בעשור האחרון נעשו לא מעט מאמצים בקרב ארגוני ספורט להשוות את סכומי הפרסים שמרוויחות ספורטאיות לאלו שמחולקים בתחרויות גברים. אבל גם בתום 2011, נראה שהסיכוי של ספורטאיות להרוויח כסף גדול קיים בעיקר מחוץ למגרש, באמצעות קמפיינים פרסומיים, חוזי דוגמנות או הסכמי ספונסרשיפ.
אם שמים לרגע בצד את אותם קמפיינים מסחריים נלווים, הרי שרק 25 ספורטאיות בכל העולם ובכל ענפי הספורט הרוויחו ב-2011 מעל מיליון דולר מהישגים על המגרש או שכר. כהשוואה, רק ב-NBA ירוויחו העונה מעל 100 שחקנים שכר שנתי של 7 ספרות ומעלה בדולרים.
מדוע כל כך מעט ספורטאיות מצליחות לחצות את הרף? בעיקר בגלל שרק שני ענפים מצליחים לעמוד כלכלית על הרגליים ברמה הבינלאומית בכל הקשור לספורט נשים - טניס וגולף. ענפים פופולריים מבחינת כמות הספורטאיות הפעילות בעולם, כדורסל וכדורגל, לא מחזיקים ליגות מספיק חזקות כלכלית כדי לשלם שכר גבוה לשחקניות.
אפילו ה-WNBA, שהיא השפיץ בכל הקשור לכדורסל נשים בעולם, קבעה שכר מקסימום של כ-105 אלף דולר לשחקנית לעונה. מדובר בשכר נמוך בכ-85% משכר המינימום שנקבע בליגה המקבילה בגברים, ה-NBA.
איך מתפלגות 25 המיליונריות של 2011? ובכן, 16 טניסאיות נכנסות למועדון המיליון פלוס, 8 גולפאיות, ונהגת מירוצים אחת (דניקה פטריק). אלא שאם לוקחים את שני הענפים המרכזיים, גם כאן אחרי מאמצים רבים לשוויון בין המינים עדיין המרחק הוא עצום: 25 טניסאים גברים הרוויחו העונה מעל מיליון דולר מפרסים כספיים בטורנירים (לעומת 16 נשים).
בנוסף, 100 הטניסאים הראשונים בעולם בטבלת הפרסים הכספיים של 2011 הרוויחו יחד סכום של 103.14 מיליון דולר, בעוד ש-100 הטניסאיות הראשונות ברשימה הרוויחו ביחד 77.01 מיליון דולר. גם האמירה לפיה הפערים לאורך העשור האחרון באמת מצטמצמים בטניס העולמי, לפחות ברמה הכלכלית, לא ממש נכונים: ב-2001 היו רק 3 טניסאיות שהצליחו לחצות את רף המיליון דולר לעונה, לעומת 10 גברים.
בגולף, למרות הפופולאריות העולה של הענף בקרב נשים, הפערים גדולים עוד יותר: 90 גולפאים הרוויחו ב-2011 מעל מיליון דולר מפרסים כספיים בטורנירים של ה-PGA, לעומת 8 גולפאיות בלבד שעשו זאת בתחרויות של ה-LPGA. יותר מזה, 100 הגולפאים הראשונים בעולם הרוויחו סכום כולל של 208.8 מיליון דולר, בעוד שהמאיה הראשונה בנשים הסתפקה ב-35.2 מיליון דולר.