אל-אופ, חברה-בת של אלביט מערכות, מראה נוכחות מרשימה על מדף התוצרת הביטחונית הישראלית. היא עוסקת במערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות ופורצות דרך לשיבוש טילים, שמאיימים על מטוסי נוסעים ומסוקים, וכן במצלמות רבות עוצמה ותחכום לאיסוף מודיעין בתנאי שדה, עמוק בשטח האויב.
אחת המרתקות שבמערכות החברה היא "קונדור 2", שמשמשת לאיסוף של מודיעין אווירי חזותי. זאת המערכת שישראל עמדה למכור לחיל האוויר הטורקי, בעסקה שבוטלה בהוראה של מערכת הביטחון. מדובר במערכת LOROP (רש"ת: Long Range OblIque Photography), שנישאת בצורה של מכל (פוד), שמותקן בגחונם של מטוסי קרב.
המערכת מאפשרת צילומי אוויר אנכיים או אלכסוניים ממרחקים עצומים ובאיכות מעולה, במיוחד עבור אנשי מודיעין שמלקטים מידע על פריסת כוחות של האויב, ואנשי מבצעים ששוקדים על תכנון תקיפה ביעד מסובך.
מותר להתלהב
כשאנשי אל-אופ מציגים תצלום אוויר של אזור הטיילת בתל אביב, ובלחיצת כפתור מגדילים אותה ברמה שניתן לראות בבירור את הווילון שמכסה את חלון החדר שבקומה 7 בבית מלון ידוע - מותר להתלהב מאיכות הביצועים. מרשימה אף יותר היא העובדה שהתמונה צולמה מגובה 30 אלף רגל, כשהמטוס עצמו, F16 של חיל האוויר, טס בכלל מעל באר שבע.
"זו מערכת אפקטיבית מאוד", משבח גורם שניתן להגדיר כ"מבין עניין", "אפשר לטוס איתה מעל עכו, או לצלם את אחרון הבתים ברובע הדאחייה שבביירות. לא צריך לחדור לשטח האויב כדי לצלם אותו, לא צריך להסתכן ולהסתבך עם אש נ"מ, עם תלונות של מדינות על חדירה למרחב האווירי שלהן, לא צריך לסכן טייסים".
כאמור, אל-אופ היא הקבלן הראשי בעסקת הענק שנחתמה עם טורקיה ב-2008 ושבמרכזה עמדה אספקה של מערכת LOROP. אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית, היא קבלן המשנה והיקף העסקה היה 141 מיליון דולר. החלק של אל-אופ נאמד ב-87 מיליון דולר, ושל אלתא ב-54 מיליון דולר.
אלא שמאז חתימת ההסכם, היחסים בין ישראל לטורקיה רק הידרדרו, כשהטלטלה הגדולה באה עם פרשת ספינת המרמרה. כשטורקיה החלה לשנות את הטון כלפי ישראל, במערכת הביטחון התחילו לשבור את הראש: כיצד נוהגים לגבי עסקה חתומה שכוללת אמצעי שישראל כבר לא בטוחה שהיא רוצה לראות בידי הטורקים?
- ומה אם המערכת המסווגת תזלוג לידיים עוינות?
לפני שבועות אחדים התקבלה בקריה בתל אביב ההחלטה לפיה המערכות יישארו בארץ, כי יתרון איכותי קודם לכל. אלביט מערכות והתעשייה האווירית קיבלו את ההודעה על העסקה שטורפדה לחברות-הבת שלהן בשבוע שעבר. עכשיו הן דורשות ממשרד הביטחון פיצויים בגובה ההפסד שנגרם להן בעקבות ביטול העסקה.
תקדים מעסקת הפלקון
התקדים קיים, ייתכן שפרטים ממנו יוזכרו במו"מ שיתקיים בקרוב בין משרד הביטחון לנציגי אלתא מערכות ואל-אופ. בשנת 2000 האמריקנים הצליחו לשכנע את ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לבטל עסקה של התעשייה האווירית למכירת מטוסי פלקון לסין.
מערכות אלקטרוניות מתקדמות שהתקינה התעשייה האווירית על מטוסי אליושין 76 רוסיים, ושהפכו אותם למטוסי ריגול מתקדמים, פורקו בלחץ אמריקני, בגלל חשש בוושינגטון שהמערכות החדישות יחזקו את כושרה הצבאי של סין ויאיימו על הכוחות האמריקנים שפועלים בקרבתה.
ברק עצר את המכירה, ועסקה בהיקף חלומי של 1.1 מיליארד דולר התפוצצה, כשההחלטה מורידה לטמיון את מאמצי השיווק האדירים של תע"א, שעמדה בפני העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה עד אז. ביטול העסקה עלה למדינה ביוקר.
משרד הביטחון פיצה את הסינים ב-350 מיליון דולר על הפרת ההסכם, ונאלץ לפצות גם את התעשייה האווירית בסכום של 250-300 מיליון דולר, על ההוצאות שעשתה לקראת מימוש התחייבותה בעסקה עם הסינים.
החודשים הבאים יכולים להיות צפויים למדי: מו"מ מתיש; הרבה סכומים שיעופו באוויר; סבירות גבוהה לתביעות משפטיות מצד הטורקים נגד החברות הישראליות, ולא מן הנמנע שאלה יגישו תביעות צד ג' נגד משרד הביטחון.
אחרי הכל, רק בישראל חברה ממשלתית כמו התעשייה האווירית יכולה בסופו של דבר לתבוע את הממשלה שאמורה לנהל אותה.