההצעה באה להגביל פרסום של חומרי גלם ולא את תוכנו, וכן פעולות שפוגעות בפרטיות בזמן מעצר. נוצר בלבול בין פומביות הדיון המשפטי לבין השיח הציבורי. אבל הכותרות שיצאו מהמפגש לפני שבועיים לא שיקפו את שהיה בשיח״.