"פלסטיק הוא העתיד, בני", נאמר לדסטין הופמן בסרט "הבוגר", וכך בדיוק אמר אביו של אווה באשר, גרמני צעיר מכפר ליד המבורג, לבנו האמביציוזי. באשר הקשיב לאביו והמריא על כנפי תעשיית הפלסטיקה עד שהיה ראש חטיבת הפלסטיקה של GE, תחת חסותו של המנכ"ל האגדי של החברה, ג'ק וולש.
אלא שבשנות ה-90 נגמר תור הזהב של הפלסטיקה. "כאילו מישהו כיבה את האור, ונגמרה החדשנות", אומר באשר, "גורמי מקרו עבדו כדי להפוך את עולם הפלסטיק ששינה את המאה ה-20, לעוד תעשיית לואו-טק שחותרת למחירים נמוכים".
באשר עזב את תחום הפלסטיקה והפך למשקיע בסטארט-אפים, ובהם החברות הישראליות פולימר לוג'יסטיקס בתחום הפלסטיק ואומריקס ונוירודרם בתחום הרפואי. לדבריו, פלסטיק הוא עדיין העתיד, אם כי החומר שונה ממה שהכרנו עד היום.
"פלסטיק הוא המפתח היחיד לעולם אקולוגי יותר", הוא אומר, "כל מי שמעדיף לרהט את ביתו בעץ או לתת לילדיו לשחק בצעצועי עץ איכותיים, צריך להסתכל בעיניים לעץ הזה ולשאול מאיזה יער הוא נכרת. לעומתו, פלסטיק הוא תוצר לוואי של תעשיית הנפט, והוא חומר קל לעיבוד ולשינוע".
ארה"ב מתפרקת מתאגידים
לדברי באשר, ארה"ב נמצאת בנפילה. "התאגידים בדרך החוצה", הוא אומר. זה לא הפריע לו לפתח קריירה חדשה בתור צייר שלרוב עוסק בסמלים אמריקנים ברורים, כמו הוליווד ואסון התאומים.
"תמיד חיפשתי את הדברים שאינם קיימים", הוא אומר, "למשל, שנים שאלתי את עצמי מה הייתי עושה לו הייתי תקוע במגדלי התאומים בהתקפה. חשבתי שהייתי תולש את השטיח מהרצפה ועושה ממנו מצנח".
במסגרת תערוכת פלסטיקה הוא התעניין בתאגיד מונסנטו (שהיום מוכר בעיקר כתאגיד חקלאי), הציג את עצמו והוזמן לראיון. "הנהלת החברה לא התעניינה בחדשנות. חבל, היא הייתה יכולה להיות היום שחקנית מובילה בתחום הפלסטיקה". כאשר השתתף כאורח במסיבת עיתונאים של GE, החל לשאול שאלות על בעיות במוצרים של הענקית, כאלה שהביכו את הדוברים. "תוך דקה סיימו את מסיבת העיתונאים. אבל הם ראו אותי וסימנו אותי".
כך התחיל תור הזהב של באשר ב-GE. "בסוף עבדתי בצמוד לג'ק וולש. מה שאני זוכר לגביו זה האומץ שלו לומר דברים כהווייתם, בלי לחשוש מה אנשים יחשבו", הוא אומר, "עוד מאפיין היה עומק הידע שלו. הוא תמיד היה מודע לכל פרט בכל נושא בארגון.
"בפעם הראשונה שפגשתי את וולש הוא עוד גמגם, הוא נפטר מזה לחלוטין. הוא ידע לנסח מסרים פשוטים ולהעביר אותם למנהלים ולעובדים שלו. אחד מהם היה לחשוב כל הזמן על אוטומציה, איך להוציא כמה שיותר מאותה הסיטואציה ומאותם עובדים. עוד מסר היה להכריח אנשים לקחת על עצמם יותר אחריות. כך חוסכים עלויות בפיקוח וניהול".
באשר עבד תחת וולש 25 שנה, עד תום עידן הפלסטיקה. "מתח הרווחים על המוצרים ירד מאוד, וזה חסם את החדשנות. הסיבה הייתה מעבר הייצור לסין ומעבר האנרגיה לשייחים; הצריכה נותרה בארה"ב אך את עודפי הייצור שפכו על המזרח במחירי בדיחה".
- צריך לחשוש מסין?
"לא. רוב התאגידים הגדולים שם הם בכלל אמריקנים, ואני לא בטוח שיש להם את מה שדרוש כדי לקיים מעצמה כלכלית בלי קשר הגומלין עם האמריקנים.
