איש מוזר, אביגדור פלדמן. מצד אחד, לפנינו עורך דין נחשב בתחום הפלילי והצווארון הלבן, שפתו עשירה, והוא מרבה להשתמש בלשון ציורית ונקייה. מצד שני, התנהלותו גורמת, לי לפחות, לא פעם להרמת גבה. בעיקר אמורים הדברים בנוגע למשפט משה קצב, שם היה עו"ד פלדמן זחוח מאוד, יהיר, בטוח בכך שבית המשפט המחוזי יזכה את קצב ועוד יותר בטוח שהעליון יהפוך את ההחלטה.
בשבוע שעבר השתתף עו"ד פלדמן בכנס באוניברסיטת בר-אילן, הודה כי הוא חתום על הכישלון במשפט קצב והוסיף שזה ממש מייסר אותו. כל הכבוד על הכנות וגילוי-הלב, אבל אם אני עבריין שצריך את שירותך המשפטים, לא בטוח שארצה לשמוע ממך כאלה משפטים. מקסימום תקבל ממני "לייק" על הכנות, אבל לא אותי כלקוח.
לשתף את התקשורת בשאלות כמו "איפה טעיתי" ו"מה יכולת לעשות אחרת" זה חביב, אולם העבריין ששכר את שירותך צריך לדעת שתיישר אותו בכל פעם שהוא יילך עקום; במיוחד כשיוקרתו וחייו תלויים בך.
קריירה של עורכי דין נבנית מטור הניצחונות ולא מטור ההפסדים. ואם פלדמן לא רוצה להיות חתום על כישלון, שיידע לפרוש בזמן. ידידו, עו"ד דוד ליבאי, ידע באומץ רב להגיד לקצב "ביי ביי", לאחר אותה מסיבת עיתונאים בה קצב השתלח בכל מי שזז בתקשורת.
הטעות של מר פלדמן, כמו של שני עמיתיו לניהול התיק, הייתה שהם היו צריכים להציב לקצב אולטימטום ברור: "קבל את הסדר הטיעון שהציע לך היועמ"ש מזוז - או חפש לך פרקליטים אחרים שייצגו אותך בתיק הזה, כי לא בא לנו לקפוץ ראש לבריכה בלי מים".
לתת ללקוח לבחור את המשך הדרך המשפטית, אפילו אם ההשלכות הובהרו לו, להישאר בתיק ובסוף להגיד "נכשלתי" - זה אולי נראה כמו צעד אבירי, אבל בטח לא חכם. עורך דין צריך גם לדעת מתי להצמיד אקדח לרקתו של הלקוח ולהגיד לו "עד כאן!".
אם פלדמן החליט להמשיך עם קצב, למרות ההחלטה שלו לא לקבל את הסדר הטיעון - שם טעותו. לא צריך לחפש אותה יותר מדי, ולא צריך לזוז באי-נוחות ולחשוב "מה יכולתי לעשות אחרת". יכולת לבחור אחרת.
מעניין מה חושב על זה קצב כשהוא קורא שעורך דינו מהרהר בפרהסיה על טעויותיו, בשעה שהוא עצמו בכלא. מצד שני, אני מודה שאין לי תשובה לאותם אנשים שיגידו: עו"ד פלדמן, בניגוד לעורכי דין אחרים, נמצא במקום שהוא יכול להרשות לעצמו לומר מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ועל מי שבא לו.
■ הכותב הוא בעל משרד לייעוץ תקשורת ויחסי ציבור.
