ניסיונות ההרגעה של חברות האשראי ובנק ישראל, על כך שנחשפו פרטי כרטיסי האשראי של 15 אלף ישראלים בלבד, וכי הנושא נמצא בטיפול הדוק - לא באמת אמורה להרגיע. גם ההודעה כי קיים תקן אבטחה מחמיר, שאמור להיכנס באופן מלא לשוק הישראלי בחודשים הקרובים, לא אמור לשדר צפירת הרגעה.
אסור לנו כצרכנים להיות תמימים ולהאמין שמספר מועט של כרטיסי אשראי שנחשף הופך את המצב לאופטימי יותר, או לחשוב שהעובדה שהטיפול בתקלה נעשה בצורה יחסית מהירה אמורה להוריד את מדדי הלחץ.
בסופו של דבר, את הפריצה הבאה אפשר כבר להריח באוויר. אמנם הפעם היה מדובר באתרי אינטרנט קטנים יחסית, אך התקפות אינטרנטיות שמטרתן לחשוף פרטי כרטיסי אשראי, אינן נחלתם של אתרים ישראלים בלבד. גם סוני ואפל הגדולות חטפו בשנים האחרונות התקפות רציניות, שחשפו פרטים אישיים, סיסמאות ובחלק מהמקרים גם פרטים של כרטיסי אשראי.
העולם שבו אנחנו נמצאים היום, כשיותר ויותר משעות היום שלו מועברות אונליין, חשוף למתקפות תדירות. אז כן, צריך לנסות להרגיע את הרוחות, אבל לא רק בשביל לשדר תמונה פסימית שהמספרים קטנים ממה שניתן היה לחשוב ושהלקוחות יפוצו במקרה שיחויבו בשוגג. חייבים במקביל להפעיל מנגנוני הגנה טובים יותר.
זה מתחיל ברמת הצרכן, שצריך להיות זהיר ומודע יותר לסכנות ברחבי האינטרנט. זה לא אומר שצריך להפסיק ולרכוש באינטרנט, אבל כן צריך לפקוח עיניים ולהבחין בין אתר רציני ומאובטח לבין אתר קיקיוני.
זה ממשיך ברמת האתרים שלא צריכים לחסוך בעלויות, וצריכים להבין שככל שהם ישקיעו יותר באבטחת המידע שלהם, כך הם יזכו ליותר תנועה לאתריהם וליותר עסקאות - כי הצרכנים ירגישו בטוחים יותר.
וזה נגמר ברמה הלאומית: המדינה וגופי הרגולציה צריכים לאכוף יותר מקרוב את הטיפול באתרים שאינם עומדים בתקני אבטחה מחמירים, במיוחד בתחום הרכישות המקוונות. המדינה גם צריכה לקחת על עצמה את חינוך השוק, כדי להבהיר לצרכנים הישראלים מה נכון ומה לא נכון לעשות במהלך רכישות באינטרנט.
בשורה התחתונה, סיפור כרטיסי האשראי אמנם טופל על-ידי החברות, וכנראה נמנעו חיובים שגויים ומיותרים, אך-בד בבד נחשפו מאות אלפי כתובות דואר אלקטרוני, סיסמאות ופרטים אישיים של ישראלים.
לא ידוע כמה אנשים ברחבי העולם נחשפו לנתונים האלה, אך בהחלט מדובר בחשיפה רגישה במיוחד. מי ינצל זאת לרעה? כנראה שרק העתיד הקרוב יענה על כך.