גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפוטנציאל שיש בישראל לאנרגיות מתחדשות הוא מוגבל"

בדיון שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" עסקו המשתתפים בשאלות המעיבות על תחום האנרגיות המתחדשות: מהן הבעיות המרכזיות, מיהם האשמים, האם יש לענף אופק וכיצד מגיעים אליו

שנת 2012 מסתיימת בטונים צורמים בענף האנרגיות המתחדשות. יזמית החשמל הסולארי סאנדיי פנתה אתמול לבית המשפט בבקשה לקבל הגנה מפני נושיה. סאנדיי מחלוצות היזמות הסולארית ושחקן מרכזי בענף הודיעה כי נקלעה למצוקה תזרימית קשה ואין ביכולתה להחזיר חובות שצברה בהיקף 41 מיליון שקל. קריסתה של סאנדיי מבטאת היטב את אווירת המשבר וחוסר הוודאות בענף הצעיר, שנחשב עד לא מזמן להבטחה הגדולה של משק האנרגיה: היזמים ממורמרים. אחרי שלוש שנים מתסכלות של המתנה לסיום ההסדרה של המכסות והתעריפים צצים בכל יום קשיים חדשים: מנהל מקרקעי ישראל מקשיח דרישות, הכבאים דורשים אגרות מנופחות ותחושת הייאוש הולכת וגוברת. ובינתיים משתרכת ישראל שטופת השמש הרחק מאחורי מדינות אירופה בכמות החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת: כ-150 מגה-ואט בסך הכול, אחוז ורבע מכושר ייצור החשמל של המשק מיוצר כיום מאנרגיית השמש. הדיבורים על ייצור חשמל מאנרגית הרוח ומפסולת נראים עדיין חלום רחוק.

על רקע המציאות המורכבת הזו כינס "גלובס" במסגרת ועידת ישראל לעסקים בכירי ממשל, יזמים, מדענים ומומחי אנרגיה לדיון שולחן עגול בסימני השאלה הגדולים: מהן הבעיות המרכזיות, מיהם האשמים, האם יש לענף אופק וכיצד מגיעים אליו.

הממשלה: מי כאן המזגזג?

עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ורגולציה ברשות החשמל, שם את הדברים על השולחן. "כל מי שרוצה לתמוך יושב כאן היום, ומי שמערים קשיים לא נוכח. משרד הפנים מייצר חסמים, אם ברמת תוכניות שלא מקודמות, כמו תוכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח, או מיסוי זה או אחר. יש מועצות מקומיות שמחליטות שיש פה בוננזה. המצב שבו מנסים לקדם אנרגיות מתחדשות וכל הזמן נתקלים בביורוקרטיה חדשה פשוט לא תקין. הקריאה היא למשרדי ממשלה נוספים להצטרף כדי להשיג את היעדים שנקבעו".

לפי אילן סולימאן, יועץ אנרגיה ורגולציה באיגוד הישראלי לאנרגיה מתחדשת, שורש הבעיה הוא בהיעדר גורם ממשלתי אחד שמרכז את כל תהליך האישורים וההסדרה: "לרשות החשמל אין סמכות לקדם החלטות. הרשות מקבלת החלטות, ואחר כך מגיעים גופים ממשלתיים, כמו מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון, ומחליטים אחרת. צריך לייצר ודאות באמצעות העברת ניהול העסק לרשות החשמל, ולא ייתכן שגוף מסוים יקבל החלטות ללא תמיכה מגופים אחרים".

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר-קארו, לא היססה למתוח ביקורת על התנהלות האוצר בנושא: "להבדיל ממשרד האוצר, אנחנו לא מזגזגים. אנחנו תומכים בקידום אנרגיות מתחדשות בצורה עקבית, גם אם זה כרוך בוויתורים משמעותיים, כמו בנושא השטחים הפתוחים, שהמשרד אמון על שמירתם".

אודי אדירי, רכז תחום האנרגיה באגף התקציבים באוצר, הגיב לדברי שפר-קארו והציג את מדיניות האוצר ככזו של מבוגר אחראי. "עלות הסבסוד של מתקנים סולאריים הממומנת באמצעות תעריף החשמל תגיע למיליארדי שקלים בשנה", טען אדירי, "ולכן יש להציב רף מסוים של מחיר שהמשק יהיה מוכן לשלם. יש מדינות בעולם שעשו זאת בצורה לא מאוזנת, דוגמת ספרד וצ'כיה, וכיום מנסות להתמודד עם השלכה של מכסות לא מוגבלות שנתנו. מה שחשוב זה שלא זגזגנו, ושלאורך כל הדרך האמנו במכסות".

היזמים: רוצים ודאות!

עמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל וכיום יועץ עצמאי, ביקש להעביר את נושא השיחה לאופן שבו נתפסת ההתנהלות הממשלתית מבחוץ. "אני מתעסק היום בבחינת השקעות בחו"ל, ואחד הדברים הראשונים שאני בודק זה היציבות הרגולטורית, כמה אפשר לסמוך על הסכמים עם המדינה. בסיכומו של דבר צריך להבין שמחיר האי ודאות בשוק הזה גבוה".

