כאשר מטבע האירו נולד לפני כעשר שנים, ב-1 בינואר 2002, החגיגות שנערכו במשרדים הראשיים של הבנק המרכזי האירופי (ECB) בפרנקפורט, כללו בקבוקים רבים של שמפניה איכותית ומופעים מרהיבים של זיקוקי דינור ותאורת לייזר חדשנית שצבעה אתרים היסטורים שונים ברחבי אירופה בכ-12 צבעים - סמל למספר האומות שהרכיבו אז את האיחוד האירופי.
כעשר שנים לאחר אותם חגיגות שסימלו את התחלתה של האינטגרציה האירופית, המילה אירו בדרך-כלל מעלה אסוציאציות של משבר.
במקום לחגוג את יום ההולדת העשירי של המטבע המשותף, קובעי המדיניות של האיחוד מעדיפים לשמור על שתיקה כדי לא להפר את הרגיעה המדומה שנוצרה בשווקים בעקבות עונת החגים ובעקבות "זריקת ההרגעה" שהם העניקו למערכת הבנקאית כאשר הזרימו אליה בחודש דצמבר כ-640 מיליארד אירו.
בבריסל, אחת הבירות של האיחוד האירופי, העדיפו שלא לקיים טקס כלשהו לציון האירוע ואף לא לערוך ועידה פנימית מצומצמת שתדון בהשלכות לגבי עתידו של המטבע.
אפילו ללא משבר החובות האירופי שנוצר בשנתיים האחרונות, הזיכרון הראשוני שמעורר המטבע האירופי בראשם של הצרכנים הוא עליית המחירים החדה במסעדות, בברים ובסופרים, שהגיעה מייד לאחר אימוץ המטבע.
עליית מחירים זו, מציינים כלכלנים, הייתה מוגזמת מאוד כך שהנרטיב של האירו נתפס אצל רבים גם היום, כמהלך של אופורטוניסטי שנועד להעלות את המחירים וכגורם המרכזי לעליית רמת המחייה בגוש האירו.
"הבעיה היא שהגרמנים למשל, חרטו בראשם את רמת המחירים שהייתה בתקופת המטבע הקודם, המארק, והם כל הזמן משווים אותם עם רמת המחירים בתקופת האירו כיום", אומר אנסגר בלקה, חוקר במוסד למחקרים כלכליים בגרמניה. "אנשים חושבים שהמעבר למטבע האירו היה טעות גדולה וגרם לעליית מחירים מאסיבית".
יחד עם זאת, האירו נחשב להצלחה מסויימת בהרבה מובנים, כך למשל הוא סייע לבנק המרכזי האירופי לשמור על יעדי האינפלציה שאיימה להרים את ראשה, והשווי שלו עדיין גבוה יותר מהדולר למרות שלפני כשבוע הוא צנח לרמות שפל של 1.29 דולר לאירו ומול היין הוא צלל לשפל של 10 שנים לרמות של מתחת ל-100 ין.
אולם, מחקר שערכו כלכלנים אירופים הראה כי האירו אינו מעורר כלל רגשות פטריוטיים כפי שהדולר מעורר אצל האמריקנים (וגם אצל מיליוני אנשים בעולם). כך למשל לאירו אין כינוי חיבה כפי שיש לדולר, שאותו מכנים האמריקנים - THE GREENBACK.
"אני גדלתי עם הלירטה שהייתה בעלת משמעויות לאומיות והיסטוריות רבות, כך שהרגשתי עצב רב כאשר האירו הגיע והחליף אותה", כך אומר איוון גרוסי, איש מכירות מרומא. בנוסף, בצרפת למשל, רבים מכנים את האירו בשמות גנאי כמו "הכסף של המונופול".
כעת, לאחר שעתידו של האירו והאיחוד האירופי לוטה בערפל והוא מתבוסס במשבר חובות שעלול להביא לקריסתו, נראה כי חלק נרחב מהציבור של מדינות האיחוד מתרפק על הזכרונות הטובים שהיו לו מהמטבעות הלאומיים שהיו קיימים לפני האירו ורואה בכך הזדמנות לפרק את גוש האירו, לבטל את המטבע המשותף ולחזור אחורה אל המטבעות הייחודיים והאהובים, זאת למרות שפירוק שכזה יהיה בעל משמעויות קשות עבור הכלכלה האירופית.