"מי שישלוט בתעשייה של העתיד הוא לא בעל כוח האדם הזול ביותר, אלא זה בעל האוטומציה. עלויות כוח האדם הופכות זניחות יחסית לעלות חומרי הגלם.
"אבל אלה כנראה לא יהיו המדינות שיש בהן את חומרי הגלם עצמם, למשל המדינות האפריקניות, כי הן לא יודעות להפיק אותם ביעילות. אני חושב שמי שישלוט בכלכלה של העתיד, יהיה מי שיש לו את הכי הרבה יזמות וחדשנות".
- אתה מתכוון לארה"ב?
"לאו דווקא. ארה"ב מורכבת מתאגידים, ואני חושב שאנחנו הולכים לעתיד שבו יוזמות קטנות ישלטו בעולם. דווקא ישראל נמצאת בכיוון. למשל פעם עסקו בישראל בחקלאות, אחר כך הבינו שהעתיד נמצא בתעשייה והיום הדגש הוא על היי-טק.
"לדעתי נראה צמצום בתאגידים, וזה תהליך שכבר קורה. תחום התרופות מסמן את הדרך - חברת פייזר הודיעה על פיטורין, וכך גם נוברטיס. זו תוצאה של שיפור בפעילות שהן טובות בה, אך הדבר היחיד שאי אפשר לשפר ולדייק בו זו חדשנות. פעם זוכי פרס נובל הגיעו מתוך התאגידים. מי יכול לדמיין היום דבר כזה".
- לטעמך, חדשנות תפתור את המשבר הכלכלי העולמי?
"כן. כמו שג'ק תמיד אמר - תהרסו ואז תבנו. אני חושב שהרבה דברים הם מוקצנים כרגע, וזה טוב. באירופה צריך קשר פוליטי טוב בין המדינות - אם אין לך שליטה בהוצאות של חלק מהמשפחה שלך, איך תשלוט בתקציב?
"לגבי ארה"ב, אני תמיד מופתע מכך שיש דיון ער על המחסור בהזדמנויות לסטודנטים ואנשי מקצוע. אני חושב שזה הזמן הכי טוב להשתמש ביצירתיות כדי לבנות את העתיד שלנו. מעולם לא הייתה זמינות גדולה יותר של כסף, השכלה וקשרים. רק צריך לקום ולעשות משהו".
מטוסים מפלסטיק
- איזו חדשנות יכולה לאפשר את תור הזהב הבא של תעשיית הפלסטיק?
"חומרים טובים יותר, קלים ועמידים יותר. היום כמעט כל מטוס מורכב מפלסטיק, כי זה מה שמאפשר את הקלות שלו ומפחית את האנרגיה שדרושה להטיסו. עכשיו החומרים הללו נכנסים גם לתעשיית הרכב. אם רוצים מכוניות חשמליות, צריך להוריד את המשקל שלהן ב-30%. בטרייה לא תזיז 2 טון מתכת.
"אני חושב שתעשיית הפלסטיק תחליף מתכת, עץ ובטון. אין מה להצטער, זו הדרך היחידה לשמור על יערות הגשם והמחצבים. צריך לחתוך 40 אלף עצי אלון רק כדי לספק את הגלגלים של הרכבות בארה"ב. למה לא עושים אותם מפלסטיק מורכב?".
- איך הגעת מפלסטיק להשקעות בתחום הרפואה?
"היו לי אבנים בכליות, ובמחלקה אושפזו איתי חולי סרטן שחתכו להם את הערמונית והם היו צריכים להסתובב עם שקית. ניסיתי למצוא פתרון שיהיה יותר אלגנטי. תכננתי שלפוחית מלאכותית שנשלטת על-ידי חשמל. הבאתי מומחים שעבדו איתי ב-GE, והם עזרו לפתח חיישנים שיידעו מתי לפתוח ולסגור את השלפוחית.
"נתתי את הפטנט לבית החולים ג'ון הופקינס, ואין לי מושג מה קרה עם זה. הגעתי לרפואה ממקום אחר, אבל בסופו של דבר הכול קשור לחשיבה לוגית טובה.
"באומריקס השקעתי בגלל רוברט טאוב. הוא קולגה עוד מימי מונסנטו ומי שייסד את אומריקס. השקעתי שם כחבר. הוא גם סיפר לי על נוירודרום. אני אשמח לעשות השקעות נוספות. רגע, אל תכתבי את זה, כי אחר כך כולם יתנפלו עלי".