לדבריו של לסקר הצטרף יובל הררי, מנהל מימון ואסטרטגיה בחברת סאן-פאוור האמריקנית, אחת המשקיעות הכבדות בענף הסולארי בישראל: "כשצריך להסביר לבעלי מניות אמריקנים שיש בעיות בין כל המשרדים, הם לא מבינים מה הולך פה, וזה מעלה מאוד את פרמיית הסיכון של המדינה בעיני המשקיע הזר. כל רבעון מעדכנים על איחור בתזרים, וכל פעם התשואה לא נכונה, כי פתאום לדוגמה המנהל רוצה כסף מראש, ואז הבנק לא מוכן לממן. יש אינסוף צרות".

אמנון אפשטיין, שותף במשרד עוה"ד ERM, התייחס לתחושת האכזבה בקרב הלקוחות, המקומיים ובמיוחד הזרים, מכך שהתחום לא צומח. לדבריו, "אנו מייצגים לקוח שכבר עשה את כל המסלול וקיבל רישיון קבוע, ואז חברת החשמל מגיעה עם טענה שצריך עוד אישור".

אלון תמרי, מנכ"ל חברת סולר-פאוור, ציין כי "ודאות ורציפות הן שני הדברים שיזם צריך כדי להיכנס לתחום, וצריך לתת לו את הכלים לכך. ודאות משמעותה לדעת מול מי לעבוד ומי המשרד המוביל, ולדעת שיש גוף שאפשר לרכז מולו את העבודה. לגבי הרציפות, השוק הזה חי בגלים: הוא מתחיל ונפסק. יזמות לא יכולה לקום באטמוספרה כזו. היום בישראל יזמים מסתובבים כבר שלוש שנים, וכמה מערכות סולאריות הוקמו? 150 מגה-ואט. זה כלום. היזמים הגדולים לא יכולים להיכנס. אם השנה הרגולציה הייתה תומכת במתקני גגות, היה אפשר להגיע למאות מגה-ואט. אם השערים היו נפרצים לפני שנה, היינו יכולים להתקין קרוב לחצי ג'יגה-ואט".

הבעיות: המימון, התעריף ולאן להוליך את החשמל

"היזמות היא סתגלנית בצורה שקשה לעכל", הוסיף סולימאן, "כבר שנתיים מסתובבים ומשנים הנחיות, מורידים ומעלים את המחיר, וצריך להגדיר פה את כללי המשחק. אבל יש דברים יותר מפחידים, כמו נושא ההולכה, שעליו מדברים כבר מ-2007. זה לא יעזור שהמחיר הסולארי יהיה מצוין, התחנות לא יוכלו להתחבר לרשת, ותתבקש תוכנית חירום כדי לנצל את האנרגיה. היערכות חברת החשמל צריכה להיות לא רק בתשתית ההולכה, אלא גם בחיבור וגיבוי למערכות. אם ייכנסו 800 מגה-ואט מאנרגיית רוח, זה לא יעבור סתם כך במערכת".

לסקר הגדיר את נושא ההולכה כבעל חשיבות קריטית על רקע הבעיות הקשות שמהן סובלת חברת החשמל. "מערכת ההולכה סבלה מכך שתוכניות החירום היו בתחום הייצור, והיא לא הדביקה את קצב בניית תחנות הכוח. לדעתי אי אפשר להגיד שמחברת חשמל תצא הבשורה לגבי רשת ההולכה, כי מתכוונים לקצץ את תקציבי הפיתוח, ומה שיורד קודם הוא מערכות ההולכה והחלוקה. עד שפעם אחת ולתמיד לא תיפתר הבעיה של חברת החשמל, והיא תצא לרפורמה חיצונית ופנימית, כל מה שייעשה זה פלסטרים. בתקופה של מוטי פרידמן ושלי, ניסינו לתת שטיח ירוק ליזמות הפרטית, ולא בגלל שהיינו פילנתרופים, אלא כי הבנו שהאינטרס של חברת החשמל זה לא להיות מונופול של 100%, אלא להחזיק ב-70%-80% ולקבל מכך את היתרונות. זה חלחל לדרגי הביניים של החברה, והיה רצון לעזור לכל נושא היזמות הפרטית. כשאני קורא כל מיני הצהרות לגבי איך צריך להתייחס לייצור הפרטי היום, יכול להיות שהחברה שינתה אסטרטגיה".

גם עניין הלו"ז נכנס באלמנט הסיכון, מוסיף תמרי. "אם יזמות לוקחות שנתיים-שלוש, ועדיין לא יודעים מתי זה יסתיים, זה צריך להיות מגולם בתעריף. אומרים שהיזמים סתגלנים, וזה נכון רוב הזמן, אבל היזמים לא יודעים להסתגל להיטלים של כיבוי אש, השבחה וכו'. מי שעוצר את היזמים זה המממן, משום שמציגים להם תשואה מסוימת, ואם מקבלים היטלים חדשים לאחר מכן, היזם לא יודע איך לממן את זה".

אדירי החזיר את הכדור למגרשם של היזמים: "האוצר אומר ליזמים היום: צאו ותקימו. יש בחוץ של 1,400 מגה-ואט. אמרנו 1,400 מגה-ואט כי מבחינת העלות שהמשק יכול לשלם, יש גבול. וזה פי 13 ממה שמוקם בישראל. האוצר לא יעמוד בדרך של אף אחד. רוצים גגות, שיעשו גגות. רוצים משהו אחר, שיעשו משהו אחר. רק שיעשו".

המדענים: יש אנרגיות אחרות

ד"ר שלמה ולד, מדען ראשי במשרד האנרגיה והמים, ביקש להציג נקודת מבט ספקנית כלפי האנרגיות המתחדשות. "הפוטנציאל שיש בישראל לאנרגיות מתחדשות הוא מוגבל", אמר, "את האנרגיה המתחדשת צריך להכניס במידה מדודה לרשת. אנחנו אי אנרגטי ולא מחוברים לרשתות של מדינות שכנות. צריך לדעת שכל דבר שבונים, צריך לבנות מסביב עוד (תחנות כוח רגילות, ע.ב.) כדי ליצור רזרבות לגיבוי".

פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון העלתה נושא שנשכח בשנים האחרונות: ניצול השמש לחימום מים - תחום שבו נחשבת ישראל מובילה עולמית בזכות דודי השמש. "בהגדרת אנרגיות מתחדשות נעולים על חשמל סולארי, רוח וביומסה", אמרה, "אבל יש גם חום סולארי, שמבחינת עלויות חיצוניות זה הכי משמעותי. הערכה זהירה שלנו היא שרק הסיפור של חום סולארי יכול להפחית 1.4 מיליון טונות גזי חממה. נכון להיום התחום לא מוסדר וצריך למצוא איך לתגמל את זה".

ולד מיהר להביע תמיכה: "אני לא מתלהב מייצור חשמל בגגות. אם היו מנצלים את הגגות למיזוג אוויר ולחימום, הוא היה משרת את האנשים המתגוררים תחתיו והיה חיסכון אדיר באנרגיה. השיטה למכור חשמל מגג היא לא יעילה".

שפר-קארו, שציינה כי המשרד להגנת הסביבה השקיע יותר מחצי מיליארד שקל לתמיכה במתקנים שייצרו אנרגיה מפסולת, הוסיפה כי "לא מפה תצמח הישועה, וגם לא מטורבינות רוח, כי זה 800 מגה-ואט בסך הכול. אנו צריכים לאזן בין שיקולים. כשמסתכלים מבחינה סביבתית, ישראל לא רק ברוכת שמש. יש בה גם כמיליארד עופות נודדים".

אגמון אמר כי היזמות קצת רדומה בכל הקשור לניצול חום שיורי בתעשייה כדי לנצל אותו כמקור לאנרגיה מתחדשת.

סיכומים: האם יש אופק?

מוריס דורפמן, מרכז תחום שוק ההון במועצה הלאומית לכלכלה, סיפר על העבודה שמרכזת כיום המועצה בניסיון לקבוע מהו השווי הכלכלי האמיתי של החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות. "צריך לחשוב על מודל שיאפשר ליזמים להיכנס לפעילות במחיר כלכלי, בלי להגביל אותם בכמויות, אלא במגבלות המערכת", אמר, "המטרה היא לבחון את כל התועלות באנרגיות מתחדשות באמצעות עלות אלטרנטיבית, ולבחון מה עלות הדלקים שיחליף, תועלות סביבתיות, ביטחון אנרגטי, וגם היבטים של פיתוח אזורי ותעסוקתי".

סולימאן העריך כי "עוד 10-15 שנה התחום הפוטו-וולטאי יהיה לצריכה עצמית. אנשים יתקינו מערכות על הגג כי זה יהיה יותר כלכלי מלקנות חשמל מחברת חשמל". ולד הוסיף כי הוא צופה "שבתוך 10 שנים תתבצע אגירה חכמה יותר (של חשמל, ע.ב.)". נושא אחר שבו צופה ולד התקדמות משמעותית הוא הרשת החכמה. "רשת החשמל הקיימת היא המשך רציף בלי שינויים זה 150 שנה ולכן הקמת רשת חכמה היא אתגר לא רגיל שלא קורה ביום אחד".

אגמון ביקש לסכם את הדיון ואת השנה מנקודת מבט אופטימית. "זו הייתה שנה של מהפכות בתחום", אמר, "שילשנו את תחום האנרגיה המתחדשת. ב-2012 אנחנו צופים שייכנסו 300 מגה-ואט חשמל סולארי. להגיד שהיום אנחנו נמצאים במקום שלא יודעים מה נעשה, זה לא נכון. אם משהו ייכנס באנרגיות המתחדשות, זה השקעות של קרוב ל-20 מיליארד שקל עד סוף 2020".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה